רווחי אקוויטי אינם בגדר רווחים ראויים לחלוקה - פס"ד ד"ר עלי ברנע
ביום 23.11.2010 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בע"מ 906-07 ד"ר עלי ברנע (להלן: "המערער") נ' פקיד שומה חיפה. בפסק הדין נדונה בין השאר השאלה האם רווחי אקוויטי נכללים בחלופה המיסויית בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן: "רר"ל") כהגדרתם בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
עובדות המקרה: המערער הוא מנכ"ל ובעל מניות בחברת ביייטמן הנדסה בע"מ (להלן: "בייטמן ישראל"). בשנת 2002 מכר המערער את מניותיו בחברת בייטמן ישראל, ובדיווח רווח הון כלל המערער סכום רר"ל החייב במס בשיעור 10%. המשיב לא הכיר בחישוב שנעשה, מאחר שהחישוב כלל רווחי אקוויטי בגין חברת הבת (בעלת מפעל מאושר במסלול החלופי). לדעת המשיב אין לכלול רווחי אקוויטי בחישוב הרר"ל לעניין חלופת המס.
להלן קטע רלוונטי מסעיף 94ב(ב) לפקודה:
"...ובצירוף הרווחים שהיו חייבים במס כאמור אילולא פוטרו ממנו;"
לדברי ביהמ"ש: "אין מחלוקת בין הצדדים כי על-פי החלופה החשבונאית נלקחים בחשבון גם רווחי אקוויטי בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה."
אם כך, ניתן למקד את המחלוקת לשאלה - האם רווחי אקוויטי נכללים ברווחים שהיו חייבים במס אילולא פוטרו ממנו, כלשון סעיף 94ב(ב) לפקודה.
ביהמ"ש דחה את טענת המערער וקבע: "לא נעשתה חלוקת רווחים או חלוקת דיבידנד מחברת הבת לבייטמן ישראל בפועל, אלא רווחי חברת הבת נרשמו חשבונאית בלבד אצל בייטמן ישראל (רווחי אקוויטי) ומשום כך אין הם מהווים הכנסה למעשה אצל בייטמן ישראל... משאין הם בגדר הכנסה, ממילא אין גם רלוונטיות לפטור הקבוע בסעיף 126(ב) לפקודה."
(ההדגשות אינן במקור - י"כ, ע"ד)
להלן כמה נקודות ראויות לציון בפס"ד זה:
*נראה מניתוחו של ביהמ"ש כי החלופה החשבונאית נלקחת ממאזן החברה "כפי שהוא", וללא כל "התאמות". לדעתנו כך הדבר גם במאזנים הערוכים על פי כללי חשבונאות מקובלים, ובכלל זה דוחות מתואמים, יישום כללי IFRS ועוד.
*בפסק הדין נכתב: "אין כוונת הסעיף ליתן הנחה כפולה ממס: הן בשלב מיסוי ההכנסה השוטפת של החברה והן בשלב מיסוי מכירת המניה; קרי, שיעור המס המופחת ינתן על חלק מהתמורה שהתקבל בידי מוכר המניה, אשר החברה שילמה בגינו מס או שהיתה צריכה לשלם מס בגינו אלמלא הופטר, במסגרת הכנסתה השוטפת. על פי הגיון זה לא יכולים רווחי אקוויטי להילקח בחשבון ברווחים הראויים לחלוקה."
לנו נראה כי ההיגיון של ביהמ"ש אינו ברור, שכן על פי תזה זו - מהו כפל ההנחה? ולו חולקו בפועל רווחי האקוויטי מחברת הבת לחברת האם, האם עדיין היו פטורים ממס בידיה? (בהתעלם מעניין דיווידנד ממפעל מאושר, ראו להלן).
*מיד בהמשך מציין ביהמ"ש כי חברת הבת לא חילקה את רווחיה בפועל לחברת האם. "אילו עשתה כן הייתה מחויבת במס חברות באותה שנה, כמתחייב על פי חוק לעידוד השקעות הון..."
ואנו תמהים: ולו היה מדובר בחברת בת "רגילה", כך שהמס השוטף בגין רווחיה כבר שולם בה בלא קשר לחלוקתם, כלום ביהמ"ש היה משנה את קביעתו וקובע כי הרר"ל כן יכללו את רווחי האקוויטי?
*נראה כי קביעה גורפת כזו של בית המשפט עלולה ליצור עיוות חריף, שכן ייתכן שרווחים אלה לא יזכו לעולם להיחשב לרר"ל, מכיוון שהרר"ל מחושב בהתאם לנמוך מבין החלופה המיסויית. ונדגים:
חברה רשמה בשנת 2000 רווחי אקוויטי אשר חולקו בפועל בשנת 2002. נניח כי בעל מניות מכר את אחזקותיו לאדם אחר בשנת 2001:
1. המוכר אינו זכאי לרר"ל זה לאור העובדה כי חלופת המס (שאינה כוללת רווחי אקוויטי) נמוכה יותר.
2. הרוכש אינו זכאי לרר"ל זה לאור העובדה כי חלופת החשבונאות (שאינה כוללת רווחים באותה תקופה, שכן אלה נרשמו כבר ב-2000) נמוכה יותר.
*עניין נוסף העולה בבירור מפסק הדין הוא כי ביהמ"ש מכריע, בלי משים, בוויכוח רב השנים, וקובע כי הכנסה שמקורה בדיווידנד בין-חברתי היא הכנסה פטורה, ולא כפי שניתן לנתח מלשון סעיף 126(ב) לפקודה (שאינו סעיף פטור) כי מדובר בהכנסה שאינה נכללת בחישוב ההכנסה החייבת. לקביעה זו עשויה להיות השפעה על תחומים נוספים, לדוגמה לעניין ייחוס הוצאות מימון לפי הוראות סעיף 18(ג) לפקודה, אשר על פיו יש לייחס הוצאות שאינן ניתנות לייחוס ספציפי באופן יחסי גם להכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או שהיא פטורה ממס, ובכלל זה דיווידנד בין-חברתי.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
