חבות במע"מ בגין פרס שניתן כתמורה בעבור עשייה
ארכיטקט עצמאי קיבל פרס כספי בעבור עבודה שביצע (לא ידוע אם כתוצאה מכך תתקבל עבודה נוספת). האם הפרס חייב במע"מ?
שאלה:
------------
ארכיטקט עצמאי קיבל פרס כספי בעבור עבודה שביצע (לא ידוע אם כתוצאה מכך תתקבל עבודה נוספת).
השאלה: האם הפרס חייב במע"מ?
תשובה:
------------
ארכיטקט, הרשום במשרד המע"מ כעוסק, הוא בגדר מי שנותן שירות במהלך עסקיו. לפיכך, הוא יהיה חייב במס על קבלת הפרס, ככל שיתקיימו שני תנאים: האחד - ההשתתפות בתחרות הייתה בבחינת מתן שירות; והשנייה - מתן השירות כאמור היה במהלך עסקיו כאדריכל.
בעניין זה אבקש לציין את פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין ברוך משולם (ראה: עמ"ה 609/68 ברוך משולם נ' פקיד השומה ת"א 1. פד"א ד' 30, עמ' 1), שבו קבע בית המשפט כי תמורת הפרס בידי האדריכל היא חלק מהשתכרותו ממשלח ידו כאדריכל.
הגדרת "שירות" בסעיף 1 לחוק מע"מ כוללת שני יסודות: האחד - עשייה למען הזולת, והשני - קיומה של תמורה.
לפיכך, אדריכל המשתתף בתחרות, שבמסגרתה הוא מתכנן בעבור עורך התחרות מבנה מסוים, הוא בגדר מי שעושה בעבור עורך התחרות (נציין כי מאפייניה של עשייה זו יתבססו ככל שמזמין התחרות יעשה שימוש באותן תוכניות), ולכן הפרס המתקבל בידי האדריכל הוא בבחינת תמורה בעבור העשייה.
כמו כן, ככל שהתחרות נוגעת לעיסוקו של האדריכל (זאת ניתן ללמוד מהאופן שבו השתמש האדריכל בידיעותיו ובכישוריו המקצועיים לשם התחרות), הרי שירות כאמור הוא בבחינת שירות שניתן במהלך עסקיו של העוסק.
אשר על כן, ככל שיתקיים האמור לעיל, הפרס שיתקבל בידי האדריכל יהא חייב במס ערך מוסף.
המשיב - לשעבר מפקח ארצי במחלקה המקצועית בהנהלת אגף המכס והמע"מ בהנהלת רשות המסים. כיום מתמחה במע"מ, לרבות הליכי שומה, השגה וערעור, במשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.
"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."
במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."
מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח
השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."
