דחיית ערר בעניין ביטול עסקת מתנה במקרקעין

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ו"ע 7386/11 אדיבה חמאד ואח' נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת

תקציר ו"ע 7386/11

אדיבה חמאד ואח'

נ' אגף מיסוי מקרקעין נצרת

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערר שעניינו ביטול עסקת מכר ללא תמורה במקרקעין בחלוף 20 שנה מהעסקה. למסקנה כי מדובר במכר חוזר ולא בביטול עסקה הגיעה הוועדה, בין היתר, לאור הראיות שמהן עולה כי המתנה הייתה סופית ונותני המתנה לא יכולים היו לחזור בהם, וכן לאור העובדה כי מקבלי המתנה תפסו את המקרקעין והשתמשו בהם.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

עניינו של הערר הוא ביטול שתי עסקאות מכר ללא תמורה. עסקאות המכר ללא התמורה בוצעו בשנים 1991 ו-1992 והסכם הביטול הוא משנת 2011. המשיב החליט לדחות את ביטולי העסקאות לפי הסכם הביטול, ומכאן הערר.

העוררים אשר כוללים את שני הצדדים של הסכם הביטול טוענים כי בעצם לא היה תוקף להעברת המתנה, וכי היא נעשתה שלא כדין. מנגד טוען המשיב כי הקניית הזכות בוצעה הלכה למעשה והכתה שורשים בשטח. המתנה הפכה לסופית מן הטעם שהתבצעו מסירה וקבלה. אם מקבל מתנה מבקש לדחות את קבלת המתנה - הדבר אפשרי אם הוא נעשה תוך פרק זמן סביר, מיד לאחר שנודע לו על המתנה. ואולם במקרה הנדון חלפו כ-20 שנה ובתוך פרק זמן זה הוכח כי מקבלי המתנה קיבלו אותה, כי הם גרים בקרקע וכי הם מחזיקים בה. לטענת המשיב העוררים נקטו בשיהוי בלתי סביר, ולא ניתן הסבר מדוע המתינו כ-20 שנה עד שביקשו לבטל את הקניית הזכויות.

דיון

יש לדחות את הערר. מהעדויות עולה כי מקבלי המתנה אכן קיבלו חזקה במקרקעין, ודי בכך כדי לראות בה מתנה סופית שאינה ניתנת לביטול על ידי נותני המתנה. כאשר בשנת 2011, כ-20 שנה לאחר מתן המתנה, חתמו על הסכם ביטול המתנה שני הצדדים (נותני המתנה ומקבליה) - הדבר הוא בבחינת מעין מכר חוזר. כבר נמצא שהייתה העברת מתנה והייתה קבלה ולא נמצאה כל עילה לביטול המתנה, ולכן יש לראות בהסכם החזרת המקרקעין כאשר מקבלי המתנה היו כבר בעליהם - כמכר חוזר.

לעניין ההלכה הקובעת כי נותן מתנה ללא תמורה, כמוהו כעושה צוואה, וכל עוד הרכוש שצווה לא עבר לחזקתו של מקבל הרכוש יכול המצווה לחזור בו מצוואתו - כך כל עוד לא עברה החזקה לידי מקבל מתנה, יכול נותן המתנה לחזור בו ממנה, מכיוון שלא ניתנה בעבורה תמורה. ואולם במקרה הנדון הוכח כי האקט של תפיסת החזקה והשימוש בקרקע כבר עבר למקבלי המתנה וליורשיהם, כך שנותני המתנה מנועים מלחזור בהם. כאמור אישור קבלת החזקה במקרקעין נעשה על ידי נותני המתנה עצמם בעדויותיהם בפני בית המשפט. הביטול שנעשה בהסכם כעבור כ-20 שנה לאחר חתימת ייפוי הכוח חסר תוקף. דבר זה אף עולה בקנה אחד עם חוק המתנה, התשכ"ח-1968.

תוצאה

הערר נדחה. העוררים חויבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בנצרת

לפני כב' השופט בדימוס ע' א' רחמאן זועבי והחברים א' הללי ונ' זועבי

ניתן ב-7.3.2013

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.