חבות במע"מ בגין פרס שניתן כתמורה בעבור עשייה
ארכיטקט עצמאי קיבל פרס כספי בעבור עבודה שביצע (לא ידוע אם כתוצאה מכך תתקבל עבודה נוספת). האם הפרס חייב במע"מ?
שאלה:
------------
ארכיטקט עצמאי קיבל פרס כספי בעבור עבודה שביצע (לא ידוע אם כתוצאה מכך תתקבל עבודה נוספת).
השאלה: האם הפרס חייב במע"מ?
תשובה:
------------
ארכיטקט, הרשום במשרד המע"מ כעוסק, הוא בגדר מי שנותן שירות במהלך עסקיו. לפיכך, הוא יהיה חייב במס על קבלת הפרס, ככל שיתקיימו שני תנאים: האחד - ההשתתפות בתחרות הייתה בבחינת מתן שירות; והשנייה - מתן השירות כאמור היה במהלך עסקיו כאדריכל.
בעניין זה אבקש לציין את פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין ברוך משולם (ראה: עמ"ה 609/68 ברוך משולם נ' פקיד השומה ת"א 1. פד"א ד' 30, עמ' 1), שבו קבע בית המשפט כי תמורת הפרס בידי האדריכל היא חלק מהשתכרותו ממשלח ידו כאדריכל.
הגדרת "שירות" בסעיף 1 לחוק מע"מ כוללת שני יסודות: האחד - עשייה למען הזולת, והשני - קיומה של תמורה.
לפיכך, אדריכל המשתתף בתחרות, שבמסגרתה הוא מתכנן בעבור עורך התחרות מבנה מסוים, הוא בגדר מי שעושה בעבור עורך התחרות (נציין כי מאפייניה של עשייה זו יתבססו ככל שמזמין התחרות יעשה שימוש באותן תוכניות), ולכן הפרס המתקבל בידי האדריכל הוא בבחינת תמורה בעבור העשייה.
כמו כן, ככל שהתחרות נוגעת לעיסוקו של האדריכל (זאת ניתן ללמוד מהאופן שבו השתמש האדריכל בידיעותיו ובכישוריו המקצועיים לשם התחרות), הרי שירות כאמור הוא בבחינת שירות שניתן במהלך עסקיו של העוסק.
אשר על כן, ככל שיתקיים האמור לעיל, הפרס שיתקבל בידי האדריכל יהא חייב במס ערך מוסף.
המשיב - לשעבר מפקח ארצי במחלקה המקצועית בהנהלת אגף המכס והמע"מ בהנהלת רשות המסים. כיום מתמחה במע"מ, לרבות הליכי שומה, השגה וערעור, במשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
