מדד המחירים בחודש אפריל - מה ציפיות הכלכלנים?
על הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הנתון, אילו ענפים עשויים להוביל לזינוק במדד, והאם הריבית תרד?
עדכון: המדד התפרסם
מדד המחירים
לצרכן עלה ב-1.1% בחודש אפריל 2025, בהשוואה לחודש מרץ 2025 . בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2025 לעומת אפריל 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.6%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תחבורה וטיסה שעלה ב-4.9%, תרבות ובידור שעלה ב-1.6%, הלבשה ופירות טריים שעלו
ב-1.5%, כל אחד ודיור שעלה ב-0.6%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שירדו ב-1.0% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.5%. הכלכלנים ציפו למדד של 0.6% מדובר במדד מאכזב במיוחד - הסיכוי להפחתת ריבית הוא אפסי.
העלייה הגדולה נובעת מעליית מחירי הטיסות. הלמ"ס שינו את המתודולוגיה של בדיקת מחירי הכרטיסים וגרמו בחצי השנה האחרונה לכך שהכלכלנים פשוט לא פוגעים בתחזיות שלהם. הפערים מאוד גדולים כשאף אחד לא מבין באמת איך הלמ"ס מחשבת את ההשפעה של מחירי הטיסות. ההשפעה של מחירי הטיסות החודש שעלו על פי הלמ"ס ב15.9% על המדד היתה 0.68%.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, והקונצנזוס בקרב האנליסטים מצביע על עלייה משמעותית של כ-0.6%. מדובר בקצב שנתי של כ-3.4%, שממשיך לשקף לחצים אינפלציוניים למרות התמתנות מסוימת בפעילות הכלכלית. התחזיות הגבוהות נובעות בעיקר מעליות מחירים בענפי ההבראה ונופש, נסיעות לחו"ל והלבשה, על רקע חופשות הפסח וההתאוששות בתנועת הנוסעים. אמרו לנו שהמדדים הגבוהים יעצרו בינואר - אבל הכלכלנים טעו. המדדים הגבוהים נמשכים. להערכתם, במאי ויוני תהיה ירידת מדרגה משמעותית.
כך או אחרת, המדד עדיין גבוה ובהינתן אי הוודאות הביטחונית והגיאו-פוליטית, הסיכוי שהריבית תרד בהחלטת הריבית הקרובה בסוף מאי, נראה נמוך. ההחלטה הבאה תהיה ביולי - יש כלכלנים רבים שחוזים בה ירידה, אבל רק הפתעה לטובה היום ומדד נמוך מהציפיות של הכלכלנים וכן מדד של עד 0.2% בחודש מאי, יביאו את הנגיד לשקול הפחתת ריבית כתלות כמובן בפרמטרים נוספים כמו שער הדולר והמצב הביטחוני, לצד התקציב, הגירעון והמשמעת הממשלתית סביב שמירה על התקציב. זה כמובן תלוי גם בהתפתחות הלחימה בעזה.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מתייחס להשפעת העלייה בתנועה האווירית: "לקראת פרסום מדד המחירים של אפריל, השבוע, הלמ"ס
דיווחה בשבוע שעבר על עלייה ניכרת בתנועה האווירית מ- ואל ישראל. בפרט, מספר הישראלים היוצאים לחו"ל עלה בכ-31% בנתונים מקוריים (!), והגיע לכ-800 אלף. מדובר בעלייה של קרוב ל-50% לעומת אפריל שנה שעברה, ולא פחות משמעותי מזה, עלייה של כ-8.8% לעומת אפריל 2023, קרי,
גבוה אפילו מלפני המלחמה. במונחים מנוכי עונתיות, מספר היוצאים לחו"ל דרך האוויר עלה בכ-7.3% ל-810 אלף - גבוה גם כן כמובן בראייה היסטורית, ומרחק 3.3% בלבד משיא כל הזמנים לנתון הזה, אשר נרשם בינואר 2023 (כ-838 אלף). פנינג מדגיש כי כמות הטיסות הגבוהה מעידה גם על
סנטימנט צרכני חיובי עבור פלח האוכלוסייה הרלוונטי, זאת לצד עלייה של כ-70% בכמות התיירים הנכנסים לארץ, שהגיעה לכ-156 אלף - שיא מתחילת המלחמה.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מתייחס לפער בין נתוני הצריכה הפרטית לנתוני הרשתות: "הצריכה הפרטית במשק ממשיכה להיות חזקה, במיוחד בתחום השירותים. קיימת סתירה לכאורה בין נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (ריאליות) שגדלו ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 6.3% לעומת הרבעון הקודם, לבין נתוני הפדיון ברשתות השיווק (ריאלי) שירד בשיעור שנתי של 4.4%. הפער הגדול נובע ככל הנראה מהעובדה שהצרכנים הגדילו מאוד את ההוצאות על שירותים שונים על חשבון צריכת מוצרים שנמכרים ברשתות השיווק". לדברי זבז'ינסקי, ברבעון הראשון חלה עלייה של 5.9% בהוצאות בכרטיסי אשראי על שירותים, בעיקר טיסות, תיירות ואירוח שזינקו ב-22.6%. נתוני שב"א לחודש אפריל מראים כי הצריכה בכרטיסי אשראי המשיכה לצמוח והגיעה לשיא של כל הזמנים. המגמה הזו מסבירה מדוע שיעור גבוה של חברות מענפי השירותים מדווחות על ציפיות לעליות מחירים בסקרי העסקים".
על אף התחזיות לאינפלציה מתונה יותר במהלך
השנה הקרובה, נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עשויים להציג תמונה מורכבת יותר. בעוד האנליסטים מעריכים כי האינפלציה תתמתן ותיכנס אל תוך היעד של בנק ישראל (1%-3%), חלק מהגורמים הכלכליים ממשיכים להצביע על לחצים אינפלציוניים בענפים מסוימים. בפרט, העליות הצפויות
במחירי המזון, שכר הדירה, הלבשה והנעלה, לצד סעיף התרבות והבידור שהושפע מהתייקרויות בפסח, מצביעות על כך שהלחץ האינפלציוני עדיין נוכח. בענפי התיירות והתעופה נרשמו תנודות חדות, אך גם לאחר ההתאוששות בתנועת הנוסעים, העליות במחירים נותרות יציבות. אנליסטים מציינים
כי בעוד התחזיות לטווח הארוך מעודדות, השפעות עונתיות וגורמים חיצוניים, כמו התייקרויות עולמיות במחירי הסחורות והשירותים, עשויים להוביל לתנודתיות מקומית במדדי המחירים בטווח הקצר. יחד עם זאת, השפעות אלו עשויות להתמתן בהמשך השנה עם ירידה בהוצאות הצרכנים על שירותים
ושינויים בסדרי העדיפויות בצריכה.
- 6.אנונימי 15/05/2025 16:18הגב לתגובה זומדד מהונדס בכוונה כדי שהריבית תישאר גבוההקומבינה לשדוד עוד כסף ממעמד הביניים היצרני כדי שיהגר מהר יותר לחוץ לארץ.
- הפוך 15/05/2025 17:41הגב לתגובה זואם המדד מהונדס זה בשביל להציג אינפלציה נמוכה מהמציאות. זה דווקא מונע עליית ריבית. בתאוריה הבסיסית אינפלציה נמוכה אפשר להוריד ריבית. אינפלציה גבוהה צריך להעלות ריבית
- 5.כלכלן 15/05/2025 11:16הגב לתגובה זוניתן למדוד אינפלציה בצורה מדויקת ולא כמו לפני 200 שנה עם 20 סוקרים ודף
- 4.אנונימי 15/05/2025 11:14הגב לתגובה זולמה אתה רושם כאילו העלייה של 0.6 תעלה את האינפלציהשנה שעברה המדד באפריל עלה ב0.8 והשנה מצפים ל0.6 שזה יוריד את האינפלציה השנתית לאיזור ה3 אחוזים
- 3.איפה מבקר המדינה הכל עולה ואנפלציה בקושי עולה מה קורה פה (ל"ת)אנונמי 15/05/2025 10:17הגב לתגובה זו
- 2.אף אחד לא מאמין ללמס הפושעים האינפלציה בהרבה יותר גבוה חייבים להעלות ריבית (ל"ת)רועי 15/05/2025 09:48הגב לתגובה זו
- הבעיה שנגיד מאמין להם (ל"ת)אנונמי 15/05/2025 10:18הגב לתגובה זו
- סבבה אז בוא תביא לנו נתוני אמת ממתינים לכבודו (ל"ת)שאפיק 15/05/2025 10:06הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 15/05/2025 09:22הגב לתגובה זותסתכל למטה על העישורנים מ6 עד 1 אנחנו חנוקים.
- ההפך חייבים להעלות ריבית (ל"ת)רועי 15/05/2025 09:49הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
