קרפור
צילום: צילום קרפור

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

הרשות להגנת הצרכן מטילה עיצום כספי של 1.9 מיליון שקל על קרפור בגין הטעיית צרכנים, כשבועיים לאחר שעשתה דבר דומה עם רשת יוחננוף; בנובמבר 2024, הטילה עיצום דומה על רמי לוי; האם זו פרקטיקה מקובלת ומשתלמת? האם העיצומים בכלל מרתיעים את רשתות השיווק? 

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה קרפור

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת קרפור על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך כ-1.9 מיליון שקל, לאחר שמצאה כי קיים יסוד סביר להניח שהפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, לאחר שנמצאו ליקויים חמורים, כגון אי הצגת מחירים על גבי מאות מהמוצרים, אי הצגת מחיר ליחידת מידה,  אי הצגת  שלט עם מחיר בפיקוח ממשלתי לגבי מוצרים בפיקוח ואפילו הטעיות של ממש, כגון מצבים שהם המחיר בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר/השלט.  לחברה כמובן יש את זכות טיעון והיא זכאית להעלות טענות משפטיות ועובדתיות לטובתה, אבל אנחנו רוצים לשאול שאלה מעבר לתחום המשפטי גרידא. 

עבירה על החוק כאסטרטגיה רווחית? 

לפני ימים ספורים דיווחה הבעלים של רשת קרפור, אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.53%  , והציגה נתונים לגבי הרבעון השני של 2025. במסגרת הדוח, עלה כי קרפור הציגה רבעון רביעי ברציפות של רווח נקי. אצל קרפור, נפח המכירות גדל בכ-3.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והדבר הוביל לזינוק הרווח התפעולי של קרפורזינק בכ-73%. ונשאלת השאלה המתבקשת, האם הגדלת נפח מכירות בקצת מעל 3% היא פועל יוצא של הטעיית צרכנים? האם מכירה של מוצרים בכמה שקלים מעל המחיר שרשום על המדף לא תעניק לרשת את האחוזים הנוספים שיעבירו אותה לרווח? או במלים אחרות ופשוטות יותר, האם הרווח של קרפור מבוסס על הטעיית ציבור הלקוחות שלה?

ועוד שאלה שחשוב לשאול בהקשר הזה, היות ומדובר בתופעה רחבת היקף ורק לפני כשבועיים פרסמה הרשות להגנת הצרכן קנס בהיקף מעט נמוך יותר על הפרות דומות אצל יוחננוף יוחננוף -2.19%  , האם הקנס אכן מרתיע? האם הצעדים שנוקטת בהם הרשות להגנת הצרכן אכן מונעים מרשתות השיווק לפעול בשיטת "מצליח"? 

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

חשוב לציין שגם רשת "נקייה", לכאורה, כמו רמי לוי, הואשמה בפרקטיקה דומה בנובמבר 2024, וגם עליה הוטל עיצום כספי של כ-850 אלף שקל. 

"שיטת מצליח" של רשתות השיווק ואיך אתם יכולים להרוויח מזה אלפי שקלים

וכך, מחד, יש לציין לטובה את העבודה של רשות ההגנה לצרכן, אבל היות ומדובר בתופעה רחבה, והיא כוללת הטעיות של ממש, זאת אומרת, על המדף רשום מחיר אחד והתשלום בקופה שונה (וכמובן גבוה יותר) וסביר להניח שלפחות בחלק מהמקרים, הצרכן בכלל לא ישים לב להטעייה. כשאנחנו מגיעים לקופה עם עגלה עמוסה בעשרות מוצרים, לא תמיד נזכור לבדוק את הרשימה, וגם אם כן בוודאי שלא תמיד נזכור את המחיר שהופיע על המדף. ואם מדובר על כמה שקלים שהרשת מרוויחה מההפקר על כל רכישה, כנראה מדובר על עשרות שקלים בעגלה עמוסה וכנראה שאם עורכים שיערוך של הכספים שהגיעו אל הרשתות (ממש כפי שעושה רשות המסים במקרים של העלמות מס), נגיע למסקנה הפשוטה שזה משתלם לרשתות השיווק. במלים אחרות, ברמה המספרית הפשוטה, שווה להם להטעות את הציבור. במידה וייתפסו, הקנס קטן משמעותית מהכספים שהתקבלו ובמידה ולא ייתפסו, על אחת כמה וכמה המהלך משתלם. 

ברמה התודעתית, הרשתות מסתמכות על כך שהזכרון הציבורי קצר, גיוס של פרזנטור משעשע כלשהו יכול לשנות תדמית ואם יש לצרכנים רשת מסוימת מתחת לבית, גם אם יחליטו להחרים ליום יומיים, הם יחזרו לערוך את הקניות במקום שקרוב לביתם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

וכך, לנו, ציבור הצרכנים, נותר להישען רק על המדינה שתגן עלינו, בצורת הרשות להגנת הצרכן, אז שוב, מגיעה מילה טובה לרשות שכן מבצעת הליך פיקוח, אבל תפקידנו הוא לעורר את השאלה לגבי האפקטיביות של הפיקוח. אם הפיקוח אינו מונע פרקטיקות שכאלה מרשתות השיווק ולא הופך אותן לבלתי כדאיות בעליל, אולי יש לשקול שוב את חומרת העיצום הכספי. 

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "תפקידנו להבטיח שלכל צרכן תהיה גישה למידע אמין, ברור ומלא בעת קבלת החלטות רכישה. ממצאים כגון אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור או היעדר מידע על מחירים בפיקוח – פוגעים בזכות הזו. הרשות פועלת מתוך מחויבות להגנה על ציבור הצרכנים, ונפעל לוודא שכל עוסק, גדול כקטן, יעמוד בסטנדרטים הקבועים בחוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כמה ניר כמה אפס 02/09/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
    זה לא קשור לפוליטיקה.אפס ביצוע. אין משטרה כל המדינה בפרוטקשן .ברקת עסוק בתערוכות של אשתו.
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.