טוב שיש כיל: רווח של 253 מיליון דולר לחברה לישראל ברבעון השלישי
החברה לישראל פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון השלישי של השנה. החברה רשמה ברבעון רווח של כ-253 מליון דולר לעומת רווח של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
החברה נהנתה בעיקר מהרווחיות יוצאת הדופן של כיל, שסיימה את הרבעון השלישי ברווח של כ- 779 מיליון דולר לעומת רווח של כ- 160 מיליון דולר
ברבעון המקביל אשתקד.
בשאר החברות המוחזקות נרשמה בדרך כלל הרעה בתוצאות. בזן סיימה את הרבעון באיזון לעומת רווח של כ- 18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צים סיימה את הרבעון השלישי בהפסד של כ- 61 מיליון דולר לעומת רווח של כ- 18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
אינקיה סיימה את הרבעון השלישי של תקופת הדוח ברווח של כחצי מיליון דולר לעומת רווח של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. טאואר רשמה ברבעון רווח של כ- 18 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-33 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי ברבעון השלישי נוצר לטאואר רווח בסך של כ- 147 מיליון דולר בעקבות הסדר ההלוואות של החברה עם החברה לישראל והבנקים ומעיסקת המיזוג עם ג'ז. כמו כן נוצר לטאואר הפסד בסך של כ-121 מיליון דולר עקב הפחתת הציוד.
הוצאות המימון, נטו, במאזן המאוחד, ברבעון השלישי הסתכמו בכ- 188 מיליון דולר לעומת סך של כ-163 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 רשמה חברה לישראל רווח המיוחס לבעלי הזכויות ההוניות של החברה, בסך של כ-632 מיליון דולר, לעומת
רווח של כ-112 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
כימיקלים לישראל רשמה בתקופה זו רווח של כ-1.83 מיליארד דולר, לעומת רווח של כ-380 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בזן סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 74 מליון דולר. מנגד, צים רשמה בתקופה זו הפסד של כ- 132 מליון דולר, לעומת רווח של כ-33 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
אינקיה אנרג'י לימיטד סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 9 מיליון דולר ואילו טאואר רשמה הפסד של כ- 49 מיליון דולר לעומת הפסד של כ- 105 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
