רפאל מגדילה את הפעילות בהודו: תרחיב את השת"פ עם חברות מקומיות
החברה הביטחונית חתמה על שורה של הסכמים עם שתי שותפות מובילות שלה בהודו, כחלק מהעמקת הייצור של החברה בהודו והגדלת ושוק היעד המקומי
חברת רפאל ממשיכה בתנופה העסקית שלה ומרחיבה את שיתופי הפעולה שלה עם שתי חברות הודיות, כחלק מהעמקת הייצור של החברה בהודו והגדלת ושוק היעד המקומי.
במסגרת העסקה הראשונה חתמה רפאל עם חברת (Bharat Dynamics Limited) ההודית על שני הסכמים אסטרטגיים במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי והייצור המקומי בהודו. בין ההסכמים, נחתם מזכר הבנות (MOU) להקמת קו ייצור מקומי של מערכת ה-Ice Breaker – מערכת נשק אוטונומית מדור חמישי לטווח ארוך ומדויק. בנוסף, החברות מקדמות את הסכם שיתוף הפעולה הטכנולוגי לקראת (TCA) עבור ייצור עתידי לטיל ה-SPIKE LR2 טיל נ"ט דור חמש רפאל וBDL ההסכם המתוכנן נועד להעברת ידע טכנולוגי מתקדם ל-BDL לצורך ייצור מקומי בהודו של טילים אלה לצד ייצור טילי SPIKE ER2 לשיפור יכולות הצי המסוקים של הכוחות ההודיים. הסכמים אלו מבוססים על מזכר הבנות קודם שנחתם בין הצדדים, והם מייצגים שלב נוסף בשותפות אסטרטגית מתמשכת. המערכות יוצעו לממשלת הודו במסגרת יוזמת Make in India"”, המקדמת ייצור עצמי והעברת טכנולוגיות מתקדמות.
מנכ”ל רפאל, יואב תורג’מן: “הייצור המקומי של טיל ה-SPIKE LR2 ומערכת Ice Breaker ישפרו את היכולות המבצעיות של צבא הודו ואף יחזקו את מחויבותנו לתמוך בתעשייה הביטחונית המקומית. יכולות הייצור המרשימות של BDL בשילוב הטכנולוגיה המתקדמת של רפאל יביאו להידוק שיתוף הפעולה ארוך הטווח ולחיזוק מערכת הביטחון בהודו .”
יו”ר ומנכ”ל BDL, קומודור (בדימוס) A. Madhavarao: “המצוינות התעשייתית שלנו בשיתוף פעולה עם הפתרונות הטכנולוגיים הייחודיים של רפאל מציעה לממשלת הודו ולמערכת המקומית הזדמנות לצמיחה נוספת ולייעול. ייצור הטילים בהודו יאפשר לחברות שלנו לספק מערכת בעלת ביצועים גבוהים ועם פוטנציאל לשנות את המשחק בשוק המקומי. אנו בטוחים כי השותפות הזו תסייע להאיץ את התעשייה המקומית ותתמוך במערכת הביטחונית של הודו.”
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן ויו"ר ומנכל BDL קומודור (בדימוס) A. Madhavarao
בנוסף, חתמה רפאל על הסכם עם חברת Centum Electronics ההודית גם כן, על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה (TA) בתחום עליונות בספקטרום ומערכות מודיעין מבוססות בינה מלאכותית (AI). טקס החתימה נערך במהלך תערוכת AEROINDIA 2025 המתקיימת בין התאריכים 10-14/2/25 בהודו. שיתוף פעולה זה מרחיב את ההתקשרות המתמשכת בין שתי החברות בתחום הלוחמה האלקטרונית (EW) ותורמת ליוזמת "Atmanirbhar Bharat" של הודו, המתמקדת בייצור מקומי והעברת ידע טכנולוגי.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "אנו גאים להרחיב את השותפות עם חברת Centum Electronics, הסכם זה משקף את שיתוף הפעולה בין המדינות ואת המחויבות המתמשכת שלנו לתמוך במערכת הביטחון של הודו עם טכנולוגיה מתקדמת תוך טיפוח יכולות מקומיות התואמות לחזון Atmanirbhar Bharat."
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
אפראו מאלארפאו יו"ר ומנכ"ל Centum Electronics: "חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם רפאל מהווה אבן דרך משמעותית לשיפור יכולות ההגנה של הודו. מעבר לחיזוק מעמדנו בתחום, שיתוף הפעולה מחזק גם את המחויבות שלנו לספק פתרונות חדשניים התומכים ביוזמת Atmanirbhar Bharat של הודו. אנו מצפים למנף את המומחיות המשותפת לטובת פיתוח טכנולוגיות מתקדמות המשפרות את האפקטיביות המבצעית של הצבא ההודי".
- 1.מנשר 12/02/2025 20:28הגב לתגובה זורפאל חברה רשלנית שאיננה דואגת שהיידע המפותח בישראל לא יזלוג לגופי טירור כמו החיזבאללה וחמאס דרך חברות הבת ההודיות כמו זליגת תיקי הייצור של טילי גיל שפגעו במטולה ולכן יש לבדוק מדוע האם הם ממשיכים בהפקרות בכל הנוגע ליידע הבטחוני.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
