מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

מדד המחירים בחודש אפריל - מה ציפיות הכלכלנים?

על הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הנתון, אילו ענפים עשויים להוביל לזינוק במדד, והאם הריבית תרד?

אביחי טדסה | (10)

עדכון: המדד התפרסם


מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% בחודש אפריל 2025, בהשוואה לחודש מרץ 2025 . בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2025 לעומת אפריל 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.6%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תחבורה וטיסה שעלה ב-4.9%, תרבות ובידור שעלה ב-1.6%, הלבשה ופירות טריים שעלו ב-1.5%, כל אחד ודיור שעלה ב-0.6%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שירדו ב-1.0% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.5%. הכלכלנים ציפו למדד של 0.6% מדובר במדד מאכזב במיוחד - הסיכוי להפחתת ריבית הוא אפסי.  

העלייה הגדולה נובעת מעליית מחירי הטיסות. הלמ"ס שינו את המתודולוגיה של בדיקת מחירי הכרטיסים וגרמו בחצי השנה האחרונה לכך שהכלכלנים פשוט לא פוגעים בתחזיות שלהם. הפערים מאוד גדולים כשאף אחד לא מבין באמת איך הלמ"ס מחשבת את ההשפעה של מחירי הטיסות. ההשפעה של מחירי הטיסות החודש שעלו על פי הלמ"ס ב15.9% על המדד  היתה 0.68%. 

  







היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, והקונצנזוס בקרב האנליסטים מצביע על עלייה משמעותית של כ-0.6%. מדובר בקצב שנתי של כ-3.4%, שממשיך לשקף לחצים אינפלציוניים למרות התמתנות מסוימת בפעילות הכלכלית. התחזיות הגבוהות נובעות בעיקר מעליות מחירים בענפי ההבראה ונופש, נסיעות לחו"ל והלבשה, על רקע חופשות הפסח וההתאוששות בתנועת הנוסעים. אמרו לנו שהמדדים הגבוהים יעצרו בינואר - אבל הכלכלנים טעו. המדדים הגבוהים נמשכים. להערכתם, במאי ויוני תהיה ירידת מדרגה משמעותית. 

כך או אחרת, המדד עדיין גבוה ובהינתן אי הוודאות הביטחונית והגיאו-פוליטית, הסיכוי שהריבית תרד בהחלטת הריבית הקרובה בסוף מאי, נראה נמוך. ההחלטה הבאה תהיה ביולי - יש כלכלנים רבים שחוזים בה ירידה, אבל רק הפתעה לטובה היום ומדד נמוך מהציפיות של הכלכלנים וכן מדד של עד 0.2% בחודש מאי, יביאו את הנגיד לשקול הפחתת ריבית כתלות כמובן בפרמטרים נוספים כמו שער הדולר והמצב הביטחוני, לצד התקציב, הגירעון והמשמעת הממשלתית סביב שמירה על התקציב. זה כמובן תלוי גם בהתפתחות הלחימה בעזה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 


יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מתייחס להשפעת העלייה בתנועה האווירית: "לקראת פרסום מדד המחירים של אפריל, השבוע, הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על עלייה ניכרת בתנועה האווירית מ- ואל ישראל. בפרט, מספר הישראלים היוצאים לחו"ל עלה בכ-31% בנתונים מקוריים (!), והגיע לכ-800 אלף. מדובר בעלייה של קרוב ל-50% לעומת אפריל שנה שעברה, ולא פחות משמעותי מזה, עלייה של כ-8.8% לעומת אפריל 2023, קרי, גבוה אפילו מלפני המלחמה. במונחים מנוכי עונתיות, מספר היוצאים לחו"ל דרך האוויר עלה בכ-7.3% ל-810 אלף - גבוה גם כן כמובן בראייה היסטורית, ומרחק 3.3% בלבד משיא כל הזמנים לנתון הזה, אשר נרשם בינואר 2023 (כ-838 אלף). פנינג מדגיש כי כמות הטיסות הגבוהה מעידה גם על סנטימנט צרכני חיובי עבור פלח האוכלוסייה הרלוונטי, זאת לצד עלייה של כ-70% בכמות התיירים הנכנסים לארץ, שהגיעה לכ-156 אלף - שיא מתחילת המלחמה.



אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מתייחס לפער בין נתוני הצריכה הפרטית לנתוני הרשתות: "הצריכה הפרטית במשק ממשיכה להיות חזקה, במיוחד בתחום השירותים. קיימת סתירה לכאורה בין נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (ריאליות) שגדלו ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 6.3% לעומת הרבעון הקודם, לבין נתוני הפדיון ברשתות השיווק (ריאלי) שירד בשיעור שנתי של 4.4%. הפער הגדול נובע ככל הנראה מהעובדה שהצרכנים הגדילו מאוד את ההוצאות על שירותים שונים על חשבון צריכת מוצרים שנמכרים ברשתות השיווק". לדברי זבז'ינסקי, ברבעון הראשון חלה עלייה של 5.9% בהוצאות בכרטיסי אשראי על שירותים, בעיקר טיסות, תיירות ואירוח שזינקו ב-22.6%. נתוני שב"א לחודש אפריל מראים כי הצריכה בכרטיסי אשראי המשיכה לצמוח והגיעה לשיא של כל הזמנים. המגמה הזו מסבירה מדוע שיעור גבוה של חברות מענפי השירותים מדווחות על ציפיות לעליות מחירים בסקרי העסקים".



על אף התחזיות לאינפלציה מתונה יותר במהלך השנה הקרובה, נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עשויים להציג תמונה מורכבת יותר. בעוד האנליסטים מעריכים כי האינפלציה תתמתן ותיכנס אל תוך היעד של בנק ישראל (1%-3%), חלק מהגורמים הכלכליים ממשיכים להצביע על לחצים אינפלציוניים בענפים מסוימים. בפרט, העליות הצפויות במחירי המזון, שכר הדירה, הלבשה והנעלה, לצד סעיף התרבות והבידור שהושפע מהתייקרויות בפסח, מצביעות על כך שהלחץ האינפלציוני עדיין נוכח. בענפי התיירות והתעופה נרשמו תנודות חדות, אך גם לאחר ההתאוששות בתנועת הנוסעים, העליות במחירים נותרות יציבות. אנליסטים מציינים כי בעוד התחזיות לטווח הארוך מעודדות, השפעות עונתיות וגורמים חיצוניים, כמו התייקרויות עולמיות במחירי הסחורות והשירותים, עשויים להוביל לתנודתיות מקומית במדדי המחירים בטווח הקצר. יחד עם זאת, השפעות אלו עשויות להתמתן בהמשך השנה עם ירידה בהוצאות הצרכנים על שירותים ושינויים בסדרי העדיפויות בצריכה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 15/05/2025 16:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מהונדס בכוונה כדי שהריבית תישאר גבוההקומבינה לשדוד עוד כסף ממעמד הביניים היצרני כדי שיהגר מהר יותר לחוץ לארץ.
  • הפוך 15/05/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    אם המדד מהונדס זה בשביל להציג אינפלציה נמוכה מהמציאות. זה דווקא מונע עליית ריבית. בתאוריה הבסיסית אינפלציה נמוכה אפשר להוריד ריבית. אינפלציה גבוהה צריך להעלות ריבית
  • 5.
    כלכלן 15/05/2025 11:16
    הגב לתגובה זו
    ניתן למדוד אינפלציה בצורה מדויקת ולא כמו לפני 200 שנה עם 20 סוקרים ודף
  • 4.
    אנונימי 15/05/2025 11:14
    הגב לתגובה זו
    למה אתה רושם כאילו העלייה של 0.6 תעלה את האינפלציהשנה שעברה המדד באפריל עלה ב0.8 והשנה מצפים ל0.6 שזה יוריד את האינפלציה השנתית לאיזור ה3 אחוזים
  • 3.
    איפה מבקר המדינה הכל עולה ואנפלציה בקושי עולה מה קורה פה (ל"ת)
    אנונמי 15/05/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אף אחד לא מאמין ללמס הפושעים האינפלציה בהרבה יותר גבוה חייבים להעלות ריבית (ל"ת)
    רועי 15/05/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
  • הבעיה שנגיד מאמין להם (ל"ת)
    אנונמי 15/05/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
  • סבבה אז בוא תביא לנו נתוני אמת ממתינים לכבודו (ל"ת)
    שאפיק 15/05/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 15/05/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
    תסתכל למטה על העישורנים מ6 עד 1 אנחנו חנוקים.
  • ההפך חייבים להעלות ריבית (ל"ת)
    רועי 15/05/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח

"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי

רן קידר |

הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.    

וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים.  "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב.  אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"

"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'". 

"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.  

 המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו. 

ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו 

 

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט

התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.5%, התמ"ג העסקי צנח ב-6.2% והצריכה הפרטית נחלשה - בלמ"ס מציינים כי מלחמת "עם כלביא" היא הגורם המרכזי



רן קידר |

המשק הישראלי הציג ברבעון השני נתונים חלשים. לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.5% בחישוב שנתי, ירידה רבעונית של 0.9%. במונחים לנפש, מדובר בירידה של 4.4%. התמ"ג העסקי, שמשקף את עיקר הפעילות במשק הפרטי, ירד בשיעור חד של 6.2%.

כל מרכיבי הצמיחה במגמת ירידה

כל רכיבי השימוש בתוצר הצביעו על ירידות חדות. הצריכה הפרטית התכווצה ב-4.1%, הצריכה הציבורית ירדה ב-1%, ההשקעות בנכסים קבועים צנחו ב-12.3% והיצוא (למעט חברות הייטק צעירות ויהלומים) ירד ב-3.5%. במקביל, היבוא דווקא רשם עלייה של 3.1%, תופעה שמדגישה את חוסר האיזון שנוצר במשק בתקופה זו.

בלמ"ס ציינו כי מלחמת "עם כלביא" היא זו שהשפיעה באופן מהותי על הנתונים. השבתת המשק למשך כשבועיים בעקבות המתקפה באיראן פגעה ישירות בצריכה ובהשקעות. הדבר תאם את הערכת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהזהיר כי ברבעון השני תירשם ירידה ניכרת בפעילות, אם כי ציין כי ברבעון השלישי צפוי תיקון חלקי על סמך ניסיון ממשברים קודמים.

סימני התאוששות חלקיים

לצד הנתונים הקשים, ישנם סימנים ראשונים להתייצבות. ביולי ובאוגוסט נרשמה עלייה של יותר מ-13% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הערכות גורמים בשוק, העלייה משקפת חזרה איטית לשגרה, אם כי עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה שתימשך. גם נתוני הייצור התעשייתי וההזמנות ליצוא מראים מגמת שיפור מסוימת, אך בקצב מתון.

בעקבות ההתפתחויות עדכן משרד האוצר את תחזית הצמיחה לשנת 2025 כלפי מטה, מ-3.6% ל-3.1%. גם בנק ישראל הפחית את תחזיותיו בחודש שעבר, אם כי הוא עדיין מעריך צמיחה חיובית השנה. עיני השווקים נשואות כעת להחלטת הריבית הקרובה: אף שבנק ישראל לא צפוי להפחית ריבית כבר בהחלטה הקרובה, ההאטה בצמיחה לצד ירידה בקצב האינפלציה ל-3.1% מגבירים את ההערכות כי כבר בספטמבר עשויה להתרחש הפחתה. בבתי ההשקעות מעריכים כי בתוך שנה תרד הריבית לרמה של כ-3.25% עד 3.5%, לעומת 4.5% כיום.