אסטון מרטין. V12. ואנטאג'. S. וידאו
אסטון מרטין V12 ואנטאג' S
היא עושה זאת בעזרת מהדורה עדכנית של מנוע ה-V12 המפורסם של היצרנית, בנפח 6.0 ליטר שמספק כאן 565 כ"ס ב-6,750 סל"ד ו-63.2 קג"מ ב-5,750 סל"ד (אל דאגה, 52 מהם מגיעים כבר ב-1,000 סל"ד). המנוע משודך, לראשונה בדגם, לתיבת 7 הילוכים רובוטית שמחליפה את התיבה הידנית. חוץ מהעלמת ידית ההילוכים (לטובת מנופים מאחורי ההגה), זו גם תורמת להפחתה של 25 ק"ג במשקל המכונית. תוספת הסוסים מתאפשרת, בין השאר, הודות למערכת ניהול מנוע עדכנית של 'בוש'. לצד אלו, תמצאו ברשימת השדרוגים גם בולמים חדשים עם 3 מצבי הקשחה (בהתאם למצב הנהיגה) ומערכת פליטה חדשה.
כיאה למתיחת פנים, מקבלת המכונית גם מספר נגיעות קוסמטיות. בשביל לזהות את אלו, תצטרכו להתאמץ. אבל ככה זה באסטון מרטין – הרכב מנצח לא מחליפים, נוסחה מוצלחת לא משנים ושאר קלישאות. כן נוכל לספר על שבכה חדשה, עשויה סיבי פחמן, שמחליפה את שבכת האלומיניום שהייתה עד כה. חוץ מזה, יש גם פאנל בצביעה חדשה בין הפנסים האחוריים וחישוקי 19 אינץ' חדשים.
אסטון מרטין ממשיכה להראות סימני חיים, למרות התקופה הקשה שהיא עוברת. רק לפני מספר ימים היא הציגה מכונית קונספט ייחודית, כחלק מחגיגות יום ההולדת ה-100 של היצרנית הבריטית. בשנה שעברה היא גם הציגה ואנקוויש חדשה וגרסה פתוחה ל-V12 ואנטאג'. בסך הכל, אין סיבה שעתיד החברה לא ימשיך להיות חיובי. כי את צלילי המנוע האלה אנחנו לא באמת רוצים להפסיק.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
