תקנות ניוד כספים - המצב המשפטי
רקע
באוקטובר 2008 נכנסה לתוקפה 'רפורמת הניוד' בכספי החיסכון הפנסיוני, אשר במסגרתה הורחבו, בין היתר, אפשרויות ההעברה של כספי החיסכון פנסיוני שנצברו עבור החוסך הפרטי, וכן נקבע כי כספי החיסכון הפנסיוני של החוסך, שעבורו הם נצברים, שייכים לו (בין אם מדובר בעמית החוסך באופן עצמאי, ובין אם מדובר בעמית שכיר, אשר ההפרשות עבורו מבוצעות על ידי המעביד).
כך למשל, רשאי הלקוח להעביר ("לנייד") את כספי החיסכון בין מסלולי חסכון בקופות גמל שונות, בהתאם לנתוניו האישיים, מטרות החיסכון שלו, ורווחי הקופות כפי שאלה מתפרסמים מעת לעת.
1. עם הגברת המודעות בקרב הציבור, ומיסוד הגורמים המייעצים (היועץ הפנסיוני, סוכן הביטוח הפנסיוני וסוכן השיווק הפנסיוני), חלה עלייה בקרב החוסכים אשר עוקבים אחר תנודות הבורסות וניירות הערך הרלוונטיים, ובהתאם מגישים בקשות להעביר את כספיהם מקופה המציגה תשואות נמוכות, לקופה בעלת פוטנציאל טוב יותר.
חרף החשיבות שבמתן מענה מהיר מצד הגופים המנהלים את קופות הגמל, על מנת שלא ייגרם ללקוח נזק בשל הפערים שבין רווחי הקופה ממנה מתבקשת ההעברה (להלן: "הקופה המעבירה") לבין רווחי הקופה אליה הכספים צריכים להיות מועברים (להלן: "הקופה הקולטת"), חלק לא מבוטל מבקשות ההעברה מתעכבות הרבה מעבר לפרק הזמן המותר על פי הדין, ועקב כך נגרמים לעיתים נזקים ממוניים לחוסכים.
מהו הדין לגבי ביצוע בקשות ההעברה השונות?
לגבי בקשות שהוגשו לפני ה-1 באוקטובר 2008 חל הדין הישן: מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), אשר קבעו מסגרת זמנים בת 7 ימי עסקים, בהם על הקופה המעבירה להשלים את העברת הכספים לפי בקשת הלקוח.
לגבי בקשות שהוגשו לאחר המועד הנ"ל, קובעות תקנות הניוד, כי על הקופה המעבירה להעביר את הכספים לקופה הקולטת, בתוך 10 ימי עסקים. חוזר הניוד מבהיר, כי מניין 10 הימים בקופה המעבירה, מתחיל לאחר שחלפו 10 ימי עסקים מקבלת בקשת הלקוח אצל הקופה הקולטת, שתפקידה להעביר את טפסי הבקשה לקופה המעבירה.
סה"כ, מרגע הגשת הבקשה על ידי החוסך, על הקופה המעבירה להשלים את ביצוע העברת הכספים בתוך 20 ימי עסקים. יש לשים לב, כי פרק הזמן שנקבע אינו מתקצר בשל כך שהקופה הקולטת העבירה את בקשת הלקוח לקופה המעבירה בטרם חלפו 10 ימים.
יחד עם זאת, הממונה במשרד האוצר יכול לאשר לבקשת הקופה המעבירה, באופן חריג, ארכה בת 20 ימי עסקים נוספים להשלמת העברת הכספים לקופה הקולטת.
בחודש אוקטובר פרסם אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, טיוטות לתיקון תקנות וחוזר הניוד, במטרה להסדיר את מועדי העברת הכספים בין "קופות קשורות" (קופות גמל המנוהלות על ידי אותו גוף מנהל).
2. על פי התיקון המוצע, במעבר בין "קופות קשורות", פרק הזמן המרבי להשלמת בקשת ההעברה, יהיה בן 3 ימי עסקים בלבד, וגם כאן שמורה אפשרות הארכה מאת הממונה במשרד האוצר, לפרק זמן נוסף של עד 20 ימי עסקים נוספים.
הסנקציה בגין עיכוב בהעברת הכספים על אף ההוראות המפורשות בדבר המועדים לביצוע בקשות העברת כספי החיסכון, מרבית הבקשות של ציבור החוסכים אינן מבוצעות בהתאם להוראות המפקח וקיימים מקרים בהם ניזוקו לקוחות בגובה הפרשי התשואות בין הקופה המעבירה, לבין הקופה הקולטת, וזאת בשל עיכוב בביצוע בקשת ההעברה מצד הגופים המנהלים (עיכוב מעבר לפרקי הזמן המותרים לפי התקנות הרלוונטיות למועד הגשת הבקשה).
הפיצוי
מהו הפיצוי הקבוע בגין נזקי הפרשי תשואות? גובה הפיצוי נקבע בהתאם למבחן "מועד הגשת הבקשה". עד כניסת תקנות הניוד לתוקף (ב-1 באוקטובר 2008), קבעו תקנות מס הכנסה מנגנון פיצוי בגובה ריבית פיגורים (בניכוי דמי הניהול שהקופה זכאית להם) בשל העיכוב. לקובע המדיניות היה ברור שפיצוי זה הינו בגדר "לעג לרש" ולא היה אינטרס מובהק לחברות להעביר את הכסף בהתאם לבקשת החוסך.
לאחר ה-1 באוקטובר 2008, תקנות הניוד החריפו את הסנקציה, וקבעו מנגנון לפיו הפיצוי ייקבע על פי הגבוה מבין שני אלה: פערי הרווחים בין הקופה המעבירה לבין הקופה הקולטת, או פיצוי בגובה ריבית הפיגורים בגין תקופת העיכוב.
בשל פניות רבות לאגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, מצד לקוחות שבקשותיהם להעברת כספי החיסכון עוכבו, עוד בטרם נכנסו תקנות הניוד לתוקף והפיצוי היה זעום, החל אגף הפיקוח לשקוד על הכנת חוזר 'הכרעה עקרונית'.
3. בטיוטת ההכרעה נכתב, כי הפיצוי המוצע בתקנות מס הכנסה (בגובה ריבית הפיגורים בלבד) "...אינה[ו] ממצה את זכויות העמית...", ועל כן על "...[ה]קופה [ה]מעבירה לפצות את העמית בשל איחור בהעברת הכספים גם קודם לכניסתן של תקנות הניוד לתוקף".
יוצא אפוא, כי לגישת משרד האוצר, בכל מקרה בו נגרם ללקוח נזק רציני בשל עיכוב בהעברת כספיו בין הקופות, הן לגבי בקשות שהוגשו אחרי ה-1 באוקטובר 2008 והן לפני, על הקופה המעבירה לפצותו בגובה פערי הרווחים, ובכך "...להשיב את מצבו של העמית למצב שבו היה לולא ההפרה האיחור שאיחרה החברה המנהלת בביצוע ההעברה". אך כאמור עניין זה טרם הוכרע סופית.
הערות הכותב:
(1) במסגרת 'רפורמת הניוד' הוציא אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, חוזר גופים מוסדיים 2008-9-11 "העברת כספים בין קופות גמל", מיום 05.08.2008 (להלן: "חוזר הניוד"); וכן הותקנו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008 (להלן: "תקנות הניוד").
(2) טיוטת חוזר גופים מוסדיים 2010-3 "העברת כספים בין קופות גמל - תיקון", מיום 14.04.2010; וכן טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), תש"ע-2010.
(3) בשלב זה לא פורסם חוזר בנוסח רשמי, אלא טיוטת הכרעה (שנייה) - חשה. 2010-39 "הכרעה לעניין פיצוי בשל איחור במשיכה של כספים או בשל איחור בהעברה של כספים בין קופות גמל או בין מסלולי השקעה", מיום 16.02.2010 (להלן: "טיוטת ההכרעה").
הכותב - ממשרד עורכי דין ירון טבצ'ניק העוסקים בתחום הביטוח והפנסיה
*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
