אחת מקטלוג אוטו: לקסוס CT200h

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: לקסוס CT200h
מערכת אוטו |

לקסוס CT200hשם מלא: לקסוס CT200h
אחיות לפלטפורמה: טויוטה קורולה, טויוטה פריוס, טויוטה קאמרי

מתחרות עיקריות: אודי A3, ב.מ.וו סדרה 1, וולוו V40, מרצדס A קלאס, אלפא רומיאו ג'ולייטה
 

כדאי לדעת עליה: ה-CT200h מהווה את הניסיון הראשון של לקסוס להיכנס לשוק החם של המשפחתיות הקומפקטיות היוקרתיות. ויש לה דרך ייחודית למדי לעשות זאת – עם קווי עיצוב מחודדים והנעת כלאיים בלבד. מאז שהגיעה לפה, מה שקרה לפני כשנתיים, היא התברגה בראש טבלת המכירות של לקסוס והפכה לחשובה בדגמיה. היא נמצאת ממש בלב הקטגוריה בכל הנוגע למידות, למרות שהמרווח בתא הנוסעים לא מרשים עבור הנוסעים מאחור ותא המטען קטן יחסית (אך יספיק לשימוש יום-יומי).
 
 

היתרון האמיתי של ה-CT200h מגיע מיחידת ההנעה. זו מגיעה מהפריוס בדמות מנוע בנזין 1.8 ליטר ויחידה חשמלית נוספת. ביחד עומד ההספק על 136 כ"ס. זה נשמע כמו מעט, אבל בפועל מספקת יחידת ההנעה ביצועים טובים שאינם נופלים מאלה של מנועי 2.0 ליטר אליהם אנחנו רגילים. ויתרה מזאת, מורגש יתרון ברור בכל הנוגע לצריכת הדלק, שייתרגם גם לכיס הנהגים. אין לה אופי ספורטיבי כמו לחלק מהמתחרות, אבל היא לא תאכזב גם את מי שמחפש דינאמיות. נוחות הנסיעה בינונית בלבד בעיר, אבל המצב משתפר בכבישים פתוחים.
 

למשפחתית הקומפקטית של לקסוס יש "קטע". מצד אחד, היא פונה למי שמחפשים מכונית "ירוקה" אך לא מסתפקים באוריס ההיברידית הלא-פרמיום. מצד שני, נכון להיום היא עדיין היחידה בתחומה שמציעה הנעת כלאיים חסכונית. מצד שלישי, כן יש אחד כזה, רוב דגמי לקסוס עברו עדכון עיצובי לאחרונה וה-CT נותרה מאחור, וחוץ מזה שאודי כבר הציגה A3 היברידית וטכנולוגיית ה-BlueMotion של פולקסווגן חסכונית למדי גם כן.
כל מה שטוב: ייחודית, איכותית, חסכונית ומאובזרת.
כל מה שרע: מרווח מאחור, נוחות בעיר.
מה מקבלים: משפחתית יוקרתית ומצפון נקי.
גרסה נבחרת: הגרסאות זהות, האבזור שונה. גרסת ה'פרמיום' נמצאת במקום טוב באמצע. 200,000 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.