אובדן הפרטיות בעידן הדיגיטלי - לטובתכם
אחת הסכנות של הפרט בעולם דיגיטלי, עליה מרבים לדבר ולכתוב, היא אובדן הפרטיות וחדירת גופים ממשלתיים, מוסדיים ומסחריים אל עולמם הפרטי של יחידים תוך שימוש במידע שאינו מוגן.
הסכנה, על פי המומחים, נובעת מן העובדה שחלק גדול מהמידע הפרטי שלנו חשוף במרחב הציבורי הוירטואלי וכל מי ששם עליו יד יכול לאגור אותו, לנתח אותו ולעשות בו שימוש. כך לדוגמא, כל אחד מאיתנו המנהל חשבון בפייסבוק חשף לעולם את גילו, מינו והעדפותיו המיניות, מצבו המשפחתי, מקום מגוריו, השכלתו ותחביביו. אבל המידע הפרטי הגלום בפייסבוק אינו היחיד שכל אחד מאיתנו משחרר לרחבי הקיברנטיקה. כשאנחנו עושים קניות בסופרמרקט המקוון יש מישהו שיודע גם מהן העדפותינו הצרכניות, מי שהתקדם גם לפורסקוור מספר לכל העולם איפה הוא נמצא בכל רגע נתון וכן הלאה וכן הלאה.
כל המידע הזה אודותינו, אשר רובו גלוי וחשוף לכל, אפשר לנצל לצרכים מסחריים ואחרים ומי שהאח הגדול הוא לא רק תכנית טלוויזיה בשבילו עשוי להיות מוטרד מכך.
על פניו, מצב כזה אמור להטריד אותנו מאד. המחשבה על כך שכל אחד יכול לגשת לעמוד הפייסבוק שלי ולגלות היכן אני עובד ואיפה אני גר או להתחבר לפורסקוור שלי ולראות היכן אני מבלה בערבי חמישי עשויה באמת להיות מטרידה.
או שאולי לא?
מי שמפרסם את מינו וגילו בפייסבוק ומי שמספר לכל העולם בפורסקוור היכן הוא נמצא בכל רגע נתון, עושה זאת כי הוא מעוניין שהאינפורמציה הזו תגיע לכמה שיותר עיניים.
אולי אובדן הפרטיות הרצוני הזה יכול בכלל לסייע לי בחיי היומיום? אולי גלום יתרון בכך שחברות מסחריות יודעות שאני גבר בשנות השלושים לחיי וכך הפרסומות המוגשות לי בפייסבוק (שיהיו שם בין כה וכה) הן לקצף גילוח ולא לטמפונים. יתכן כי המידע שיש לרשת בתי קולנוע כלשהי על הרגלי הבילוי שלי תגרום לה לפתות אותי בהנחות על כרטיסי קולנוע.
וזוהי רק ההתחלה. בעתיד (הקרוב מאד אגב) בו מחשבים ומכשירים שונים יארגנו וישלטו לנו על החיים ("אני לעולם לא אתן למכשירים להשתלט לי על החיים" אמר האיש שהגיע למשרד, עשה פרסה וחזר הביתה דרך של 25 דקות כי שכח שם את הטלפון הסלולרי שלו) הויתור על פרטיות יהיה הכרחי, רצוני ואף יתפס כמשהו חיובי.
בעולם בו מכשירים ידברו בינהם יתקשר האוטו שלי עם האאוטלוק וידע לאן אני נוסע. הוא יספר למסעדה שאני בדרך אליה ושם יבינו שאני מאחר בחצי שעה ולא יתנו למישהו אחר את השולחן שלי. מכיוון שמחשב המסעדה עוקב אחרי הפייסבוק שלי ויודע שאני חובב מוזיקה קלאסית זה יהיה הפסקול שיחכה לי כשאכנס. התפריט שיוצג לי על השולחן, שהוא למעשה מסך מגע גדול, לא יכיל את כל המנות שמכילות קטניות כי למדו על הרגישות שלי לסוג זה של מזון באתר קופת החולים שלי ומכיוון שבאחד הסטטוסים האחרונים שלי בטוויטר הצהרתי על דיאטה יופיע כל המנות עתירות השומן באופן פחות בולט בצד. במהלך הארוחה תיגש אלי אמא שלי שבדיוק היתה באיזור וראתה שאני שם אז באה להגיד שלום. טוב נו, יהיו גם חסרונות מסויימים בכל הטכנולוגיה הזו...
הכותב הוא שותף-מנהל בפובליסיס ישראל וממייסדי אידיאולוג'יק
- 3.אחד שנגעל 09/03/2011 19:40הגב לתגובה זולא אוהב את המהלכים שלך ושל דומייך, פרטיותנו חשובה לנו, תודה
- 2.דג ברשת 02/03/2011 13:47הגב לתגובה זובגלל משהו שכתבת בגיל 12 וחצי, בגלל שטויות שהיום הראותלך מאוד חשובות - תתקל בקשיים בעתיד ולעג מצד כלמי שיקרא אותם. הכל בשביל חצי שקל בקופון הנחה לסרט או פרסומת שתגרם לךקניה מיותרת ? בההההההההההה
- 1.לא נעים לפרסם שם 02/03/2011 13:43הגב לתגובה זופסקה אחרונה חמודה כזו ומעלה חיוך, אבל כתבה דיי רדודה וחובבנית. עושה רושם של בחור נחמד סה"כ!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
