דחיית ערר בעניין ביטול עסקת מתנה במקרקעין
תקציר ו"ע 7386/11 אדיבה חמאד ואח' נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת
תקציר ו"ע 7386/11
אדיבה חמאד ואח'
נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערר שעניינו ביטול עסקת מכר ללא תמורה במקרקעין בחלוף 20 שנה מהעסקה. למסקנה כי מדובר במכר חוזר ולא בביטול עסקה הגיעה הוועדה, בין היתר, לאור הראיות שמהן עולה כי המתנה הייתה סופית ונותני המתנה לא יכולים היו לחזור בהם, וכן לאור העובדה כי מקבלי המתנה תפסו את המקרקעין והשתמשו בהם.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
עניינו של הערר הוא ביטול שתי עסקאות מכר ללא תמורה. עסקאות המכר ללא התמורה בוצעו בשנים 1991 ו-1992 והסכם הביטול הוא משנת 2011. המשיב החליט לדחות את ביטולי העסקאות לפי הסכם הביטול, ומכאן הערר.
העוררים אשר כוללים את שני הצדדים של הסכם הביטול טוענים כי בעצם לא היה תוקף להעברת המתנה, וכי היא נעשתה שלא כדין. מנגד טוען המשיב כי הקניית הזכות בוצעה הלכה למעשה והכתה שורשים בשטח. המתנה הפכה לסופית מן הטעם שהתבצעו מסירה וקבלה. אם מקבל מתנה מבקש לדחות את קבלת המתנה - הדבר אפשרי אם הוא נעשה תוך פרק זמן סביר, מיד לאחר שנודע לו על המתנה. ואולם במקרה הנדון חלפו כ-20 שנה ובתוך פרק זמן זה הוכח כי מקבלי המתנה קיבלו אותה, כי הם גרים בקרקע וכי הם מחזיקים בה. לטענת המשיב העוררים נקטו בשיהוי בלתי סביר, ולא ניתן הסבר מדוע המתינו כ-20 שנה עד שביקשו לבטל את הקניית הזכויות.
דיון
יש לדחות את הערר. מהעדויות עולה כי מקבלי המתנה אכן קיבלו חזקה במקרקעין, ודי בכך כדי לראות בה מתנה סופית שאינה ניתנת לביטול על ידי נותני המתנה. כאשר בשנת 2011, כ-20 שנה לאחר מתן המתנה, חתמו על הסכם ביטול המתנה שני הצדדים (נותני המתנה ומקבליה) - הדבר הוא בבחינת מעין מכר חוזר. כבר נמצא שהייתה העברת מתנה והייתה קבלה ולא נמצאה כל עילה לביטול המתנה, ולכן יש לראות בהסכם החזרת המקרקעין כאשר מקבלי המתנה היו כבר בעליהם - כמכר חוזר.
לעניין ההלכה הקובעת כי נותן מתנה ללא תמורה, כמוהו כעושה צוואה, וכל עוד הרכוש שצווה לא עבר לחזקתו של מקבל הרכוש יכול המצווה לחזור בו מצוואתו - כך כל עוד לא עברה החזקה לידי מקבל מתנה, יכול נותן המתנה לחזור בו ממנה, מכיוון שלא ניתנה בעבורה תמורה. ואולם במקרה הנדון הוכח כי האקט של תפיסת החזקה והשימוש בקרקע כבר עבר למקבלי המתנה וליורשיהם, כך שנותני המתנה מנועים מלחזור בהם. כאמור אישור קבלת החזקה במקרקעין נעשה על ידי נותני המתנה עצמם בעדויותיהם בפני בית המשפט. הביטול שנעשה בהסכם כעבור כ-20 שנה לאחר חתימת ייפוי הכוח חסר תוקף. דבר זה אף עולה בקנה אחד עם חוק המתנה, התשכ"ח-1968.
תוצאה
הערר נדחה. העוררים חויבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בנצרת
לפני כב' השופט בדימוס ע' א' רחמאן זועבי והחברים א' הללי ונ' זועבי
ניתן ב-7.3.2013

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
