תקנות ניוד כספים - המצב המשפטי
רקע
באוקטובר 2008 נכנסה לתוקפה 'רפורמת הניוד' בכספי החיסכון הפנסיוני, אשר במסגרתה הורחבו, בין היתר, אפשרויות ההעברה של כספי החיסכון פנסיוני שנצברו עבור החוסך הפרטי, וכן נקבע כי כספי החיסכון הפנסיוני של החוסך, שעבורו הם נצברים, שייכים לו (בין אם מדובר בעמית החוסך באופן עצמאי, ובין אם מדובר בעמית שכיר, אשר ההפרשות עבורו מבוצעות על ידי המעביד).
כך למשל, רשאי הלקוח להעביר ("לנייד") את כספי החיסכון בין מסלולי חסכון בקופות גמל שונות, בהתאם לנתוניו האישיים, מטרות החיסכון שלו, ורווחי הקופות כפי שאלה מתפרסמים מעת לעת.
1. עם הגברת המודעות בקרב הציבור, ומיסוד הגורמים המייעצים (היועץ הפנסיוני, סוכן הביטוח הפנסיוני וסוכן השיווק הפנסיוני), חלה עלייה בקרב החוסכים אשר עוקבים אחר תנודות הבורסות וניירות הערך הרלוונטיים, ובהתאם מגישים בקשות להעביר את כספיהם מקופה המציגה תשואות נמוכות, לקופה בעלת פוטנציאל טוב יותר.
חרף החשיבות שבמתן מענה מהיר מצד הגופים המנהלים את קופות הגמל, על מנת שלא ייגרם ללקוח נזק בשל הפערים שבין רווחי הקופה ממנה מתבקשת ההעברה (להלן: "הקופה המעבירה") לבין רווחי הקופה אליה הכספים צריכים להיות מועברים (להלן: "הקופה הקולטת"), חלק לא מבוטל מבקשות ההעברה מתעכבות הרבה מעבר לפרק הזמן המותר על פי הדין, ועקב כך נגרמים לעיתים נזקים ממוניים לחוסכים.
מהו הדין לגבי ביצוע בקשות ההעברה השונות?
לגבי בקשות שהוגשו לפני ה-1 באוקטובר 2008 חל הדין הישן: מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), אשר קבעו מסגרת זמנים בת 7 ימי עסקים, בהם על הקופה המעבירה להשלים את העברת הכספים לפי בקשת הלקוח.
לגבי בקשות שהוגשו לאחר המועד הנ"ל, קובעות תקנות הניוד, כי על הקופה המעבירה להעביר את הכספים לקופה הקולטת, בתוך 10 ימי עסקים. חוזר הניוד מבהיר, כי מניין 10 הימים בקופה המעבירה, מתחיל לאחר שחלפו 10 ימי עסקים מקבלת בקשת הלקוח אצל הקופה הקולטת, שתפקידה להעביר את טפסי הבקשה לקופה המעבירה.
סה"כ, מרגע הגשת הבקשה על ידי החוסך, על הקופה המעבירה להשלים את ביצוע העברת הכספים בתוך 20 ימי עסקים. יש לשים לב, כי פרק הזמן שנקבע אינו מתקצר בשל כך שהקופה הקולטת העבירה את בקשת הלקוח לקופה המעבירה בטרם חלפו 10 ימים.
יחד עם זאת, הממונה במשרד האוצר יכול לאשר לבקשת הקופה המעבירה, באופן חריג, ארכה בת 20 ימי עסקים נוספים להשלמת העברת הכספים לקופה הקולטת.
בחודש אוקטובר פרסם אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, טיוטות לתיקון תקנות וחוזר הניוד, במטרה להסדיר את מועדי העברת הכספים בין "קופות קשורות" (קופות גמל המנוהלות על ידי אותו גוף מנהל).
2. על פי התיקון המוצע, במעבר בין "קופות קשורות", פרק הזמן המרבי להשלמת בקשת ההעברה, יהיה בן 3 ימי עסקים בלבד, וגם כאן שמורה אפשרות הארכה מאת הממונה במשרד האוצר, לפרק זמן נוסף של עד 20 ימי עסקים נוספים.
הסנקציה בגין עיכוב בהעברת הכספים על אף ההוראות המפורשות בדבר המועדים לביצוע בקשות העברת כספי החיסכון, מרבית הבקשות של ציבור החוסכים אינן מבוצעות בהתאם להוראות המפקח וקיימים מקרים בהם ניזוקו לקוחות בגובה הפרשי התשואות בין הקופה המעבירה, לבין הקופה הקולטת, וזאת בשל עיכוב בביצוע בקשת ההעברה מצד הגופים המנהלים (עיכוב מעבר לפרקי הזמן המותרים לפי התקנות הרלוונטיות למועד הגשת הבקשה).
הפיצוי
מהו הפיצוי הקבוע בגין נזקי הפרשי תשואות? גובה הפיצוי נקבע בהתאם למבחן "מועד הגשת הבקשה". עד כניסת תקנות הניוד לתוקף (ב-1 באוקטובר 2008), קבעו תקנות מס הכנסה מנגנון פיצוי בגובה ריבית פיגורים (בניכוי דמי הניהול שהקופה זכאית להם) בשל העיכוב. לקובע המדיניות היה ברור שפיצוי זה הינו בגדר "לעג לרש" ולא היה אינטרס מובהק לחברות להעביר את הכסף בהתאם לבקשת החוסך.
לאחר ה-1 באוקטובר 2008, תקנות הניוד החריפו את הסנקציה, וקבעו מנגנון לפיו הפיצוי ייקבע על פי הגבוה מבין שני אלה: פערי הרווחים בין הקופה המעבירה לבין הקופה הקולטת, או פיצוי בגובה ריבית הפיגורים בגין תקופת העיכוב.
בשל פניות רבות לאגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, מצד לקוחות שבקשותיהם להעברת כספי החיסכון עוכבו, עוד בטרם נכנסו תקנות הניוד לתוקף והפיצוי היה זעום, החל אגף הפיקוח לשקוד על הכנת חוזר 'הכרעה עקרונית'.
3. בטיוטת ההכרעה נכתב, כי הפיצוי המוצע בתקנות מס הכנסה (בגובה ריבית הפיגורים בלבד) "...אינה[ו] ממצה את זכויות העמית...", ועל כן על "...[ה]קופה [ה]מעבירה לפצות את העמית בשל איחור בהעברת הכספים גם קודם לכניסתן של תקנות הניוד לתוקף".
יוצא אפוא, כי לגישת משרד האוצר, בכל מקרה בו נגרם ללקוח נזק רציני בשל עיכוב בהעברת כספיו בין הקופות, הן לגבי בקשות שהוגשו אחרי ה-1 באוקטובר 2008 והן לפני, על הקופה המעבירה לפצותו בגובה פערי הרווחים, ובכך "...להשיב את מצבו של העמית למצב שבו היה לולא ההפרה האיחור שאיחרה החברה המנהלת בביצוע ההעברה". אך כאמור עניין זה טרם הוכרע סופית.
הערות הכותב:
(1) במסגרת 'רפורמת הניוד' הוציא אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, חוזר גופים מוסדיים 2008-9-11 "העברת כספים בין קופות גמל", מיום 05.08.2008 (להלן: "חוזר הניוד"); וכן הותקנו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008 (להלן: "תקנות הניוד").
(2) טיוטת חוזר גופים מוסדיים 2010-3 "העברת כספים בין קופות גמל - תיקון", מיום 14.04.2010; וכן טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), תש"ע-2010.
(3) בשלב זה לא פורסם חוזר בנוסח רשמי, אלא טיוטת הכרעה (שנייה) - חשה. 2010-39 "הכרעה לעניין פיצוי בשל איחור במשיכה של כספים או בשל איחור בהעברה של כספים בין קופות גמל או בין מסלולי השקעה", מיום 16.02.2010 (להלן: "טיוטת ההכרעה").
הכותב - ממשרד עורכי דין ירון טבצ'ניק העוסקים בתחום הביטוח והפנסיה
*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".