תקציר ו"ע 7386/11

אדיבה חמאד ואח'

נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערר שעניינו ביטול עסקת מכר ללא תמורה במקרקעין בחלוף 20 שנה מהעסקה. למסקנה כי מדובר במכר חוזר ולא בביטול עסקה הגיעה הוועדה, בין היתר, לאור הראיות שמהן עולה כי המתנה הייתה סופית ונותני המתנה לא יכולים היו לחזור בהם, וכן לאור העובדה כי מקבלי המתנה תפסו את המקרקעין והשתמשו בהם.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

עניינו של הערר הוא ביטול שתי עסקאות מכר ללא תמורה. עסקאות המכר ללא התמורה בוצעו בשנים 1991 ו-1992 והסכם הביטול הוא משנת 2011. המשיב החליט לדחות את ביטולי העסקאות לפי הסכם הביטול, ומכאן הערר.

העוררים אשר כוללים את שני הצדדים של הסכם הביטול טוענים כי בעצם לא היה תוקף להעברת המתנה, וכי היא נעשתה שלא כדין. מנגד טוען המשיב כי הקניית הזכות בוצעה הלכה למעשה והכתה שורשים בשטח. המתנה הפכה לסופית מן הטעם שהתבצעו מסירה וקבלה. אם מקבל מתנה מבקש לדחות את קבלת המתנה - הדבר אפשרי אם הוא נעשה תוך פרק זמן סביר, מיד לאחר שנודע לו על המתנה. ואולם במקרה הנדון חלפו כ-20 שנה ובתוך פרק זמן זה הוכח כי מקבלי המתנה קיבלו אותה, כי הם גרים בקרקע וכי הם מחזיקים בה. לטענת המשיב העוררים נקטו בשיהוי בלתי סביר, ולא ניתן הסבר מדוע המתינו כ-20 שנה עד שביקשו לבטל את הקניית הזכויות.

דיון

יש לדחות את הערר. מהעדויות עולה כי מקבלי המתנה אכן קיבלו חזקה במקרקעין, ודי בכך כדי לראות בה מתנה סופית שאינה ניתנת לביטול על ידי נותני המתנה. כאשר בשנת 2011, כ-20 שנה לאחר מתן המתנה, חתמו על הסכם ביטול המתנה שני הצדדים (נותני המתנה ומקבליה) - הדבר הוא בבחינת מעין מכר חוזר. כבר נמצא שהייתה העברת מתנה והייתה קבלה ולא נמצאה כל עילה לביטול המתנה, ולכן יש לראות בהסכם החזרת המקרקעין כאשר מקבלי המתנה היו כבר בעליהם - כמכר חוזר.

לעניין ההלכה הקובעת כי נותן מתנה ללא תמורה, כמוהו כעושה צוואה, וכל עוד הרכוש שצווה לא עבר לחזקתו של מקבל הרכוש יכול המצווה לחזור בו מצוואתו - כך כל עוד לא עברה החזקה לידי מקבל מתנה, יכול נותן המתנה לחזור בו ממנה, מכיוון שלא ניתנה בעבורה תמורה. ואולם במקרה הנדון הוכח כי האקט של תפיסת החזקה והשימוש בקרקע כבר עבר למקבלי המתנה וליורשיהם, כך שנותני המתנה מנועים מלחזור בהם. כאמור אישור קבלת החזקה במקרקעין נעשה על ידי נותני המתנה עצמם בעדויותיהם בפני בית המשפט. הביטול שנעשה בהסכם כעבור כ-20 שנה לאחר חתימת ייפוי הכוח חסר תוקף. דבר זה אף עולה בקנה אחד עם חוק המתנה, התשכ"ח-1968.

תוצאה

הערר נדחה. העוררים חויבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בנצרת

לפני כב' השופט בדימוס ע' א' רחמאן זועבי והחברים א' הללי ונ' זועבי

ניתן ב-7.3.2013