על עמדת 'הארץ' בעקבות הרצח באיתמר - סוגיית הכותרת
סוף השבוע האחרון היה אחד מאותם רגעים נדירים בהם מתנגשים 2 אירועים המאופיינים כמידע הכרחי וטביעת אצבעו של העורך צריכה להחליט האם האחד יוביל והאחר יתמוך בו מאוחר או לחילופין שני האירועים ידורו בכפיפה אחת.
רעידת האדמה ביפן והצונאמי, פקד אותנו בתחילתו של סוף השבוע התקשורתי, ואילו הטבח הנורא באיתמר התרחש בליל שבת.
בחינת עיתוני אתמול (יום א') בבוקר מעלה ממצא חד משמעי: כל מי שמנוי בלעדי לעיתון 'הארץ' היה שרוי תחת האירוע הקשה בעולם, וכן שמע בידיעה משנית על הפיגוע באיתמר. מיותר לציין כי כל יתר העיתונים וכל יתר אמצעי התקשורת האחרים פתחו בפיגוע באיתמר ולאחר מכן עברו לאירוע ביפן.
חשוב להדגיש, והדבר רלוונטי מן ההיבט הערכתי, לא נמצא (ונקווה שלא ימצא) קשר ישראלי לאירועים ביפן. הדבר היחידי שדווח הוא שמחדר המצב במשרד החוץ ישנם עדיין 6 ישראלים המוגדרים כמנותקי קשר.
אני מבקש לפנות מכאן בשאלה לעורכי 'הארץ': האם במוצאי שבת, לקראת חצות, הייתה לכם בכלל התלבטות כיצד לערוך את העמוד הראשון? האם אין מצב בו האג'נדה (וכבודה במקומה מונח) מפנה עצמה לאירוע שמערער את כושר העמידה האנושי של כל בר דעת? מיותר היה לומר כי אם חס וחליליה היה מתאפשר למחבל לבצע את זממו למשל במודיעין הוא הרי לא היה מתלבט ומבקש אישור מיוחד לטבוח באיתמר. ההחלטה של העורך הייתה רעידת אדמה וצונאמי ביפן מול טבח בסכין של 5 יהודים בני משפחה אחת ובינם תינוקת בת 3 חודשים והעורך ב'הארץ' בחר יפן.
מעניין מה הייתה החלטת העורך אם ההתלבטות הייתה בין צונאמי ורעידת אדמה ביפן מול טעות של צה"ל בחיסול מחבל. נכון. ההשוואה פופוליסטית, אך לצערי מתבקשת .
עריכת עיתון 'הארץ' חצתה אתמול בבוקר את הוויכוח הישן בין העיתונות החדשה לבין זו הישנה: האם התקשורת תפקידה לדווח ולשקף או שמא תפקידה של לעצב מציאות.
בהתייחס לוויכוח הישן נושן, אני לא מכיר כלי תקשורת במדינת ישראל שהוא רק מדווח ומשקף את המציאות. התקשורת מעצבת מציאות ולעיתים אף מובילה את מקבלי ההחלטות לנהוג באופן הנתפס כתוצר לוואי לסיקור העיתונאי.
עריכת העמוד הראשון של עיתון 'הארץ' יצרה מציאות. העיתון לבטח לא שיקף את התחושות בציבור גם ממש לא ניסה לעצב את המרכיבים התקשורתיים-ציבוריים של הפיגוע הרצחני. עיתון 'הארץ' לקח את הפיגוע הרצחני באיתמר ומיקם אותו בשולי האכפתיות של הציבור הישראלי. לפחות צריכת החרשות דרך הטלפונים הניידים ותקשורת האינטרנטית הפחיתו את עוצמת הנכות הרגשית של העיתון לאנשים חושבים... שהכול מותר להם.
אתמול בבוקר, במהלך המפגש השבועי של יועצי השרים בזמן ישיבת הממשלה, היה מי שהעלה יוזמה שכל שרי הממשלה ויועציהם יפסיקו את המינוי ל'הארץ', והיה נראה כי ליוזמה יש אחיזה. לעניות דעתי זו שגיאה קשה. אסור להותיר את המגרש התקשורתי רק למי שקירבה, רגישות, הזדהות אנושית זרה להם. אסור להותיר את המגרש רק למי שהגלובליזציה עבורם מחקה את האינטימיות הישראלית. כן. יש ישראליות - היא לא נעלמה למרות מאמצי 'הארץ'. נכון להיאבק ואסור לוותר מראש על אף במה תקשורתית.
- 16.משהי 09/04/2011 10:55הגב לתגובה זואל תהיו תמימים, ולא,גם לא ערבים.
- 15.סיגי 09/04/2011 10:49הגב לתגובה זואבל הארץ חצה את כל הקווים האדומים הפך משמאלני לאנטישמי שונא ישראל,תומך בהשמת ישראל
- 14.סיגל 09/04/2011 10:45הגב לתגובה זוכ-מובן מאליו הלו!! תתעוררו זה עיתון גרמני אין לי שמץ של מושג אין הוא הגיע איפה שהוא נמצא אבל זה עיתון אנטישמי לכל דבר!
- 13.אני 09/04/2011 10:42הגב לתגובה זובאותיות ענקיות,כי רק מחבלים הם בני אדם עבור עורכי ה"ארץ",בכלל אין הרבה הבדל בין כתבות ה"ארץ" לבין כתבות עיתונים במדינה מסוימת (גרמניה) באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת
- 12.אורן 17/03/2011 01:49הגב לתגובה זומקבל את כל העצות הרעות שלו. צר עולמך כעולם נמלה
- 11.מיכאל 16/03/2011 13:27הגב לתגובה זוהעיתון פשוט בלתי נסבל בהטיה השמאלנית הקיצונית שלו
- 10.16/03/2011 11:32הגב לתגובה זואכן העלה הבחור סוגיה חשובה, אך הקביעות כי העיתון לא שקף הלכי רוח בציבור או שהעיתון יצר מציאות, אינן נכונות. כשם שהארץ דיווח קודם על אסון הצונאמי, עיתונים אחרים דיווחו על הרצח באיתמר, האין זו קביעת מציאות? בוודאי שכן. מישהו חושב שבציבור הישראלי, רצח, אמנם נתעב, שפל ומזעזע, נתפש כיותר חשוב מאסון בינלאומי, היסטורי, בעל השלכות ענק על העולם. גם זו יצירת מציאות. מדוע השמאל לא בא בטענות לעורכי ישראל היום? מדוע תמיד הימין הוא המסית - ודבריו של הכותב הם הסתה כנגד עיתון הארץ, הזמנה לחמומי המוח מהימין להתנגח שוב בעיתון ובקוראיו. חבל מאד שאייס נתן במה לדבר המכוער שנעשה כאן.
- 9.אני 15/03/2011 15:06הגב לתגובה זועורך הארץ - מזעזע ודוחה. אני מאוד רוצה לאחל לו את כל האיחולים שבעולם כדי שיידע מה הוא שווה, אבל מפחדת מהצנזורה
- 8.דני 15/03/2011 08:56הגב לתגובה זואיזו אג'נדה יש למי שמתפרנס מכספי ש"ס, שזכות הקיום שלה מבוססת על טיפוח רגשי הקיפוח ויצירת פלגנות ושנאה בין קבוצות האוכלוסיה? המפלגה שבדברי ימיה הקצרים ייצרה את מספר השרים הגדול ביותר שהורשעו בפלילים והושמו מאחורי סורג ובריח? על מה אתה מלין? על זה שאסון בינלאומי מהגדולים בהיסטוריה, שמביא למוות, אובדןולסבל של מליונים זכה לכותרת ראשית? כי דם לא יהודי לא נחשב בעיניך? מעניין מי האלוהים שאתה מאמין בו - והאם אלוהים מאמין בך....
- 7.אחת 15/03/2011 00:07הגב לתגובה זומסכימה עם כל מילה. ואתה בטח יודע למה.
- 6.אירוע בבלעין היה מרעיד את מיתרי הנשמה של הארץ (ל"ת)רונן 14/03/2011 20:57הגב לתגובה זו
- 5.מי שמבין תקשורת 14/03/2011 16:26הגב לתגובה זוצודק
- 4.למגיבים 1.2.3 14/03/2011 14:25הגב לתגובה זואף אחד לא מנסה להשוות בין הפיגוע, לנפגעי הצונמי. אלא פשוט שאם היה נורה מפגין בבליעין אז לדעת רבים, עיתון הארץ היה בוחר לפתוח בעיניין זה ולא באסון ההיסטורי שמתרחש כרגע ביפן! פשוט מאד בליעין היא מרכז עולמם של עורכי הארץ!
- 3.ישראל 14/03/2011 14:10הגב לתגובה זויועץ השר מדבר מפי אדוניו הרואה רק הציבור שלו. האסון באיתמר הוא מחריד- אבל פרופורציה לא תזיק גם לשר וליועצו.
- 2.קשקוש מקושקש (ל"ת)שלמה רונן 14/03/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 1.אורן 14/03/2011 13:22הגב לתגובה זואני לא מצליח להבין איך אתה מצליח להתעלם בכזו בוטות מאירוע שהמשעות ההיסטורית שלו עצומה. אתה כותב שהטבח באיתמר הוא "אירוע שמערער את כושר העמידה האנושי של כל בר דעת", ואני מסכים עם הקביעה הזו. ובכל זאת - איך אפשר להשוות רצח של חמישה אנשים - נתעב ונוראי ככל שיהיה - לאירוע עולמי הסטורי, בו נהרגים עשרות אלפי בני אדם, בו הנזק לכלכלה העולמית, וגם לישראלית, עצום, אירוע אשר שם בפרופורציות גם את המאבק הטיפשי שלנו על חלקת האדמה הקטנה הזו. האם הגיוני שכל העולם פותח את מהדורות החדשות שלו בצונאמי, אבל רק ישראל פותחת בדבר אחר לחלוטין? האם אנחנו העם ההגיוני היחיד בעולם, או שההפך הוא הנכון? התפיסה של "אני ואפסי עוד" נוטפת מטורך זה, וחבל. אם היינו מצליחים קצת להוציא את הראש מהישבן של עצמנו, אולי היינו מגיעים בשלים יותר גם לאתגרים העומדים בפנינו.
- אחת 15/03/2011 00:06הגב לתגובה זוכי לדבריך מה שקורה כאן זה פרובינציאלי מדי. אני מניחה שלא ממש פתחת את מהדורות החדשות העולמיות. כי מדינותב אירופה שאצלן לא קורה דבר-אכן פתחו כל מהדורה באסון הגדול שאירע ביפן. מדינות אחרות, לעומת זאת, שאצלן היו אסונות "מקומיים" וככל הנראה פחות חשובים בעיניך, דווקא פתחו מהדורות במה שקרה אצלן קודם כל. אז עם כל הכבוד, אדון אורן, מר קוסמופוליטן, רצח של 5 אנשים, שהם תושבי המדינה שלך הוא חשוב כל כך שזה באמת שווה שנפתח בזה. ולו בשל העובדה שבאותה מידה יכלו להירצח ע"י המחבל הנתעב הזה עשרות אנשים ולא "רק" חמישה. לטיפשות אין גבולות .
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
