אובדן הפרטיות בעידן הדיגיטלי - לטובתכם
אחת הסכנות של הפרט בעולם דיגיטלי, עליה מרבים לדבר ולכתוב, היא אובדן הפרטיות וחדירת גופים ממשלתיים, מוסדיים ומסחריים אל עולמם הפרטי של יחידים תוך שימוש במידע שאינו מוגן.
הסכנה, על פי המומחים, נובעת מן העובדה שחלק גדול מהמידע הפרטי שלנו חשוף במרחב הציבורי הוירטואלי וכל מי ששם עליו יד יכול לאגור אותו, לנתח אותו ולעשות בו שימוש. כך לדוגמא, כל אחד מאיתנו המנהל חשבון בפייסבוק חשף לעולם את גילו, מינו והעדפותיו המיניות, מצבו המשפחתי, מקום מגוריו, השכלתו ותחביביו. אבל המידע הפרטי הגלום בפייסבוק אינו היחיד שכל אחד מאיתנו משחרר לרחבי הקיברנטיקה. כשאנחנו עושים קניות בסופרמרקט המקוון יש מישהו שיודע גם מהן העדפותינו הצרכניות, מי שהתקדם גם לפורסקוור מספר לכל העולם איפה הוא נמצא בכל רגע נתון וכן הלאה וכן הלאה.
כל המידע הזה אודותינו, אשר רובו גלוי וחשוף לכל, אפשר לנצל לצרכים מסחריים ואחרים ומי שהאח הגדול הוא לא רק תכנית טלוויזיה בשבילו עשוי להיות מוטרד מכך.
על פניו, מצב כזה אמור להטריד אותנו מאד. המחשבה על כך שכל אחד יכול לגשת לעמוד הפייסבוק שלי ולגלות היכן אני עובד ואיפה אני גר או להתחבר לפורסקוור שלי ולראות היכן אני מבלה בערבי חמישי עשויה באמת להיות מטרידה.
או שאולי לא?
מי שמפרסם את מינו וגילו בפייסבוק ומי שמספר לכל העולם בפורסקוור היכן הוא נמצא בכל רגע נתון, עושה זאת כי הוא מעוניין שהאינפורמציה הזו תגיע לכמה שיותר עיניים.
אולי אובדן הפרטיות הרצוני הזה יכול בכלל לסייע לי בחיי היומיום? אולי גלום יתרון בכך שחברות מסחריות יודעות שאני גבר בשנות השלושים לחיי וכך הפרסומות המוגשות לי בפייסבוק (שיהיו שם בין כה וכה) הן לקצף גילוח ולא לטמפונים. יתכן כי המידע שיש לרשת בתי קולנוע כלשהי על הרגלי הבילוי שלי תגרום לה לפתות אותי בהנחות על כרטיסי קולנוע.
וזוהי רק ההתחלה. בעתיד (הקרוב מאד אגב) בו מחשבים ומכשירים שונים יארגנו וישלטו לנו על החיים ("אני לעולם לא אתן למכשירים להשתלט לי על החיים" אמר האיש שהגיע למשרד, עשה פרסה וחזר הביתה דרך של 25 דקות כי שכח שם את הטלפון הסלולרי שלו) הויתור על פרטיות יהיה הכרחי, רצוני ואף יתפס כמשהו חיובי.
בעולם בו מכשירים ידברו בינהם יתקשר האוטו שלי עם האאוטלוק וידע לאן אני נוסע. הוא יספר למסעדה שאני בדרך אליה ושם יבינו שאני מאחר בחצי שעה ולא יתנו למישהו אחר את השולחן שלי. מכיוון שמחשב המסעדה עוקב אחרי הפייסבוק שלי ויודע שאני חובב מוזיקה קלאסית זה יהיה הפסקול שיחכה לי כשאכנס. התפריט שיוצג לי על השולחן, שהוא למעשה מסך מגע גדול, לא יכיל את כל המנות שמכילות קטניות כי למדו על הרגישות שלי לסוג זה של מזון באתר קופת החולים שלי ומכיוון שבאחד הסטטוסים האחרונים שלי בטוויטר הצהרתי על דיאטה יופיע כל המנות עתירות השומן באופן פחות בולט בצד. במהלך הארוחה תיגש אלי אמא שלי שבדיוק היתה באיזור וראתה שאני שם אז באה להגיד שלום. טוב נו, יהיו גם חסרונות מסויימים בכל הטכנולוגיה הזו...
הכותב הוא שותף-מנהל בפובליסיס ישראל וממייסדי אידיאולוג'יק
- 3.אחד שנגעל 09/03/2011 19:40הגב לתגובה זולא אוהב את המהלכים שלך ושל דומייך, פרטיותנו חשובה לנו, תודה
- 2.דג ברשת 02/03/2011 13:47הגב לתגובה זובגלל משהו שכתבת בגיל 12 וחצי, בגלל שטויות שהיום הראותלך מאוד חשובות - תתקל בקשיים בעתיד ולעג מצד כלמי שיקרא אותם. הכל בשביל חצי שקל בקופון הנחה לסרט או פרסומת שתגרם לךקניה מיותרת ? בההההההההההה
- 1.לא נעים לפרסם שם 02/03/2011 13:43הגב לתגובה זופסקה אחרונה חמודה כזו ומעלה חיוך, אבל כתבה דיי רדודה וחובבנית. עושה רושם של בחור נחמד סה"כ!
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
בנימין נתניהונתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים
בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.
נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".
לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".
נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".
- תכננה לרצוח את נתניהו ב-RPG - ביקשה עזרה מפעילי מחאה שהסגירו אותה
- היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".
