דחיית ערר בעניין ביטול עסקת מתנה במקרקעין
תקציר ו"ע 7386/11 אדיבה חמאד ואח' נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת
תקציר ו"ע 7386/11
אדיבה חמאד ואח'
נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערר שעניינו ביטול עסקת מכר ללא תמורה במקרקעין בחלוף 20 שנה מהעסקה. למסקנה כי מדובר במכר חוזר ולא בביטול עסקה הגיעה הוועדה, בין היתר, לאור הראיות שמהן עולה כי המתנה הייתה סופית ונותני המתנה לא יכולים היו לחזור בהם, וכן לאור העובדה כי מקבלי המתנה תפסו את המקרקעין והשתמשו בהם.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
עניינו של הערר הוא ביטול שתי עסקאות מכר ללא תמורה. עסקאות המכר ללא התמורה בוצעו בשנים 1991 ו-1992 והסכם הביטול הוא משנת 2011. המשיב החליט לדחות את ביטולי העסקאות לפי הסכם הביטול, ומכאן הערר.
העוררים אשר כוללים את שני הצדדים של הסכם הביטול טוענים כי בעצם לא היה תוקף להעברת המתנה, וכי היא נעשתה שלא כדין. מנגד טוען המשיב כי הקניית הזכות בוצעה הלכה למעשה והכתה שורשים בשטח. המתנה הפכה לסופית מן הטעם שהתבצעו מסירה וקבלה. אם מקבל מתנה מבקש לדחות את קבלת המתנה - הדבר אפשרי אם הוא נעשה תוך פרק זמן סביר, מיד לאחר שנודע לו על המתנה. ואולם במקרה הנדון חלפו כ-20 שנה ובתוך פרק זמן זה הוכח כי מקבלי המתנה קיבלו אותה, כי הם גרים בקרקע וכי הם מחזיקים בה. לטענת המשיב העוררים נקטו בשיהוי בלתי סביר, ולא ניתן הסבר מדוע המתינו כ-20 שנה עד שביקשו לבטל את הקניית הזכויות.
דיון
יש לדחות את הערר. מהעדויות עולה כי מקבלי המתנה אכן קיבלו חזקה במקרקעין, ודי בכך כדי לראות בה מתנה סופית שאינה ניתנת לביטול על ידי נותני המתנה. כאשר בשנת 2011, כ-20 שנה לאחר מתן המתנה, חתמו על הסכם ביטול המתנה שני הצדדים (נותני המתנה ומקבליה) - הדבר הוא בבחינת מעין מכר חוזר. כבר נמצא שהייתה העברת מתנה והייתה קבלה ולא נמצאה כל עילה לביטול המתנה, ולכן יש לראות בהסכם החזרת המקרקעין כאשר מקבלי המתנה היו כבר בעליהם - כמכר חוזר.
לעניין ההלכה הקובעת כי נותן מתנה ללא תמורה, כמוהו כעושה צוואה, וכל עוד הרכוש שצווה לא עבר לחזקתו של מקבל הרכוש יכול המצווה לחזור בו מצוואתו - כך כל עוד לא עברה החזקה לידי מקבל מתנה, יכול נותן המתנה לחזור בו ממנה, מכיוון שלא ניתנה בעבורה תמורה. ואולם במקרה הנדון הוכח כי האקט של תפיסת החזקה והשימוש בקרקע כבר עבר למקבלי המתנה וליורשיהם, כך שנותני המתנה מנועים מלחזור בהם. כאמור אישור קבלת החזקה במקרקעין נעשה על ידי נותני המתנה עצמם בעדויותיהם בפני בית המשפט. הביטול שנעשה בהסכם כעבור כ-20 שנה לאחר חתימת ייפוי הכוח חסר תוקף. דבר זה אף עולה בקנה אחד עם חוק המתנה, התשכ"ח-1968.
תוצאה
הערר נדחה. העוררים חויבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בנצרת
לפני כב' השופט בדימוס ע' א' רחמאן זועבי והחברים א' הללי ונ' זועבי
ניתן ב-7.3.2013
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
