קרפור
צילום: צילום קרפור

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

הרשות להגנת הצרכן מטילה עיצום כספי של 1.9 מיליון שקל על קרפור בגין הטעיית צרכנים, כשבועיים לאחר שעשתה דבר דומה עם רשת יוחננוף; בנובמבר 2024, הטילה עיצום דומה על רמי לוי; האם זו פרקטיקה מקובלת ומשתלמת? האם העיצומים בכלל מרתיעים את רשתות השיווק? 

רן קידר | (6)
נושאים בכתבה קרפור

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת קרפור על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך כ-1.9 מיליון שקל, לאחר שמצאה כי קיים יסוד סביר להניח שהפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, לאחר שנמצאו ליקויים חמורים, כגון אי הצגת מחירים על גבי מאות מהמוצרים, אי הצגת מחיר ליחידת מידה,  אי הצגת  שלט עם מחיר בפיקוח ממשלתי לגבי מוצרים בפיקוח ואפילו הטעיות של ממש, כגון מצבים שהם המחיר בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר/השלט.  לחברה כמובן יש את זכות טיעון והיא זכאית להעלות טענות משפטיות ועובדתיות לטובתה, אבל אנחנו רוצים לשאול שאלה מעבר לתחום המשפטי גרידא. 

עבירה על החוק כאסטרטגיה רווחית? 

לפני ימים ספורים דיווחה הבעלים של רשת קרפור, אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.35%  , והציגה נתונים לגבי הרבעון השני של 2025. במסגרת הדוח, עלה כי קרפור הציגה רבעון רביעי ברציפות של רווח נקי. אצל קרפור, נפח המכירות גדל בכ-3.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והדבר הוביל לזינוק הרווח התפעולי של קרפורזינק בכ-73%. ונשאלת השאלה המתבקשת, האם הגדלת נפח מכירות בקצת מעל 3% היא פועל יוצא של הטעיית צרכנים? האם מכירה של מוצרים בכמה שקלים מעל המחיר שרשום על המדף לא תעניק לרשת את האחוזים הנוספים שיעבירו אותה לרווח? או במלים אחרות ופשוטות יותר, האם הרווח של קרפור מבוסס על הטעיית ציבור הלקוחות שלה?

ועוד שאלה שחשוב לשאול בהקשר הזה, היות ומדובר בתופעה רחבת היקף ורק לפני כשבועיים פרסמה הרשות להגנת הצרכן קנס בהיקף מעט נמוך יותר על הפרות דומות אצל יוחננוף יוחננוף 0.82%  , האם הקנס אכן מרתיע? האם הצעדים שנוקטת בהם הרשות להגנת הצרכן אכן מונעים מרשתות השיווק לפעול בשיטת "מצליח"? 

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

חשוב לציין שגם רשת "נקייה", לכאורה, כמו רמי לוי, הואשמה בפרקטיקה דומה בנובמבר 2024, וגם עליה הוטל עיצום כספי של כ-850 אלף שקל. 

"שיטת מצליח" של רשתות השיווק ואיך אתם יכולים להרוויח מזה אלפי שקלים

וכך, מחד, יש לציין לטובה את העבודה של רשות ההגנה לצרכן, אבל היות ומדובר בתופעה רחבה, והיא כוללת הטעיות של ממש, זאת אומרת, על המדף רשום מחיר אחד והתשלום בקופה שונה (וכמובן גבוה יותר) וסביר להניח שלפחות בחלק מהמקרים, הצרכן בכלל לא ישים לב להטעייה. כשאנחנו מגיעים לקופה עם עגלה עמוסה בעשרות מוצרים, לא תמיד נזכור לבדוק את הרשימה, וגם אם כן בוודאי שלא תמיד נזכור את המחיר שהופיע על המדף. ואם מדובר על כמה שקלים שהרשת מרוויחה מההפקר על כל רכישה, כנראה מדובר על עשרות שקלים בעגלה עמוסה וכנראה שאם עורכים שיערוך של הכספים שהגיעו אל הרשתות (ממש כפי שעושה רשות המסים במקרים של העלמות מס), נגיע למסקנה הפשוטה שזה משתלם לרשתות השיווק. במלים אחרות, ברמה המספרית הפשוטה, שווה להם להטעות את הציבור. במידה וייתפסו, הקנס קטן משמעותית מהכספים שהתקבלו ובמידה ולא ייתפסו, על אחת כמה וכמה המהלך משתלם. 

ברמה התודעתית, הרשתות מסתמכות על כך שהזכרון הציבורי קצר, גיוס של פרזנטור משעשע כלשהו יכול לשנות תדמית ואם יש לצרכנים רשת מסוימת מתחת לבית, גם אם יחליטו להחרים ליום יומיים, הם יחזרו לערוך את הקניות במקום שקרוב לביתם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

וכך, לנו, ציבור הצרכנים, נותר להישען רק על המדינה שתגן עלינו, בצורת הרשות להגנת הצרכן, אז שוב, מגיעה מילה טובה לרשות שכן מבצעת הליך פיקוח, אבל תפקידנו הוא לעורר את השאלה לגבי האפקטיביות של הפיקוח. אם הפיקוח אינו מונע פרקטיקות שכאלה מרשתות השיווק ולא הופך אותן לבלתי כדאיות בעליל, אולי יש לשקול שוב את חומרת העיצום הכספי. 

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "תפקידנו להבטיח שלכל צרכן תהיה גישה למידע אמין, ברור ומלא בעת קבלת החלטות רכישה. ממצאים כגון אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור או היעדר מידע על מחירים בפיקוח – פוגעים בזכות הזו. הרשות פועלת מתוך מחויבות להגנה על ציבור הצרכנים, ונפעל לוודא שכל עוסק, גדול כקטן, יעמוד בסטנדרטים הקבועים בחוק".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 08/09/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    נו באמת 1.9 מליון על קרפור הם תוך יום מחזירים את הקנס. בשבילם זה כסף קטן. בעיה שהתופעה מתרחבת. זאת בעיה. שזה אש בשדה קוצים. אם לא יעשו את זה כולם יעשו את זה בשיטת המצליח. צריך לתת קנס כואב שרשת תחשוב פעמיים לפני שתעשה זאת שוב. למשל 10 מליון שח כנס זה כבר מורגש ויכאב להם והם יעשו מה שצריך בשביל לא לקבל כנס פעם נוספת
  • 5.
    אנונימי 03/09/2025 10:53
    הגב לתגובה זו
    יש לקנוס בפערי הסכומים בין המחיר במדף למחיר בקופה שתמיד יותר גבוה.הרשות להגנת הצרכן צריכ עוד פקחים ועובדים .
  • 4.
    אנונימי 03/09/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
    רשת לא אמינה מיום שהוקמהלא לקנות
  • 3.
    אנונימי 03/09/2025 07:19
    הגב לתגובה זו
    הרבה מאוד מוצרים דם ללא סימון מחירים.אצלו זה פשוט סטנדרט אז פחות מתלוננים....
  • 2.
    אנונימי 02/09/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
    לזה קוראים חוסר עבדים זה לא בכוונה.ועובדים סוג ...
  • 1.
    כמה ניר כמה אפס 02/09/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
    זה לא קשור לפוליטיקה.אפס ביצוע. אין משטרה כל המדינה בפרוטקשן .ברקת עסוק בתערוכות של אשתו.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.


מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.