אוסטריה - מלכודת דבש למשקיעים ישראלים

אוסטריה, ששימשה מקלט מס לרבים מהמשקיעים הישראלים, עשויה להפוך לרועץ לרבים מהם
אלי ביבי |

אוסטריה ששימשה מקלט מס לרבים מהמשקיעים הישראליים לצורך השקעותיהם ברחבי אירופה ולדחיית מס בישראל בגין רווחים שהצטברו בחו"ל, עשויה להפוך לרועץ ולמלכודת דבש לרבים מהמשקיעים עם כניסתה לתוקף של אמנת המס החדשה בין ישראל ואוסטריה בעתיד הקרוב.

עד היום, אוסטריה שימשה כמקלט מס למשקיעים זרים רבים (ביניהם גם משקיעים ישראליים), אשר הקימו בתחומי המדינה חברות אחזקה לצורך השקעה בתאגידים שונים ברחבי האיחוד האירופי. אחת הסיבות נעוצה בעובדה כי הכנסות מדיבידנד שהתקבלו מחברות בנות ורווחי הון ממכירת אחזקות בתאגידים זרים (כלומר מחברות בנות המאוגדות ברחבי האיחוד) פטורים ממס באוסטריה, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים בהתאם לדין הפנימי באוסטריה.

מעבר להטבת מס זו, עבור המשקיעים הישראליים למעשה שימשו אותן חברות אחזקה אוסטריות גם כ"מגן"/"שומר מסך" מפני חקיקת מס ישראלית אנטי תכנונית המכונה: "חברה נשלטת זרה" (CFC).

חקיקה זו קובעת כי בעלי שליטה ישראליים בחברות זרות ישלמו מס בישראל בשיעור של 25% מגובה הרווחים הפאסיביים (למשל הכנסות מדיבידנד, רווחי הון ממכירת החזקות וכו') גם אם לא חולקו בפועל לידיהם כדיבידנד. מטרת המחוקק הישראלי הייתה למנוע מצב בו בעלי שליטה ישראליים בחברות זרות דוחים את תשלום המס בישראל בגין אותם רווחים פאסיביים בלתי מחולקים שהופקו בחו"ל.

יחד עם זאת קובעת חקיקת ה-CFC כי בעלי שליטה ישראליים בחברות זרות אלו זכאים לקבל זיכוי בשיעור המס הזר שיהיה משולם בחו"ל בעת חלוקת הדיבידנד בפועל.

כיצד שימשה אוסטריה כ"מגן" מפני חקיקת ה-CFC?

הדין הפנימי באוסטריה כמו גם אמנת המס הנוכחית בין אוסטריה לישראל קובעים כי שיעור המס באוסטריה על חלוקת דיבידנדים למשקיע ישראלי הוא 25%. במצב זה הצליח אותו משקיע ישראלי לדחות את תשלום המס בישראל כל זמן שהדיבידנד לא חולק בפועל, כיוון שזיכוי המס הזר היה בגובה המס אותו היה אמור לשלם בישראל (25%).

אוסטריה OUT

בחודשים הקרובים צפויה להיכנס לתוקף אמנת מס חדשה בין ישראל לאוסטריה אשר תחליף את האמנה הנוכחית. האמנה החדשה קובעת כי יינתן פטור ממס באוסטריה על חלוקת דיבידנד מאוסטריה לחברות ישראליות בעלות שליטה מהותית (ככל הנראה אחזקה בשיעור של 25%).

כאמור, על פי חקיקת ה-CFC, גובה הזיכוי שווה לגובה המס שיהיה משולם במדינה הזרה על חלוקת דיבידנד. על פי האמנה החדשה, כל זמן שהדיבידנד לא חולק בפועל, לא יינתן זיכוי ממס זר ועל כן בעלי השליטה יחויבו לשלם מס בישראל בשיעור של 25%.

במילים אחרות, אוסטריה תחדל מלשמש כמגן מפני חקיקת ה- CFC

על משקיעים ישראליים המחזיקים בבעלותם חברות אחזקה אוסטריות לבחון את צעדיהם לקראת העתיד. אפשרות אחת תהיה בהגירה של אותן חברות אוסטריות למדינות אחרות באיחוד האירופי אשר עשויות להעניק הגנה מפני חקיקת ה-CFC.

הכותב הוא עו"ד ורו"ח אלי ביבי, מנהל בכיר במחלקת מיסוי בינלאומי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.