ביוקנסל מתקדמת שלב: קיבלה אישור להגדלת מינון התרופה בניסוי קליני בסרטן הלבלב

בניסוי הבא לתרופת הדגל BC-819 שמפתחת החברה מיועדים להשתתף בין 9 ל- 12 חולים אשר יקבלו ארבעה טיפולים של התרופה. המנייה מטפסת כרגע במסחר בלמעלה מ-3%
איתי זהוראי |

חברת ביוקנסל, העוסקת בפיתוח תרופות למחלות סרטניות, הודיעה היום (א') כי סיימה את הטיפול בקבוצת המינון הראשונה של הניסוי הבודק את הבטיחות והיעילות הראשונית של תרופת הדגל של החברה BC-819 בשימוש בחולי סרטן הלבלב.

לאחר שנבחנו תוצאות הבטיחות שהתקבלו ולאחר שלא אובחנו תופעות לוואי כלשהן הקשורות לתרופה, (דבר המהווה עמידה בהצלחה ביעד הבטיחות בקבוצת המינון הראשונה), קיבלה החברה אישור מהמפקח הרפואי של הניסוי לפתוח בקבוצת מינון שנייה אשר תקבל את המינון המקסימאלי המתוכנן לניסוי.

עוד הודיעה ביוקנסל כי בניסוי מיועדים להשתתף בין 9 ל- 12 חולים אשר יקבלו ארבעה טיפולים של התרופה BC-819 פעמיים בשבוע במשך שבועיים. במהלך הניסוי, יבחן המינון האופטימלי למתן התרופה.

במסחר המתנהל כעת בבורסה מטפסת מניית ביוקנסל בשיעור של למעלה מ-3% וזאת בניגוד למגמה השלילית החזקה שנרשמת היום.

נזכיר כי לאחרונה נפוצו שמועות על כך שחברת טבע וחברת כלל ביוטכנולוגיה עשויות להוביל סבב גיוס לחברת ביוקנסל בהיקף של 5-10 מיליון דולר, שבעקבותיו יחזיקו בשליטה בביוקנסל. בתגובה לא הכחישה החברה את המגעים ומסרה כי היא בוחנת מעת לעת במהלך עסקיה אפשרויות שונות להכנסת משקיעים ולגיוס כספים למימון פעילותה.

ביוקנסל הינה חברת ביופרמצבטיקה המתמחה בפיתוח טיפולים אשר יהיו, לאחר פיתוחם, מותאמים אישית למספר רב של סוגי סרטן. החברה נוסדה בשנת 2004 על ידי פרופ' אברהם הוכברג, פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים, בהתבסס על טכנולוגיה שהוא פיתח במשך 15 השנים האחרונות.

בשנים 2006-2009, סיימה החברה בהצלחה סבבי גיוס הון פרטיים והנפקה ציבורית ראשונה, בסך כולל של 14 מיליון דולר. ניירות הערך של החברה נסחרים בבורסה המקומית, ובעלי המניות המהותיים הינם חברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה (23.4%), פרופסור אברהם הוכברג (13.1%), טיקרו טכנולוגיות (5.5%) ואבי ברק המנכ"ל והיו"ר הקודם של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.