רשת מלונות רימונים בחרה בסמארטנט: תספק שירותי אינטרנט אלחוטי במלון מרינה קלאב באילת
רשת מלונות רימונים חתמה על חוזה התקשרות עם חברת smartnet לאספקת שירותי אינטרנט אלחוטי ועמדות אינטרנט לאורחי המלון החדש של הרשת, "מרינה קלאב" אילת.
השרות החדש ,יאפשר לאורחי המלון להתחבר לאינטרנט באופן אלחוטי מכל מקום במלון, ובכל זמן, או להתחבר לאינטרנט באמצעות עמדות נייחות שיוצבו ברחבי המלון, והכל באמצעות חברת smartnet - ספקית האינטרנט האלחוטי המובילה בישראל.
החוזה הוא לתקופה של 3 שנים, במסגרתו תרשת סמארטנט את כל מתחמי המלון בהשקעה מוערכת של כ-80,000 שקל.
רני שטרית, מנכ"ל מלונות רימונים אילת, אמר היום, כי: "לקוחותינו רגילים לקבל שירות יוצא דופן ואנו עושים מאמצים גדולים להפתיע אותם בכל ביקור מחדש ברמת השירותים המוצעים להם. שירותים מתקדמים מסוג זה מוכיחים כי טכנולוגיה היא בהחלט כלי נוסף העומד לרשותנו על מנת לשדרג את חוויית האירוח. בחרנו בסמארטנט בשל המוניטין והנסיון הרבים שלהם באספקת פתרונות יעודיים לשוק המלונאות".
בעז ארבל, מנכ"ל smartnet , אמר כי חברת smartnet גאה לצרף את רשת מלונות רימונים ואת מלון מרינה קלאב אל משפחת לקוחותיה המרוצים. עוד ציין ארבל כי רישות אלחוטי של מלונות נופש, כגון מלון מרינה קלאב, מהווה דוגמה להתרחבות של מעגל צרכני האינטרנט. אם בעבר עיקר הדרישה לשירות הגיעה בעיקר ממלונות עסקיים, הרי שכיום כולנו רוצים להשאר מחוברים לחדשות, לחברים ולאתרים האהובים עלינו גם במהלך החופשה. smartnet מנוסה מאוד במתן שירות גם למגזר זה של מלונות עם פתרונות יחודיים לקהלי היעד השונים בכל מלון".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
