דחיית ערר בעניין ביטול עסקת מתנה במקרקעין
תקציר ו"ע 7386/11 אדיבה חמאד ואח' נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת
תקציר ו"ע 7386/11
אדיבה חמאד ואח'
נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערר שעניינו ביטול עסקת מכר ללא תמורה במקרקעין בחלוף 20 שנה מהעסקה. למסקנה כי מדובר במכר חוזר ולא בביטול עסקה הגיעה הוועדה, בין היתר, לאור הראיות שמהן עולה כי המתנה הייתה סופית ונותני המתנה לא יכולים היו לחזור בהם, וכן לאור העובדה כי מקבלי המתנה תפסו את המקרקעין והשתמשו בהם.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
עניינו של הערר הוא ביטול שתי עסקאות מכר ללא תמורה. עסקאות המכר ללא התמורה בוצעו בשנים 1991 ו-1992 והסכם הביטול הוא משנת 2011. המשיב החליט לדחות את ביטולי העסקאות לפי הסכם הביטול, ומכאן הערר.
העוררים אשר כוללים את שני הצדדים של הסכם הביטול טוענים כי בעצם לא היה תוקף להעברת המתנה, וכי היא נעשתה שלא כדין. מנגד טוען המשיב כי הקניית הזכות בוצעה הלכה למעשה והכתה שורשים בשטח. המתנה הפכה לסופית מן הטעם שהתבצעו מסירה וקבלה. אם מקבל מתנה מבקש לדחות את קבלת המתנה - הדבר אפשרי אם הוא נעשה תוך פרק זמן סביר, מיד לאחר שנודע לו על המתנה. ואולם במקרה הנדון חלפו כ-20 שנה ובתוך פרק זמן זה הוכח כי מקבלי המתנה קיבלו אותה, כי הם גרים בקרקע וכי הם מחזיקים בה. לטענת המשיב העוררים נקטו בשיהוי בלתי סביר, ולא ניתן הסבר מדוע המתינו כ-20 שנה עד שביקשו לבטל את הקניית הזכויות.
דיון
יש לדחות את הערר. מהעדויות עולה כי מקבלי המתנה אכן קיבלו חזקה במקרקעין, ודי בכך כדי לראות בה מתנה סופית שאינה ניתנת לביטול על ידי נותני המתנה. כאשר בשנת 2011, כ-20 שנה לאחר מתן המתנה, חתמו על הסכם ביטול המתנה שני הצדדים (נותני המתנה ומקבליה) - הדבר הוא בבחינת מעין מכר חוזר. כבר נמצא שהייתה העברת מתנה והייתה קבלה ולא נמצאה כל עילה לביטול המתנה, ולכן יש לראות בהסכם החזרת המקרקעין כאשר מקבלי המתנה היו כבר בעליהם - כמכר חוזר.
לעניין ההלכה הקובעת כי נותן מתנה ללא תמורה, כמוהו כעושה צוואה, וכל עוד הרכוש שצווה לא עבר לחזקתו של מקבל הרכוש יכול המצווה לחזור בו מצוואתו - כך כל עוד לא עברה החזקה לידי מקבל מתנה, יכול נותן המתנה לחזור בו ממנה, מכיוון שלא ניתנה בעבורה תמורה. ואולם במקרה הנדון הוכח כי האקט של תפיסת החזקה והשימוש בקרקע כבר עבר למקבלי המתנה וליורשיהם, כך שנותני המתנה מנועים מלחזור בהם. כאמור אישור קבלת החזקה במקרקעין נעשה על ידי נותני המתנה עצמם בעדויותיהם בפני בית המשפט. הביטול שנעשה בהסכם כעבור כ-20 שנה לאחר חתימת ייפוי הכוח חסר תוקף. דבר זה אף עולה בקנה אחד עם חוק המתנה, התשכ"ח-1968.
תוצאה
הערר נדחה. העוררים חויבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בנצרת
לפני כב' השופט בדימוס ע' א' רחמאן זועבי והחברים א' הללי ונ' זועבי
ניתן ב-7.3.2013


ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
