הפצצות הגיעו - מה עומד מאחורי המשלוח האמריקאי?
למה משמשות הפצצות, כמה הן עולות והאם הן יכולות לשמש לתקיפה באיראן? שר הביטחון, ישראל כ"ץ: "נכס משמעותי לחיל האוויר ולצה"ל. מודה לנשיא ארה"ב טראמפ ולממשל האמריקני על עמידתם האיתנה לצד מדינת ישראל"
משלוח פצצות האוויר הכבדות הגיע לישראל. האוניה, שעליה חימושים כבדים מסוג MK-84, עגנה ונפרקה בנמל אשדוד. החימושים הועמסו על עשרות משאיות של יחידת התובלה באגף 'אמון' ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל והועברו לבסיסי חיל האוויר.
עד כה הגיעו לישראל מעל 76,000 טונות של ציוד צבאי ב-678 הטסות ו-129 השטות. מדובר ברכבת האווירית והימית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. שר הביטחון, ישראל כ"ץ: "אספקת החימושים שהגיעה הלילה לישראל ושוחררה על ידי ממשל טראמפ, מהווה נכס משמעותי לחיל האוויר ולצה"ל, ומהווה עדות נוספת לקשר החזק בין ישראל לארה"ב. בשיחתנו האחרונה, מזכיר ההגנה הגסת' חזר על מחויבותה של ארה"ב להמשיך ולספק לישראל את כל הכלים הנדרשים לטובת הבטחת ביטחונה. אני מודה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ולממשל האמריקני על עמידתם האיתנה לצד מדינת ישראל - נמשיך לפעול יחד למען חיזוק ביטחוננו".
מה עומד מאחורי משלוח הפצצות מארה"ב?
המשלוח הזה מגיע לאחר שטראמפ אישר לאחרונה העברת 1,800 פצצות מסוג MK-84 לישראל, וזאת לאחר שהממשל הקודם, בראשות ג'ו ביידן, עצר את אספקתן. מדובר בפצצות במשקל כ-900 ק"ג כל אחת, שנחשבות לנשק קריטי בשל יכולת החדירה הגבוהה שלהן. ההחלטה מסמלת שינוי משמעותי בגישה האמריקאית כלפי חימוש ישראל ומעלה שאלות בנוגע לשימוש הצפוי בהן. האם ישראל נערכת להתקפה באיראן?
מה היתרון המבצעי של ה-MK-84?
המשקל הגבוה של הפצצה מאפשר חדירה עמוקה יותר לעומת דגמים קלים יותר, כמו MK-82 או MK-83. הפצצה יכולה לעבור דרך מבנים מבוצרים ולפגוע במטרות בעומק משמעותי
האם מדובר בפצצות מונחות ואיך הן מגיעות ליעד?
הגרסה הבסיסית של הפצצות אינה כוללת מערכת הנחיה, אך ניתן להוסיף להן קיטים להנחיית GPS או לייזר, מה שהופך אותן לאחת ממערכות התקיפה המדויקות ביותר בשימוש חיל האוויר. הנחיית GPS מאפשרת פגיעה במטרות גם בתנאי מזג אוויר מורכבים, ואילו הנחיית לייזר מספקת רמת דיוק גבוהה במיוחד, כאשר המטרה מסומנת על הקרקע. מטוסי הקרב המתקדמים של חיל האוויר הישראלי, בהם F-15 ו-F-35, מותאמים לנשיאת כמה פצצות MK-84 בו-זמנית, תוך שמירה על יציבות אווירודינמית.
כמה עולה פצצה כזו?
מחירה של פצצת MK-84 בממוצע הוא כ-20 אלף דולר, נראה שישראל על רקע הקשרים עם ארה"ב והחשיבות של ארה"ב שיהיה בידנו נשק כזה, קיבלה את הפצצות במחיר נמוך יותר. ועדיין מדובר ברכישה ענקית שמגיעה לעשרות מיליארדים.
- 8.אנונימי 16/02/2025 14:05הגב לתגובה זוהאמת פצצה זולה אם אומרים שטפיר אחד עולה 50 אלף דולר מיירט של כיפת ברזל
- 7.1800 פצצות לפי 20000 $ כא סהכ 36 מיליון $ (ל"ת)טעות בכתבה 16/02/2025 11:19הגב לתגובה זו
- 6.שימי 16/02/2025 11:11הגב לתגובה זופייק 80 אחוז שלח ממשל ביידן והפייק הוא משרד רוהמ
- 5.טיהור יחל בקור כלבים וקיצו גל צונמי אדיר. (ל"ת)טהרו לבבכם והיפקדו 16/02/2025 10:52הגב לתגובה זו
- 4.טיהור מוזס 2000 16/02/2025 10:51הגב לתגובה זונשק ננשק תרדוף יצוא יבוא עסקת במסחר ומשלוח יד .
- 3.יענקל 16/02/2025 10:50הגב לתגובה זואני אוכל להרשות לעצמי כמה מישהו יכול לומר איך הכי נכון לאחסן אותן והאם הן לא מתקלקלות אם שמים לידן בצל
- 2.אנונימי 16/02/2025 10:23הגב לתגובה זותודה עמוקה לנשיא טראמפ שבתקופה קשה ומאתגרת במלחמה חסרת פשרות מעניק לנו את החימושים שיכולים להכריע את המלחמה בזירות שונות ולסיים טותה בנצחון של מדינת ישראל כמובן אחרי החזרת כל החטופים עד האחרון שבהם.
- 1.אנונימי 16/02/2025 09:53הגב לתגובה זוכמה מתוך זה יספיק לחסל את הסמול
- אנונימידני 16/02/2025 14:16הגב לתגובה זואתה משסה איש על אחיו יוצר פילוג ובעל דיעות חשוכות
- להזכירך מי שמשחרר את הפצצות הם אלה מהסמול הקיצוני של קפלן (ל"ת)סמולני הטעות במקור 16/02/2025 10:59הגב לתגובה זו
- סמולני 16/02/2025 14:44בתקופתי היו רק 5 אחוז כיפות איש באמונתו יחיה רק שלא יאמצו את רמת המוסר וההומניות הנחותות של נציגיהם בכנסת בני המשיח סמוטריץ ובן גביר
- זד 16/02/2025 14:09תתעדכן חמוד... בקרוב נהיה גם יותר
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
