אחת מקטלוג אוטו: לקסוס CT200h

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: לקסוס CT200h
מערכת אוטו |

לקסוס CT200hשם מלא: לקסוס CT200h
אחיות לפלטפורמה: טויוטה קורולה, טויוטה פריוס, טויוטה קאמרי

מתחרות עיקריות: אודי A3, ב.מ.וו סדרה 1, וולוו V40, מרצדס A קלאס, אלפא רומיאו ג'ולייטה
 

כדאי לדעת עליה: ה-CT200h מהווה את הניסיון הראשון של לקסוס להיכנס לשוק החם של המשפחתיות הקומפקטיות היוקרתיות. ויש לה דרך ייחודית למדי לעשות זאת – עם קווי עיצוב מחודדים והנעת כלאיים בלבד. מאז שהגיעה לפה, מה שקרה לפני כשנתיים, היא התברגה בראש טבלת המכירות של לקסוס והפכה לחשובה בדגמיה. היא נמצאת ממש בלב הקטגוריה בכל הנוגע למידות, למרות שהמרווח בתא הנוסעים לא מרשים עבור הנוסעים מאחור ותא המטען קטן יחסית (אך יספיק לשימוש יום-יומי).
 
 

היתרון האמיתי של ה-CT200h מגיע מיחידת ההנעה. זו מגיעה מהפריוס בדמות מנוע בנזין 1.8 ליטר ויחידה חשמלית נוספת. ביחד עומד ההספק על 136 כ"ס. זה נשמע כמו מעט, אבל בפועל מספקת יחידת ההנעה ביצועים טובים שאינם נופלים מאלה של מנועי 2.0 ליטר אליהם אנחנו רגילים. ויתרה מזאת, מורגש יתרון ברור בכל הנוגע לצריכת הדלק, שייתרגם גם לכיס הנהגים. אין לה אופי ספורטיבי כמו לחלק מהמתחרות, אבל היא לא תאכזב גם את מי שמחפש דינאמיות. נוחות הנסיעה בינונית בלבד בעיר, אבל המצב משתפר בכבישים פתוחים.
 

למשפחתית הקומפקטית של לקסוס יש "קטע". מצד אחד, היא פונה למי שמחפשים מכונית "ירוקה" אך לא מסתפקים באוריס ההיברידית הלא-פרמיום. מצד שני, נכון להיום היא עדיין היחידה בתחומה שמציעה הנעת כלאיים חסכונית. מצד שלישי, כן יש אחד כזה, רוב דגמי לקסוס עברו עדכון עיצובי לאחרונה וה-CT נותרה מאחור, וחוץ מזה שאודי כבר הציגה A3 היברידית וטכנולוגיית ה-BlueMotion של פולקסווגן חסכונית למדי גם כן.
כל מה שטוב: ייחודית, איכותית, חסכונית ומאובזרת.
כל מה שרע: מרווח מאחור, נוחות בעיר.
מה מקבלים: משפחתית יוקרתית ומצפון נקי.
גרסה נבחרת: הגרסאות זהות, האבזור שונה. גרסת ה'פרמיום' נמצאת במקום טוב באמצע. 200,000 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 



הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 


מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  





סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.