האם ארה"ב תראה תוכנית תמרוץ נוספת? מרבית הבכירים בארה"ב כבר מתחילים ללחוץ
בשעה ששוק העבודה בארה"ב ממשיך להידרדר ולאבד משרות, בכירי הבית הלבן, המיוצגים על ידי סטני הוייר, אמרו ל-CNBC שהכלכלה האמריקנית זקוקה ל"חבילת תמרוץ" שנייה.
"ראינו את שיעורי האבטלה מזנקים ל-6.1%, ואנו מודאגים משחיקת דמי האבטלה", אמר הוייר. "אנו מודאגים שהמובטלים יחוייבו בחשבונות חשמל שאין ביכולתם לשלם. כמו כן, התחייבויות תוכנית הבריאות של המדינות בארה"ב גדלות".
הוייר הסביר שלא כמו בתוכנית התמרוץ הקודמת שאופיינה בהחזרי מס, הקונגרס צריך להרכיב תוכנית שתהיה נגישה למובטלים ולתשתיות אנושיות. צעדים אלו יצרו משרות חדשות בשוק העבודה ויעודדו את הכלכלה.
במהלך הרבעון השני, תוכנית התמרוץ הממשלתית עזרה לכלכלה האמריקנית לצמוח בקצב שנתי של 1.9%, קצב מתון יחסית, אך מספק בכדי להסית את מנוע הצמיחה הגדול בעולם מהמסלול המיתוני.
הוייר ביקר את ממשל בוש על איבוד של יותר מ-2 מיליון משרות השנה, בהשוואה לממשלת קלינטון בשנת 2000, אז יצר קלינטון 1.4 מיליון משרות על פני תקופה של 8 חודשים. "ברור עד מאוד", כך אמר, "עדיין לא עודדנו את הכלכלה מספיק בכדי שלאנשים יהיו משרות וקמצוץ בטחון".
עם זאת, במונחי מיסים, הוייר אמר שחשוב שלא להכביד על החוב הלאומי שנאמד ב-1.6 טריליון דולר שנצבר בתקופת כהונתו של בוש. "אם ניצור תוכנית תמרוץ שנייה, זה לא הגיוני מנקודת מבטנו לעודד או לדכא מקביל – תפיסה שיושמה עם צאת תוכנית התמרוץ הראשונה", אמר הוייר.
"לא העלנו את המיסים – למעשה, הענקנו הטבות מס לעסקים ובמקביל הענקנו החזרי מס לציבור. אך בטווח הארוך, אנו נרצה שתהיה מערכת מס הוגנת, ואנו רוצים שהממשל ישלם בעבור מה שירכוש ויפסיק את הסחרור למעמקי החובות – מה שלא תורם למדינתנו".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
