רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת קרפור על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך כ-1.9 מיליון שקל, לאחר שמצאה כי קיים יסוד סביר להניח שהפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, לאחר שנמצאו ליקויים חמורים, כגון אי הצגת מחירים על גבי מאות מהמוצרים, אי הצגת מחיר ליחידת מידה,  אי הצגת  שלט עם מחיר בפיקוח ממשלתי לגבי מוצרים בפיקוח ואפילו הטעיות של ממש, כגון מצבים שהם המחיר בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר/השלט.  לחברה כמובן יש את זכות טיעון והיא זכאית להעלות טענות משפטיות ועובדתיות לטובתה, אבל אנחנו רוצים לשאול שאלה מעבר לתחום המשפטי גרידא. 

עבירה על החוק כאסטרטגיה רווחית? 

לפני ימים ספורים דיווחה הבעלים של רשת קרפור, אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 1.32%  , והציגה נתונים לגבי הרבעון השני של 2025. במסגרת הדוח, עלה כי קרפור הציגה רבעון רביעי ברציפות של רווח נקי. אצל קרפור, נפח המכירות גדל בכ-3.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והדבר הוביל לזינוק הרווח התפעולי של קרפורזינק בכ-73%. ונשאלת השאלה המתבקשת, האם הגדלת נפח מכירות בקצת מעל 3% היא פועל יוצא של הטעיית צרכנים? האם מכירה של מוצרים בכמה שקלים מעל המחיר שרשום על המדף לא תעניק לרשת את האחוזים הנוספים שיעבירו אותה לרווח? או במלים אחרות ופשוטות יותר, האם הרווח של קרפור מבוסס על הטעיית ציבור הלקוחות שלה?

ועוד שאלה שחשוב לשאול בהקשר הזה, היות ומדובר בתופעה רחבת היקף ורק לפני כשבועיים פרסמה הרשות להגנת הצרכן קנס בהיקף מעט נמוך יותר על הפרות דומות אצל יוחננוף יוחננוף 2.61%  , האם הקנס אכן מרתיע? האם הצעדים שנוקטת בהם הרשות להגנת הצרכן אכן מונעים מרשתות השיווק לפעול בשיטת "מצליח"? 

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

• קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
• צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב לציין שגם רשת "נקייה", לכאורה, כמו רמי לוי, הואשמה בפרקטיקה דומה בנובמבר 2024, וגם עליה הוטל עיצום כספי של כ-850 אלף שקל. 

"שיטת מצליח" של רשתות השיווק ואיך אתם יכולים להרוויח מזה אלפי שקלים

וכך, מחד, יש לציין לטובה את העבודה של רשות ההגנה לצרכן, אבל היות ומדובר בתופעה רחבה, והיא כוללת הטעיות של ממש, זאת אומרת, על המדף רשום מחיר אחד והתשלום בקופה שונה (וכמובן גבוה יותר) וסביר להניח שלפחות בחלק מהמקרים, הצרכן בכלל לא ישים לב להטעייה. כשאנחנו מגיעים לקופה עם עגלה עמוסה בעשרות מוצרים, לא תמיד נזכור לבדוק את הרשימה, וגם אם כן בוודאי שלא תמיד נזכור את המחיר שהופיע על המדף. ואם מדובר על כמה שקלים שהרשת מרוויחה מההפקר על כל רכישה, כנראה מדובר על עשרות שקלים בעגלה עמוסה וכנראה שאם עורכים שיערוך של הכספים שהגיעו אל הרשתות (ממש כפי שעושה רשות המסים במקרים של העלמות מס), נגיע למסקנה הפשוטה שזה משתלם לרשתות השיווק. במלים אחרות, ברמה המספרית הפשוטה, שווה להם להטעות את הציבור. במידה וייתפסו, הקנס קטן משמעותית מהכספים שהתקבלו ובמידה ולא ייתפסו, על אחת כמה וכמה המהלך משתלם. 

ברמה התודעתית, הרשתות מסתמכות על כך שהזכרון הציבורי קצר, גיוס של פרזנטור משעשע כלשהו יכול לשנות תדמית ואם יש לצרכנים רשת מסוימת מתחת לבית, גם אם יחליטו להחרים ליום יומיים, הם יחזרו לערוך את הקניות במקום שקרוב לביתם. 

• מדד המחירים בדצמבר על האפס; מחירי הדירות עלו ב-0.7%
• שיא השיאים בתחבורה הציבורית: 912 מיליון נסיעות בשנת 2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "שלום, אנחנו ממוקד האבטחה של הבנק, זיהינו עסקה חשודה" - אם...

וכך, לנו, ציבור הצרכנים, נותר להישען רק על המדינה שתגן עלינו, בצורת הרשות להגנת הצרכן, אז שוב, מגיעה מילה טובה לרשות שכן מבצעת הליך פיקוח, אבל תפקידנו הוא לעורר את השאלה לגבי האפקטיביות של הפיקוח. אם הפיקוח אינו מונע פרקטיקות שכאלה מרשתות השיווק ולא הופך אותן לבלתי כדאיות בעליל, אולי יש לשקול שוב את חומרת העיצום הכספי. 

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "תפקידנו להבטיח שלכל צרכן תהיה גישה למידע אמין, ברור ומלא בעת קבלת החלטות רכישה. ממצאים כגון אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור או היעדר מידע על מחירים בפיקוח – פוגעים בזכות הזו. הרשות פועלת מתוך מחויבות להגנה על ציבור הצרכנים, ונפעל לוודא שכל עוסק, גדול כקטן, יעמוד בסטנדרטים הקבועים בחוק".