טוב שיש כיל: רווח של 253 מיליון דולר לחברה לישראל ברבעון השלישי
החברה לישראל פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון השלישי של השנה. החברה רשמה ברבעון רווח של כ-253 מליון דולר לעומת רווח של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
החברה נהנתה בעיקר מהרווחיות יוצאת הדופן של כיל, שסיימה את הרבעון השלישי ברווח של כ- 779 מיליון דולר לעומת רווח של כ- 160 מיליון דולר
ברבעון המקביל אשתקד.
בשאר החברות המוחזקות נרשמה בדרך כלל הרעה בתוצאות. בזן סיימה את הרבעון באיזון לעומת רווח של כ- 18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צים סיימה את הרבעון השלישי בהפסד של כ- 61 מיליון דולר לעומת רווח של כ- 18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
אינקיה סיימה את הרבעון השלישי של תקופת הדוח ברווח של כחצי מיליון דולר לעומת רווח של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. טאואר רשמה ברבעון רווח של כ- 18 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-33 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי ברבעון השלישי נוצר לטאואר רווח בסך של כ- 147 מיליון דולר בעקבות הסדר ההלוואות של החברה עם החברה לישראל והבנקים ומעיסקת המיזוג עם ג'ז. כמו כן נוצר לטאואר הפסד בסך של כ-121 מיליון דולר עקב הפחתת הציוד.
הוצאות המימון, נטו, במאזן המאוחד, ברבעון השלישי הסתכמו בכ- 188 מיליון דולר לעומת סך של כ-163 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 רשמה חברה לישראל רווח המיוחס לבעלי הזכויות ההוניות של החברה, בסך של כ-632 מיליון דולר, לעומת
רווח של כ-112 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
כימיקלים לישראל רשמה בתקופה זו רווח של כ-1.83 מיליארד דולר, לעומת רווח של כ-380 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בזן סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 74 מליון דולר. מנגד, צים רשמה בתקופה זו הפסד של כ- 132 מליון דולר, לעומת רווח של כ-33 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
אינקיה אנרג'י לימיטד סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 9 מיליון דולר ואילו טאואר רשמה הפסד של כ- 49 מיליון דולר לעומת הפסד של כ- 105 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
הבונדסטאג אישר תוספת של 3.1 מיליארד דולר לעסקה, שתכלול האצת ייצור מיירטים ושילוב המערכת בתפיסת ההגנה האווירית האזורית של גרמניה ושל אירופה
הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת עסקת הרכש של מערכת ההגנה האווירית הישראלית ״חץ 3״, צעד שמגדיל את היקף ההתקשרות בין גרמניה לישראל בכ־3.1 מיליארד דולר נוספים. עם ההרחבה, היקפה הכולל של העסקה חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר.
העסקה המקורית בין המדינות נחתמה לפני כשנתיים והוערכה בכ־3.6 מיליארד דולר. האישור הנוכחי משלים אותה ומעגן את רכישת המערכת כחלק מרכזי מתוכנית ההגנה האווירית של גרמניה, על רקע שינויי עומק בתפיסת הביטחון האירופית והחרפת האיומים במזרח היבשת. לפי משרד הביטחון, הרחבת ההסכם כוללת הגדלה משמעותית של קצב הייצור של מיירטי ומשגרי ״חץ 3״, שיסופקו לגרמניה בשנים הקרובות. המהלך נועד להבטיח זמינות גבוהה של מיירטים ולחזק את שכבת ההגנה העליונה של המערך הגרמני, המתבססת על יירוט מחוץ לאטמוספרה.
מערכת ״חץ 3״ מפותחת ומיוצרת בשיתוף פעולה בין מנהלת ״חומה״ במפא״ת שבמשרד הביטחון, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית, המשמשת כקבלן הראשי. מדובר בפרויקט משותף ארוך־שנים, שנחשב לאחד מעמודי התווך של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה״ב. במהלך השנה האחרונה זכתה המערכת לחשיפה מבצעית רחבה, לאחר שנעשה בה שימוש נרחב במלחמה, עם עשרות יירוטים מוצלחים. ניסיון זה תרם, לפי גורמים בענף, לחיזוק האמון מצד הלקוחות הזרים ולביסוס מעמדה של המערכת בשוק הבינלאומי.
חלק מאסטרטגיה רחבה
בגרמניה רואים בעסקה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של הגנה אזורית, ולא רק לאומית. המערכת מיועדת להשתלב ביוזמת ״מגן שמיים אירופי״, שמבקשת להקים שכבת הגנה משותפת למדינות נוספות ביבשת, לנוכח החשש מהסלמה נוספת בזירה הרוסית־אוקראינית.
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הביטחון בישראל מדגישים כי העסקה משתלבת במדיניות להרחבת הייצוא הביטחוני, שנועדה גם לתמוך בצרכי צה״ל. ההכנסות מההסכם צפויות לאפשר האצה של תוכניות הצטיידות ופיתוח, לצד חיזוק בסיס הייצור המקומי של התעשיות הביטחוניות. הרחבת העסקה עם גרמניה מצטרפת לשורת חוזים גדולים שנחתמו בשנים האחרונות על ידי חברות ישראליות, ובהן גם עסקאות של אלביט מערכות והתעשייה האווירית. המגמה משקפת ביקוש גובר למערכות הגנה אווירית מתקדמות, בעיקר מצד מדינות אירופה.
