על עמדת 'הארץ' בעקבות הרצח באיתמר - סוגיית הכותרת
סוף השבוע האחרון היה אחד מאותם רגעים נדירים בהם מתנגשים 2 אירועים המאופיינים כמידע הכרחי וטביעת אצבעו של העורך צריכה להחליט האם האחד יוביל והאחר יתמוך בו מאוחר או לחילופין שני האירועים ידורו בכפיפה אחת.
רעידת האדמה ביפן והצונאמי, פקד אותנו בתחילתו של סוף השבוע התקשורתי, ואילו הטבח הנורא באיתמר התרחש בליל שבת.
בחינת עיתוני אתמול (יום א') בבוקר מעלה ממצא חד משמעי: כל מי שמנוי בלעדי לעיתון 'הארץ' היה שרוי תחת האירוע הקשה בעולם, וכן שמע בידיעה משנית על הפיגוע באיתמר. מיותר לציין כי כל יתר העיתונים וכל יתר אמצעי התקשורת האחרים פתחו בפיגוע באיתמר ולאחר מכן עברו לאירוע ביפן.
חשוב להדגיש, והדבר רלוונטי מן ההיבט הערכתי, לא נמצא (ונקווה שלא ימצא) קשר ישראלי לאירועים ביפן. הדבר היחידי שדווח הוא שמחדר המצב במשרד החוץ ישנם עדיין 6 ישראלים המוגדרים כמנותקי קשר.
אני מבקש לפנות מכאן בשאלה לעורכי 'הארץ': האם במוצאי שבת, לקראת חצות, הייתה לכם בכלל התלבטות כיצד לערוך את העמוד הראשון? האם אין מצב בו האג'נדה (וכבודה במקומה מונח) מפנה עצמה לאירוע שמערער את כושר העמידה האנושי של כל בר דעת? מיותר היה לומר כי אם חס וחליליה היה מתאפשר למחבל לבצע את זממו למשל במודיעין הוא הרי לא היה מתלבט ומבקש אישור מיוחד לטבוח באיתמר. ההחלטה של העורך הייתה רעידת אדמה וצונאמי ביפן מול טבח בסכין של 5 יהודים בני משפחה אחת ובינם תינוקת בת 3 חודשים והעורך ב'הארץ' בחר יפן.
מעניין מה הייתה החלטת העורך אם ההתלבטות הייתה בין צונאמי ורעידת אדמה ביפן מול טעות של צה"ל בחיסול מחבל. נכון. ההשוואה פופוליסטית, אך לצערי מתבקשת .
עריכת עיתון 'הארץ' חצתה אתמול בבוקר את הוויכוח הישן בין העיתונות החדשה לבין זו הישנה: האם התקשורת תפקידה לדווח ולשקף או שמא תפקידה של לעצב מציאות.
בהתייחס לוויכוח הישן נושן, אני לא מכיר כלי תקשורת במדינת ישראל שהוא רק מדווח ומשקף את המציאות. התקשורת מעצבת מציאות ולעיתים אף מובילה את מקבלי ההחלטות לנהוג באופן הנתפס כתוצר לוואי לסיקור העיתונאי.
עריכת העמוד הראשון של עיתון 'הארץ' יצרה מציאות. העיתון לבטח לא שיקף את התחושות בציבור גם ממש לא ניסה לעצב את המרכיבים התקשורתיים-ציבוריים של הפיגוע הרצחני. עיתון 'הארץ' לקח את הפיגוע הרצחני באיתמר ומיקם אותו בשולי האכפתיות של הציבור הישראלי. לפחות צריכת החרשות דרך הטלפונים הניידים ותקשורת האינטרנטית הפחיתו את עוצמת הנכות הרגשית של העיתון לאנשים חושבים... שהכול מותר להם.
אתמול בבוקר, במהלך המפגש השבועי של יועצי השרים בזמן ישיבת הממשלה, היה מי שהעלה יוזמה שכל שרי הממשלה ויועציהם יפסיקו את המינוי ל'הארץ', והיה נראה כי ליוזמה יש אחיזה. לעניות דעתי זו שגיאה קשה. אסור להותיר את המגרש התקשורתי רק למי שקירבה, רגישות, הזדהות אנושית זרה להם. אסור להותיר את המגרש רק למי שהגלובליזציה עבורם מחקה את האינטימיות הישראלית. כן. יש ישראליות - היא לא נעלמה למרות מאמצי 'הארץ'. נכון להיאבק ואסור לוותר מראש על אף במה תקשורתית.
- 16.משהי 09/04/2011 10:55הגב לתגובה זואל תהיו תמימים, ולא,גם לא ערבים.
- 15.סיגי 09/04/2011 10:49הגב לתגובה זואבל הארץ חצה את כל הקווים האדומים הפך משמאלני לאנטישמי שונא ישראל,תומך בהשמת ישראל
- 14.סיגל 09/04/2011 10:45הגב לתגובה זוכ-מובן מאליו הלו!! תתעוררו זה עיתון גרמני אין לי שמץ של מושג אין הוא הגיע איפה שהוא נמצא אבל זה עיתון אנטישמי לכל דבר!
- 13.אני 09/04/2011 10:42הגב לתגובה זובאותיות ענקיות,כי רק מחבלים הם בני אדם עבור עורכי ה"ארץ",בכלל אין הרבה הבדל בין כתבות ה"ארץ" לבין כתבות עיתונים במדינה מסוימת (גרמניה) באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת
- 12.אורן 17/03/2011 01:49הגב לתגובה זומקבל את כל העצות הרעות שלו. צר עולמך כעולם נמלה
- 11.מיכאל 16/03/2011 13:27הגב לתגובה זוהעיתון פשוט בלתי נסבל בהטיה השמאלנית הקיצונית שלו
- 10.16/03/2011 11:32הגב לתגובה זואכן העלה הבחור סוגיה חשובה, אך הקביעות כי העיתון לא שקף הלכי רוח בציבור או שהעיתון יצר מציאות, אינן נכונות. כשם שהארץ דיווח קודם על אסון הצונאמי, עיתונים אחרים דיווחו על הרצח באיתמר, האין זו קביעת מציאות? בוודאי שכן. מישהו חושב שבציבור הישראלי, רצח, אמנם נתעב, שפל ומזעזע, נתפש כיותר חשוב מאסון בינלאומי, היסטורי, בעל השלכות ענק על העולם. גם זו יצירת מציאות. מדוע השמאל לא בא בטענות לעורכי ישראל היום? מדוע תמיד הימין הוא המסית - ודבריו של הכותב הם הסתה כנגד עיתון הארץ, הזמנה לחמומי המוח מהימין להתנגח שוב בעיתון ובקוראיו. חבל מאד שאייס נתן במה לדבר המכוער שנעשה כאן.
- 9.אני 15/03/2011 15:06הגב לתגובה זועורך הארץ - מזעזע ודוחה. אני מאוד רוצה לאחל לו את כל האיחולים שבעולם כדי שיידע מה הוא שווה, אבל מפחדת מהצנזורה
- 8.דני 15/03/2011 08:56הגב לתגובה זואיזו אג'נדה יש למי שמתפרנס מכספי ש"ס, שזכות הקיום שלה מבוססת על טיפוח רגשי הקיפוח ויצירת פלגנות ושנאה בין קבוצות האוכלוסיה? המפלגה שבדברי ימיה הקצרים ייצרה את מספר השרים הגדול ביותר שהורשעו בפלילים והושמו מאחורי סורג ובריח? על מה אתה מלין? על זה שאסון בינלאומי מהגדולים בהיסטוריה, שמביא למוות, אובדןולסבל של מליונים זכה לכותרת ראשית? כי דם לא יהודי לא נחשב בעיניך? מעניין מי האלוהים שאתה מאמין בו - והאם אלוהים מאמין בך....
- 7.אחת 15/03/2011 00:07הגב לתגובה זומסכימה עם כל מילה. ואתה בטח יודע למה.
- 6.אירוע בבלעין היה מרעיד את מיתרי הנשמה של הארץ (ל"ת)רונן 14/03/2011 20:57הגב לתגובה זו
- 5.מי שמבין תקשורת 14/03/2011 16:26הגב לתגובה זוצודק
- 4.למגיבים 1.2.3 14/03/2011 14:25הגב לתגובה זואף אחד לא מנסה להשוות בין הפיגוע, לנפגעי הצונמי. אלא פשוט שאם היה נורה מפגין בבליעין אז לדעת רבים, עיתון הארץ היה בוחר לפתוח בעיניין זה ולא באסון ההיסטורי שמתרחש כרגע ביפן! פשוט מאד בליעין היא מרכז עולמם של עורכי הארץ!
- 3.ישראל 14/03/2011 14:10הגב לתגובה זויועץ השר מדבר מפי אדוניו הרואה רק הציבור שלו. האסון באיתמר הוא מחריד- אבל פרופורציה לא תזיק גם לשר וליועצו.
- 2.קשקוש מקושקש (ל"ת)שלמה רונן 14/03/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 1.אורן 14/03/2011 13:22הגב לתגובה זואני לא מצליח להבין איך אתה מצליח להתעלם בכזו בוטות מאירוע שהמשעות ההיסטורית שלו עצומה. אתה כותב שהטבח באיתמר הוא "אירוע שמערער את כושר העמידה האנושי של כל בר דעת", ואני מסכים עם הקביעה הזו. ובכל זאת - איך אפשר להשוות רצח של חמישה אנשים - נתעב ונוראי ככל שיהיה - לאירוע עולמי הסטורי, בו נהרגים עשרות אלפי בני אדם, בו הנזק לכלכלה העולמית, וגם לישראלית, עצום, אירוע אשר שם בפרופורציות גם את המאבק הטיפשי שלנו על חלקת האדמה הקטנה הזו. האם הגיוני שכל העולם פותח את מהדורות החדשות שלו בצונאמי, אבל רק ישראל פותחת בדבר אחר לחלוטין? האם אנחנו העם ההגיוני היחיד בעולם, או שההפך הוא הנכון? התפיסה של "אני ואפסי עוד" נוטפת מטורך זה, וחבל. אם היינו מצליחים קצת להוציא את הראש מהישבן של עצמנו, אולי היינו מגיעים בשלים יותר גם לאתגרים העומדים בפנינו.
- אחת 15/03/2011 00:06הגב לתגובה זוכי לדבריך מה שקורה כאן זה פרובינציאלי מדי. אני מניחה שלא ממש פתחת את מהדורות החדשות העולמיות. כי מדינותב אירופה שאצלן לא קורה דבר-אכן פתחו כל מהדורה באסון הגדול שאירע ביפן. מדינות אחרות, לעומת זאת, שאצלן היו אסונות "מקומיים" וככל הנראה פחות חשובים בעיניך, דווקא פתחו מהדורות במה שקרה אצלן קודם כל. אז עם כל הכבוד, אדון אורן, מר קוסמופוליטן, רצח של 5 אנשים, שהם תושבי המדינה שלך הוא חשוב כל כך שזה באמת שווה שנפתח בזה. ולו בשל העובדה שבאותה מידה יכלו להירצח ע"י המחבל הנתעב הזה עשרות אנשים ולא "רק" חמישה. לטיפשות אין גבולות .
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
