אובדן הפרטיות בעידן הדיגיטלי - לטובתכם
אחת הסכנות של הפרט בעולם דיגיטלי, עליה מרבים לדבר ולכתוב, היא אובדן הפרטיות וחדירת גופים ממשלתיים, מוסדיים ומסחריים אל עולמם הפרטי של יחידים תוך שימוש במידע שאינו מוגן.
הסכנה, על פי המומחים, נובעת מן העובדה שחלק גדול מהמידע הפרטי שלנו חשוף במרחב הציבורי הוירטואלי וכל מי ששם עליו יד יכול לאגור אותו, לנתח אותו ולעשות בו שימוש. כך לדוגמא, כל אחד מאיתנו המנהל חשבון בפייסבוק חשף לעולם את גילו, מינו והעדפותיו המיניות, מצבו המשפחתי, מקום מגוריו, השכלתו ותחביביו. אבל המידע הפרטי הגלום בפייסבוק אינו היחיד שכל אחד מאיתנו משחרר לרחבי הקיברנטיקה. כשאנחנו עושים קניות בסופרמרקט המקוון יש מישהו שיודע גם מהן העדפותינו הצרכניות, מי שהתקדם גם לפורסקוור מספר לכל העולם איפה הוא נמצא בכל רגע נתון וכן הלאה וכן הלאה.
כל המידע הזה אודותינו, אשר רובו גלוי וחשוף לכל, אפשר לנצל לצרכים מסחריים ואחרים ומי שהאח הגדול הוא לא רק תכנית טלוויזיה בשבילו עשוי להיות מוטרד מכך.
על פניו, מצב כזה אמור להטריד אותנו מאד. המחשבה על כך שכל אחד יכול לגשת לעמוד הפייסבוק שלי ולגלות היכן אני עובד ואיפה אני גר או להתחבר לפורסקוור שלי ולראות היכן אני מבלה בערבי חמישי עשויה באמת להיות מטרידה.
או שאולי לא?
מי שמפרסם את מינו וגילו בפייסבוק ומי שמספר לכל העולם בפורסקוור היכן הוא נמצא בכל רגע נתון, עושה זאת כי הוא מעוניין שהאינפורמציה הזו תגיע לכמה שיותר עיניים.
אולי אובדן הפרטיות הרצוני הזה יכול בכלל לסייע לי בחיי היומיום? אולי גלום יתרון בכך שחברות מסחריות יודעות שאני גבר בשנות השלושים לחיי וכך הפרסומות המוגשות לי בפייסבוק (שיהיו שם בין כה וכה) הן לקצף גילוח ולא לטמפונים. יתכן כי המידע שיש לרשת בתי קולנוע כלשהי על הרגלי הבילוי שלי תגרום לה לפתות אותי בהנחות על כרטיסי קולנוע.
וזוהי רק ההתחלה. בעתיד (הקרוב מאד אגב) בו מחשבים ומכשירים שונים יארגנו וישלטו לנו על החיים ("אני לעולם לא אתן למכשירים להשתלט לי על החיים" אמר האיש שהגיע למשרד, עשה פרסה וחזר הביתה דרך של 25 דקות כי שכח שם את הטלפון הסלולרי שלו) הויתור על פרטיות יהיה הכרחי, רצוני ואף יתפס כמשהו חיובי.
בעולם בו מכשירים ידברו בינהם יתקשר האוטו שלי עם האאוטלוק וידע לאן אני נוסע. הוא יספר למסעדה שאני בדרך אליה ושם יבינו שאני מאחר בחצי שעה ולא יתנו למישהו אחר את השולחן שלי. מכיוון שמחשב המסעדה עוקב אחרי הפייסבוק שלי ויודע שאני חובב מוזיקה קלאסית זה יהיה הפסקול שיחכה לי כשאכנס. התפריט שיוצג לי על השולחן, שהוא למעשה מסך מגע גדול, לא יכיל את כל המנות שמכילות קטניות כי למדו על הרגישות שלי לסוג זה של מזון באתר קופת החולים שלי ומכיוון שבאחד הסטטוסים האחרונים שלי בטוויטר הצהרתי על דיאטה יופיע כל המנות עתירות השומן באופן פחות בולט בצד. במהלך הארוחה תיגש אלי אמא שלי שבדיוק היתה באיזור וראתה שאני שם אז באה להגיד שלום. טוב נו, יהיו גם חסרונות מסויימים בכל הטכנולוגיה הזו...
הכותב הוא שותף-מנהל בפובליסיס ישראל וממייסדי אידיאולוג'יק
- 3.אחד שנגעל 09/03/2011 19:40הגב לתגובה זולא אוהב את המהלכים שלך ושל דומייך, פרטיותנו חשובה לנו, תודה
- 2.דג ברשת 02/03/2011 13:47הגב לתגובה זובגלל משהו שכתבת בגיל 12 וחצי, בגלל שטויות שהיום הראותלך מאוד חשובות - תתקל בקשיים בעתיד ולעג מצד כלמי שיקרא אותם. הכל בשביל חצי שקל בקופון הנחה לסרט או פרסומת שתגרם לךקניה מיותרת ? בההההההההההה
- 1.לא נעים לפרסם שם 02/03/2011 13:43הגב לתגובה זופסקה אחרונה חמודה כזו ומעלה חיוך, אבל כתבה דיי רדודה וחובבנית. עושה רושם של בחור נחמד סה"כ!

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
