קנדה ישראל- BLUE TEL AVIV
קצה האופק. טורקיז כחול עם נצנוצי שמש מבריקים על פני המים. רוח צלולה הקיפה אותנו מכל עבר, בניחוח מלח מים שאי אפשר לטעות בו, ניחוח של חופש, של זרימה.
הים, הים ושוב הים. עשה לנו את זה. כל כך פשוט. כל כך ראשוני. כאילו הייתה זו הפעם הראשונה בחיים שראינו את הים. כאילו חזרנו לילדות, לאותה התפעמות עוצרת נשימה מול המרחב הגדול, הכחול והתכלת שעד היום האופק שלהם רחוק.
הבנו שכאן, במקום הזה, יש לנו את אותו רגש. התרגשות נפעמת ראשונית. פליאה על עצם העובדה שהים היה אותו ים, והתכלת הוא תכלת, והאור הוא אור. הבריאה, העולם, המציאות, חיים.
ידוע שכאן הוא המקום. המקום בדיוק. להקים את החלום שחלמנו עבור אחרים. עבורכם. והכחול יהיה מקור ההשראה הטבעי שלנו, מבלי שנצטרך להסביר לאיש מדוע. כמו אמת, הוא פשוט ברור. שם, מולנו, מולכם, זורם כמו הטבע, כמו פעימות של לב וכמוהו העיצוב. זרימה של BLUE.
קבוצת קנדה ישראל היא אחת מקבוצות הנדל"ן המובילות בישראל. הקבוצה מחזיקה במגוון רחב של נכסים, לרבות פרויקטים יוקרתיים למגורים, נכסים מסחריים, שטחי משרדים וחטיבות קרקע במיקומים אסטרטגיים בישראל וברחבי העולם.
הקבוצה החלה פעילותה בשנת 1992 ומחזיקה בפורטפוליו נכסים ייחודי. הצלחת הקבוצה הינה תוצאה ישירה של תפיסה חדשנית ויצירתית של שוק הנדל"ן בכל אחת מהמדינות בה היא פועלת.
קנדה ישראל ברחבי העולם
קנדה ישראל פעילה בעיקר באירופה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית וישראל, ומציעה למשקיעיה מיזמי נדל"ן במנעד רחב של אתרים ומיקומים.
בישראל: הקבוצה מחזיקה במגורי יוקרה, נכסים מניבים ועתודות קרקע להשבחה, בעיקר באזורי הביקוש בתל אביב ובגוש דן. בין הפרויקטים שבבעלותה ניתן למנות את מתחם BLUE תל אביב, פרויקט W TOWER בתל אביב, פרויקט רוטשילד 17 בתל אביב, פרויקט מגדל הגימנסיה בתל אביב, מתחם קדימה- צורן בשרון, מתחם המטאורולוגית בראשון לציון, מתחם בר אילן ועוד.
בקנדה: הקבוצה מחזיקה ומנהלת פרויקטים למגורים בלב טורונטו.
באירופה: הקבוצה מחזיקה בנכסים מניבים בגרמניה ובקרקעות לפיתוח מגורים ומסחר ברוסיה ובפולין.
בארה"ב: בבעלות הקבוצה מספר בנייני מגורים ומסחר.
ברפובליקה הדומיניקאנית ובפנמה: הקבוצה מחזיקה בקרקעות בהיקף של מיליוני מ"ר, לפיתוח פרויקטים לתיירות, מגורים ומסחר.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?