אוסטריה - מלכודת דבש למשקיעים ישראלים

אוסטריה, ששימשה מקלט מס לרבים מהמשקיעים הישראלים, עשויה להפוך לרועץ לרבים מהם
אלי ביבי |

אוסטריה ששימשה מקלט מס לרבים מהמשקיעים הישראליים לצורך השקעותיהם ברחבי אירופה ולדחיית מס בישראל בגין רווחים שהצטברו בחו"ל, עשויה להפוך לרועץ ולמלכודת דבש לרבים מהמשקיעים עם כניסתה לתוקף של אמנת המס החדשה בין ישראל ואוסטריה בעתיד הקרוב.

עד היום, אוסטריה שימשה כמקלט מס למשקיעים זרים רבים (ביניהם גם משקיעים ישראליים), אשר הקימו בתחומי המדינה חברות אחזקה לצורך השקעה בתאגידים שונים ברחבי האיחוד האירופי. אחת הסיבות נעוצה בעובדה כי הכנסות מדיבידנד שהתקבלו מחברות בנות ורווחי הון ממכירת אחזקות בתאגידים זרים (כלומר מחברות בנות המאוגדות ברחבי האיחוד) פטורים ממס באוסטריה, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים בהתאם לדין הפנימי באוסטריה.

מעבר להטבת מס זו, עבור המשקיעים הישראליים למעשה שימשו אותן חברות אחזקה אוסטריות גם כ"מגן"/"שומר מסך" מפני חקיקת מס ישראלית אנטי תכנונית המכונה: "חברה נשלטת זרה" (CFC).

חקיקה זו קובעת כי בעלי שליטה ישראליים בחברות זרות ישלמו מס בישראל בשיעור של 25% מגובה הרווחים הפאסיביים (למשל הכנסות מדיבידנד, רווחי הון ממכירת החזקות וכו') גם אם לא חולקו בפועל לידיהם כדיבידנד. מטרת המחוקק הישראלי הייתה למנוע מצב בו בעלי שליטה ישראליים בחברות זרות דוחים את תשלום המס בישראל בגין אותם רווחים פאסיביים בלתי מחולקים שהופקו בחו"ל.

יחד עם זאת קובעת חקיקת ה-CFC כי בעלי שליטה ישראליים בחברות זרות אלו זכאים לקבל זיכוי בשיעור המס הזר שיהיה משולם בחו"ל בעת חלוקת הדיבידנד בפועל.

כיצד שימשה אוסטריה כ"מגן" מפני חקיקת ה-CFC?

הדין הפנימי באוסטריה כמו גם אמנת המס הנוכחית בין אוסטריה לישראל קובעים כי שיעור המס באוסטריה על חלוקת דיבידנדים למשקיע ישראלי הוא 25%. במצב זה הצליח אותו משקיע ישראלי לדחות את תשלום המס בישראל כל זמן שהדיבידנד לא חולק בפועל, כיוון שזיכוי המס הזר היה בגובה המס אותו היה אמור לשלם בישראל (25%).

אוסטריה OUT

בחודשים הקרובים צפויה להיכנס לתוקף אמנת מס חדשה בין ישראל לאוסטריה אשר תחליף את האמנה הנוכחית. האמנה החדשה קובעת כי יינתן פטור ממס באוסטריה על חלוקת דיבידנד מאוסטריה לחברות ישראליות בעלות שליטה מהותית (ככל הנראה אחזקה בשיעור של 25%).

כאמור, על פי חקיקת ה-CFC, גובה הזיכוי שווה לגובה המס שיהיה משולם במדינה הזרה על חלוקת דיבידנד. על פי האמנה החדשה, כל זמן שהדיבידנד לא חולק בפועל, לא יינתן זיכוי ממס זר ועל כן בעלי השליטה יחויבו לשלם מס בישראל בשיעור של 25%.

במילים אחרות, אוסטריה תחדל מלשמש כמגן מפני חקיקת ה- CFC

על משקיעים ישראליים המחזיקים בבעלותם חברות אחזקה אוסטריות לבחון את צעדיהם לקראת העתיד. אפשרות אחת תהיה בהגירה של אותן חברות אוסטריות למדינות אחרות באיחוד האירופי אשר עשויות להעניק הגנה מפני חקיקת ה-CFC.

הכותב הוא עו"ד ורו"ח אלי ביבי, מנהל בכיר במחלקת מיסוי בינלאומי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.