טוב שיש כיל: רווח של 253 מיליון דולר לחברה לישראל ברבעון השלישי

צים סיימה את הרבעון השלישי בהפסד של כ-61 מיליון דולר לעומת רווח של כ-18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד
קובי ישעיהו |

החברה לישראל פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון השלישי של השנה. החברה רשמה ברבעון רווח של כ-253 מליון דולר לעומת רווח של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החברה נהנתה בעיקר מהרווחיות יוצאת הדופן של כיל, שסיימה את הרבעון השלישי ברווח של כ- 779 מיליון דולר לעומת רווח של כ- 160 מיליון דולר

ברבעון המקביל אשתקד.

בשאר החברות המוחזקות נרשמה בדרך כלל הרעה בתוצאות. בזן סיימה את הרבעון באיזון לעומת רווח של כ- 18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צים סיימה את הרבעון השלישי בהפסד של כ- 61 מיליון דולר לעומת רווח של כ- 18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

אינקיה סיימה את הרבעון השלישי של תקופת הדוח ברווח של כחצי מיליון דולר לעומת רווח של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. טאואר רשמה ברבעון רווח של כ- 18 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-33 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי ברבעון השלישי נוצר לטאואר רווח בסך של כ- 147 מיליון דולר בעקבות הסדר ההלוואות של החברה עם החברה לישראל והבנקים ומעיסקת המיזוג עם ג'ז. כמו כן נוצר לטאואר הפסד בסך של כ-121 מיליון דולר עקב הפחתת הציוד.

הוצאות המימון, נטו, במאזן המאוחד, ברבעון השלישי הסתכמו בכ- 188 מיליון דולר לעומת סך של כ-163 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 רשמה חברה לישראל רווח המיוחס לבעלי הזכויות ההוניות של החברה, בסך של כ-632 מיליון דולר, לעומת

רווח של כ-112 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

כימיקלים לישראל רשמה בתקופה זו רווח של כ-1.83 מיליארד דולר, לעומת רווח של כ-380 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בזן סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 74 מליון דולר. מנגד, צים רשמה בתקופה זו הפסד של כ- 132 מליון דולר, לעומת רווח של כ-33 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

אינקיה אנרג'י לימיטד סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 9 מיליון דולר ואילו טאואר רשמה הפסד של כ- 49 מיליון דולר לעומת הפסד של כ- 105 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.