חממת היי סנטר בחיפה מצרפת 3 מיזמים חדשים: השקעה כוללת של 30 מיליון שקל

לדברי יעל מיטלמן, מנכ"לית חממת היי סנטר, החממה מיועדת לפעול בהיקפים נרחבים ועל כן יופעלו בחממה מספר ערוצים מקבילים לגיוס ופתוח מיזמים מענפי תוכנה, תקשורת, קלינטק, מכשור רפואי וכן מסלול ייעודי לתעשייה המסורתית
מערכת Bizportal |

חממת היי סנטר Hi Center, מרכז לעידוד יזמות טכנולוגית בחיפה, הודיעה היום על איוש החממה בשלושה מיזמים חדשים. בנוסף לכך, ועדת ההשקעות בחממה אישרה היום חמישה מיזמים להגשה לאישור למדען, בהשקעה כוללת של 10 מיליון שקל.

חממת היי סנטר הוקמה על ידי החברה הכלכלית לחיפה והיא פעילה מאמצע שנת 2008. החממה הינה פרויקט ראשון מסוגו המקדם מיזמים טכנולוגיים להם הוכחת היתכנות טכנולוגית וישימות שיווקית גבוהה. זאת במטרה לסייע למיזמים בפריצה לשווקים מקומיים ובינ"ל. לחממת היי סנטר גם מסלול ייעודי לתעשייה מסורתית וכן לקליטה וטיפוח של מיזמי ספין-אוף. מקור תקציב החממה הוא משרד התמ"ת, מנהלת החממות של המדען הראשי והחברה הכלכלית לחיפה.

לדברי יעל מיטלמן, מנכ"לית חממת היי סנטר, החממה מיועדת לפעול בהיקפים נרחבים ועל כן יופעלו בחממה מספר ערוצים מקבילים לגיוס ופתוח מיזמים מענפי תוכנה, תקשורת, קלינטק, מכשור רפואי וכן מסלול ייעודי לתעשייה המסורתית. "אנו ממשיכים לבחון פרויקטים מעניינים וצופים קליטת מיזמים נוספים במהלך שנת 2009, בהשקעה כוללת של כ-30 מיליון שקל. נערכנו בזמן לסייע למיזמים במימון ובהיערכות למצב הכלכלי העולמי ואנו רואים בכך הזדמנות עסקית לחממה להעשיר את הפורטפוליו במיזמים מצוינים. זאת במקביל לסיוע בהתפתחות הכלכלית של מיזמי פוסט סיד בכלל ובחיפה בפרט" ציינה מיטלמן.

המיזם הראשון בשלושת המיזמים החדשים בחממה הינו חברת קוומי Quammy, המפתחת ומשווקת פתרון ייחודי לטיפול אוטומטי בספר הטלפון הסלולרי. למוצר יכולות התקשרות מגוונות והוא מהווה כבסיס לפתוח רשת קשרים לצורך חברתי או עסקי. החברה השתתפה לאחרונה בתערוכת GSMA בברצלונה. נמצאת בקשרים עסקיים עם מפעילות סלולאריות מאירופה ומהודו.

מיזם נוסף ממגזר הטלקום, הינה חברת אינפוקול InfoCall, המיישמת מנוע טכנולוגי לניהול קהילות וניהול תוכן באמצעות הרשת הסלולר. לחברה הסכם התקשרות עם חברת פלאפון להפצת השרות לקהילות דתיות ומסורתיות. במסגרת השרות הנקרא "קול הדעת", מופצים דברי תורה ומידע למגזר המסורתי באופן שוטף. בכוונת החברה להציע את השירות למפעילות סלולריות בארץ ובעולם לניהול קהילות ותוכן לקהילות מבוססות דת או כל נושא משותף אחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.