הגמול המשולם לעובד המועסק בחג
סעיף 18א לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948 (להלן: "פקודת סדרי שלטון") קובע, כי דין עבודה בימי חג, כדין עבודה במנוחה השבועית.
סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע: "הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:...ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-1.5 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-1.5 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;"
משילוב שתי ההוראות משתמע, כי יש לשלם לעובדים בעבור עבודתם בחג, לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם). מובן, שאם חל על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעביד בשיעור הגמול האמור.
עם זאת, מן הראוי לציין, כי בע"ע 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ, נקבע, שאם העובד עובד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו (כלומר, תשלום בגובה 250%).
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב תוכניות אלו התחילו בשנות ה-80: קנדה השיקה את Quebec Investor Immigration Program ב-1986, שגייס 2 מיליארד דולר עד 2010. באירופה, הן התפשטו אחרי משבר החוב של 2008: פורטוגל גייסה 7 מיליארד אירו מ-10,000 משקיעים מאז 2012, בעיקר בנדל"ן. ליוון זרמו 5 מיליארד אירו לשוק הדיור.
המדינות משתמשות בהן כמקור הכנסה: הקריביים גייסו 1.5 מיליארד דולר ב-2024, ש-70% ממנו הלך לתשתיות. במזרח התיכון, בחריין הורידה את רף ההשקעה בנדל"ן ל-345 אלף דולר, כדי למשוך 20 אלף משקיעים חדשים בשנה. ניו זילנד, שסבלה מהאטה כלכלית, הקלה דרישותיה ב-2025.
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
הביקורת התגברה עם דוחות על הלבנת הון: האיחוד האירופי זיהה 500 מקרים חשודים ב-2024, בעיקר דרך נדל"ן. זה הוביל לסגירות: ספרד סיימה אופציית נדל"ן ב-2025, בריטניה ביטלה את התוכנית ב-2022, והולנד - ב-2024. פורטוגל אסרה רכישת נדל"ן ב-2023, לאחר שמחירי הדירות עלו ב-30% באזורים תיירותיים. אוסטרליה הקפיאה את Significant Investor Visa ב-2024, בגלל 20% דירות ריקות.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב תוכניות אלו התחילו בשנות ה-80: קנדה השיקה את Quebec Investor Immigration Program ב-1986, שגייס 2 מיליארד דולר עד 2010. באירופה, הן התפשטו אחרי משבר החוב של 2008: פורטוגל גייסה 7 מיליארד אירו מ-10,000 משקיעים מאז 2012, בעיקר בנדל"ן. ליוון זרמו 5 מיליארד אירו לשוק הדיור.
המדינות משתמשות בהן כמקור הכנסה: הקריביים גייסו 1.5 מיליארד דולר ב-2024, ש-70% ממנו הלך לתשתיות. במזרח התיכון, בחריין הורידה את רף ההשקעה בנדל"ן ל-345 אלף דולר, כדי למשוך 20 אלף משקיעים חדשים בשנה. ניו זילנד, שסבלה מהאטה כלכלית, הקלה דרישותיה ב-2025.
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
הביקורת התגברה עם דוחות על הלבנת הון: האיחוד האירופי זיהה 500 מקרים חשודים ב-2024, בעיקר דרך נדל"ן. זה הוביל לסגירות: ספרד סיימה אופציית נדל"ן ב-2025, בריטניה ביטלה את התוכנית ב-2022, והולנד - ב-2024. פורטוגל אסרה רכישת נדל"ן ב-2023, לאחר שמחירי הדירות עלו ב-30% באזורים תיירותיים. אוסטרליה הקפיאה את Significant Investor Visa ב-2024, בגלל 20% דירות ריקות.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
