אחת מקטלוג אוטו: לקסוס CT200h

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: לקסוס CT200h
מערכת אוטו |

לקסוס CT200hשם מלא: לקסוס CT200h
אחיות לפלטפורמה: טויוטה קורולה, טויוטה פריוס, טויוטה קאמרי

מתחרות עיקריות: אודי A3, ב.מ.וו סדרה 1, וולוו V40, מרצדס A קלאס, אלפא רומיאו ג'ולייטה
 

כדאי לדעת עליה: ה-CT200h מהווה את הניסיון הראשון של לקסוס להיכנס לשוק החם של המשפחתיות הקומפקטיות היוקרתיות. ויש לה דרך ייחודית למדי לעשות זאת – עם קווי עיצוב מחודדים והנעת כלאיים בלבד. מאז שהגיעה לפה, מה שקרה לפני כשנתיים, היא התברגה בראש טבלת המכירות של לקסוס והפכה לחשובה בדגמיה. היא נמצאת ממש בלב הקטגוריה בכל הנוגע למידות, למרות שהמרווח בתא הנוסעים לא מרשים עבור הנוסעים מאחור ותא המטען קטן יחסית (אך יספיק לשימוש יום-יומי).
 
 

היתרון האמיתי של ה-CT200h מגיע מיחידת ההנעה. זו מגיעה מהפריוס בדמות מנוע בנזין 1.8 ליטר ויחידה חשמלית נוספת. ביחד עומד ההספק על 136 כ"ס. זה נשמע כמו מעט, אבל בפועל מספקת יחידת ההנעה ביצועים טובים שאינם נופלים מאלה של מנועי 2.0 ליטר אליהם אנחנו רגילים. ויתרה מזאת, מורגש יתרון ברור בכל הנוגע לצריכת הדלק, שייתרגם גם לכיס הנהגים. אין לה אופי ספורטיבי כמו לחלק מהמתחרות, אבל היא לא תאכזב גם את מי שמחפש דינאמיות. נוחות הנסיעה בינונית בלבד בעיר, אבל המצב משתפר בכבישים פתוחים.
 

למשפחתית הקומפקטית של לקסוס יש "קטע". מצד אחד, היא פונה למי שמחפשים מכונית "ירוקה" אך לא מסתפקים באוריס ההיברידית הלא-פרמיום. מצד שני, נכון להיום היא עדיין היחידה בתחומה שמציעה הנעת כלאיים חסכונית. מצד שלישי, כן יש אחד כזה, רוב דגמי לקסוס עברו עדכון עיצובי לאחרונה וה-CT נותרה מאחור, וחוץ מזה שאודי כבר הציגה A3 היברידית וטכנולוגיית ה-BlueMotion של פולקסווגן חסכונית למדי גם כן.
כל מה שטוב: ייחודית, איכותית, חסכונית ומאובזרת.
כל מה שרע: מרווח מאחור, נוחות בעיר.
מה מקבלים: משפחתית יוקרתית ומצפון נקי.
גרסה נבחרת: הגרסאות זהות, האבזור שונה. גרסת ה'פרמיום' נמצאת במקום טוב באמצע. 200,000 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".