על עמדת 'הארץ' בעקבות הרצח באיתמר - סוגיית הכותרת
סוף השבוע האחרון היה אחד מאותם רגעים נדירים בהם מתנגשים 2 אירועים המאופיינים כמידע הכרחי וטביעת אצבעו של העורך צריכה להחליט האם האחד יוביל והאחר יתמוך בו מאוחר או לחילופין שני האירועים ידורו בכפיפה אחת.
רעידת האדמה ביפן והצונאמי, פקד אותנו בתחילתו של סוף השבוע התקשורתי, ואילו הטבח הנורא באיתמר התרחש בליל שבת.
בחינת עיתוני אתמול (יום א') בבוקר מעלה ממצא חד משמעי: כל מי שמנוי בלעדי לעיתון 'הארץ' היה שרוי תחת האירוע הקשה בעולם, וכן שמע בידיעה משנית על הפיגוע באיתמר. מיותר לציין כי כל יתר העיתונים וכל יתר אמצעי התקשורת האחרים פתחו בפיגוע באיתמר ולאחר מכן עברו לאירוע ביפן.
חשוב להדגיש, והדבר רלוונטי מן ההיבט הערכתי, לא נמצא (ונקווה שלא ימצא) קשר ישראלי לאירועים ביפן. הדבר היחידי שדווח הוא שמחדר המצב במשרד החוץ ישנם עדיין 6 ישראלים המוגדרים כמנותקי קשר.
אני מבקש לפנות מכאן בשאלה לעורכי 'הארץ': האם במוצאי שבת, לקראת חצות, הייתה לכם בכלל התלבטות כיצד לערוך את העמוד הראשון? האם אין מצב בו האג'נדה (וכבודה במקומה מונח) מפנה עצמה לאירוע שמערער את כושר העמידה האנושי של כל בר דעת? מיותר היה לומר כי אם חס וחליליה היה מתאפשר למחבל לבצע את זממו למשל במודיעין הוא הרי לא היה מתלבט ומבקש אישור מיוחד לטבוח באיתמר. ההחלטה של העורך הייתה רעידת אדמה וצונאמי ביפן מול טבח בסכין של 5 יהודים בני משפחה אחת ובינם תינוקת בת 3 חודשים והעורך ב'הארץ' בחר יפן.
מעניין מה הייתה החלטת העורך אם ההתלבטות הייתה בין צונאמי ורעידת אדמה ביפן מול טעות של צה"ל בחיסול מחבל. נכון. ההשוואה פופוליסטית, אך לצערי מתבקשת .
עריכת עיתון 'הארץ' חצתה אתמול בבוקר את הוויכוח הישן בין העיתונות החדשה לבין זו הישנה: האם התקשורת תפקידה לדווח ולשקף או שמא תפקידה של לעצב מציאות.
בהתייחס לוויכוח הישן נושן, אני לא מכיר כלי תקשורת במדינת ישראל שהוא רק מדווח ומשקף את המציאות. התקשורת מעצבת מציאות ולעיתים אף מובילה את מקבלי ההחלטות לנהוג באופן הנתפס כתוצר לוואי לסיקור העיתונאי.
עריכת העמוד הראשון של עיתון 'הארץ' יצרה מציאות. העיתון לבטח לא שיקף את התחושות בציבור גם ממש לא ניסה לעצב את המרכיבים התקשורתיים-ציבוריים של הפיגוע הרצחני. עיתון 'הארץ' לקח את הפיגוע הרצחני באיתמר ומיקם אותו בשולי האכפתיות של הציבור הישראלי. לפחות צריכת החרשות דרך הטלפונים הניידים ותקשורת האינטרנטית הפחיתו את עוצמת הנכות הרגשית של העיתון לאנשים חושבים... שהכול מותר להם.
אתמול בבוקר, במהלך המפגש השבועי של יועצי השרים בזמן ישיבת הממשלה, היה מי שהעלה יוזמה שכל שרי הממשלה ויועציהם יפסיקו את המינוי ל'הארץ', והיה נראה כי ליוזמה יש אחיזה. לעניות דעתי זו שגיאה קשה. אסור להותיר את המגרש התקשורתי רק למי שקירבה, רגישות, הזדהות אנושית זרה להם. אסור להותיר את המגרש רק למי שהגלובליזציה עבורם מחקה את האינטימיות הישראלית. כן. יש ישראליות - היא לא נעלמה למרות מאמצי 'הארץ'. נכון להיאבק ואסור לוותר מראש על אף במה תקשורתית.
- 16.משהי 09/04/2011 10:55הגב לתגובה זואל תהיו תמימים, ולא,גם לא ערבים.
- 15.סיגי 09/04/2011 10:49הגב לתגובה זואבל הארץ חצה את כל הקווים האדומים הפך משמאלני לאנטישמי שונא ישראל,תומך בהשמת ישראל
- 14.סיגל 09/04/2011 10:45הגב לתגובה זוכ-מובן מאליו הלו!! תתעוררו זה עיתון גרמני אין לי שמץ של מושג אין הוא הגיע איפה שהוא נמצא אבל זה עיתון אנטישמי לכל דבר!
- 13.אני 09/04/2011 10:42הגב לתגובה זובאותיות ענקיות,כי רק מחבלים הם בני אדם עבור עורכי ה"ארץ",בכלל אין הרבה הבדל בין כתבות ה"ארץ" לבין כתבות עיתונים במדינה מסוימת (גרמניה) באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת
- 12.אורן 17/03/2011 01:49הגב לתגובה זומקבל את כל העצות הרעות שלו. צר עולמך כעולם נמלה
- 11.מיכאל 16/03/2011 13:27הגב לתגובה זוהעיתון פשוט בלתי נסבל בהטיה השמאלנית הקיצונית שלו
- 10.16/03/2011 11:32הגב לתגובה זואכן העלה הבחור סוגיה חשובה, אך הקביעות כי העיתון לא שקף הלכי רוח בציבור או שהעיתון יצר מציאות, אינן נכונות. כשם שהארץ דיווח קודם על אסון הצונאמי, עיתונים אחרים דיווחו על הרצח באיתמר, האין זו קביעת מציאות? בוודאי שכן. מישהו חושב שבציבור הישראלי, רצח, אמנם נתעב, שפל ומזעזע, נתפש כיותר חשוב מאסון בינלאומי, היסטורי, בעל השלכות ענק על העולם. גם זו יצירת מציאות. מדוע השמאל לא בא בטענות לעורכי ישראל היום? מדוע תמיד הימין הוא המסית - ודבריו של הכותב הם הסתה כנגד עיתון הארץ, הזמנה לחמומי המוח מהימין להתנגח שוב בעיתון ובקוראיו. חבל מאד שאייס נתן במה לדבר המכוער שנעשה כאן.
- 9.אני 15/03/2011 15:06הגב לתגובה זועורך הארץ - מזעזע ודוחה. אני מאוד רוצה לאחל לו את כל האיחולים שבעולם כדי שיידע מה הוא שווה, אבל מפחדת מהצנזורה
- 8.דני 15/03/2011 08:56הגב לתגובה זואיזו אג'נדה יש למי שמתפרנס מכספי ש"ס, שזכות הקיום שלה מבוססת על טיפוח רגשי הקיפוח ויצירת פלגנות ושנאה בין קבוצות האוכלוסיה? המפלגה שבדברי ימיה הקצרים ייצרה את מספר השרים הגדול ביותר שהורשעו בפלילים והושמו מאחורי סורג ובריח? על מה אתה מלין? על זה שאסון בינלאומי מהגדולים בהיסטוריה, שמביא למוות, אובדןולסבל של מליונים זכה לכותרת ראשית? כי דם לא יהודי לא נחשב בעיניך? מעניין מי האלוהים שאתה מאמין בו - והאם אלוהים מאמין בך....
- 7.אחת 15/03/2011 00:07הגב לתגובה זומסכימה עם כל מילה. ואתה בטח יודע למה.
- 6.אירוע בבלעין היה מרעיד את מיתרי הנשמה של הארץ (ל"ת)רונן 14/03/2011 20:57הגב לתגובה זו
- 5.מי שמבין תקשורת 14/03/2011 16:26הגב לתגובה זוצודק
- 4.למגיבים 1.2.3 14/03/2011 14:25הגב לתגובה זואף אחד לא מנסה להשוות בין הפיגוע, לנפגעי הצונמי. אלא פשוט שאם היה נורה מפגין בבליעין אז לדעת רבים, עיתון הארץ היה בוחר לפתוח בעיניין זה ולא באסון ההיסטורי שמתרחש כרגע ביפן! פשוט מאד בליעין היא מרכז עולמם של עורכי הארץ!
- 3.ישראל 14/03/2011 14:10הגב לתגובה זויועץ השר מדבר מפי אדוניו הרואה רק הציבור שלו. האסון באיתמר הוא מחריד- אבל פרופורציה לא תזיק גם לשר וליועצו.
- 2.קשקוש מקושקש (ל"ת)שלמה רונן 14/03/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 1.אורן 14/03/2011 13:22הגב לתגובה זואני לא מצליח להבין איך אתה מצליח להתעלם בכזו בוטות מאירוע שהמשעות ההיסטורית שלו עצומה. אתה כותב שהטבח באיתמר הוא "אירוע שמערער את כושר העמידה האנושי של כל בר דעת", ואני מסכים עם הקביעה הזו. ובכל זאת - איך אפשר להשוות רצח של חמישה אנשים - נתעב ונוראי ככל שיהיה - לאירוע עולמי הסטורי, בו נהרגים עשרות אלפי בני אדם, בו הנזק לכלכלה העולמית, וגם לישראלית, עצום, אירוע אשר שם בפרופורציות גם את המאבק הטיפשי שלנו על חלקת האדמה הקטנה הזו. האם הגיוני שכל העולם פותח את מהדורות החדשות שלו בצונאמי, אבל רק ישראל פותחת בדבר אחר לחלוטין? האם אנחנו העם ההגיוני היחיד בעולם, או שההפך הוא הנכון? התפיסה של "אני ואפסי עוד" נוטפת מטורך זה, וחבל. אם היינו מצליחים קצת להוציא את הראש מהישבן של עצמנו, אולי היינו מגיעים בשלים יותר גם לאתגרים העומדים בפנינו.
- אחת 15/03/2011 00:06הגב לתגובה זוכי לדבריך מה שקורה כאן זה פרובינציאלי מדי. אני מניחה שלא ממש פתחת את מהדורות החדשות העולמיות. כי מדינותב אירופה שאצלן לא קורה דבר-אכן פתחו כל מהדורה באסון הגדול שאירע ביפן. מדינות אחרות, לעומת זאת, שאצלן היו אסונות "מקומיים" וככל הנראה פחות חשובים בעיניך, דווקא פתחו מהדורות במה שקרה אצלן קודם כל. אז עם כל הכבוד, אדון אורן, מר קוסמופוליטן, רצח של 5 אנשים, שהם תושבי המדינה שלך הוא חשוב כל כך שזה באמת שווה שנפתח בזה. ולו בשל העובדה שבאותה מידה יכלו להירצח ע"י המחבל הנתעב הזה עשרות אנשים ולא "רק" חמישה. לטיפשות אין גבולות .
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
