השעמום חוגג בבורסה: המחזורים נמוכים, העסקאות תקועות - והברוקרים מתוסכלים
"יש פה ושם עסקאות, אבל מעט; כבר הרבה זמן שאני לא זוכר מחזור כזה נמוך". מילים אלו יוצאות היום מפיו של מנהל חדר המסחר באחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, ביום שבו מתנהל יום מסחר שקט למדי בבורסה בתל-אביב, עם מחזור של כ-720 מיליון שקל בלבד. מתחילת השנה חלה נפילה של 30% במחזורי המסחר.
כבר שבוע שמחזורי המסחר בבורסה נמוכים יחסית בשל חופשת הקיץ, אותה מנצלים משקיעים רבים לחופשות ומדירים רגליהם (וכספם) משוק ההון. בחדרי המסחר מתוסכלים ומנסים למצוא פתרונות יצירתיים להגדלת היקף המסחר ולהפגת השעמום של חודש אוגוסט.
אחת ההצעות המועלות על ידי הברוקרים היא סגירת המסחר בבורסה בימי ראשון ופתיחתה בימי שישי, לפחות עד שעות הצהריים, וזאת על מנת להגביר את החפיפה מול שוקי חו"ל. הדבר עשוי להביא להגברת המחזורים, שכן המשקיעים הזרים, שבדרך כלל אינם פעילים בימי ראשון, יוכלו לבצע יותר עסקאות בימי שישי.
מחקר "אפקט יום ראשון" שנערך במאי האחרון על ידי הבורסה בחן את מחזורי המסחר בימי ראשון בבורסה בתל-אביב, והראה כי בשנים 1997-2007 גדל בהדרגה הפער בין מחזורי המסחר בימי ראשון, לעומת המחזורים ביתר ימות השבוע. המחזור בבורסה בימי ראשון בשנתיים האחרונות נמוך ב-24% מהמחזור במניות בימי המסחר האחרים, לעומת כ-13% בשנת 2004 וכ-5% בלבד בשנת 1997.
לקצר את יום המסחר
"כוח אינרציה זה מה שמשבית את הבורסה בימים אלה", אומר לנו היום בכיר בשוק. "רוב השחקנים הגדולים לא פה וברגע שהם לא פה - הארביטראז'ים לא עובדים ושוק האופציות תקוע. יש פה שילוב של מספר גורמים: גם יום ראשון, גם חודש אוגוסט, גם חופשת הקיץ - הרבה גורמים פוגעים במחזורי המסחר".
בעוד שישנם פעילים בשוק שלא מוכנים לוותר על יום שישי כיום פנוי בשבוע לצד שבת, על דבר אחד ישנה הסכמה גורפת: יש לקצר את יום המסחר באופן קבוע.
בימים אלו בוחנת הנהלת הבורסה את אפשרות קיצור שעות המסחר, כך שיסתיים ב-16:30 במקום ב-17:30. כך פורסם ב-Bizportal לפני כשבועיים. הנהלת הבורסה כבר העבירה לחלק מבתי ההשקעות הגדולים את טיוטת ההצעה לקצר את יום המסחר וביקשה מהם תגובות.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
מדברים על קופה מתרוקנת ומעלים ציבור לעם, אבל למה לא להטיל את המס הכי מוסרי וצודק בעולם - מס ירושה; מה קורה בעולם ומה זה בעצם מס ירושה?
מס ירושה בשנת 1981 בוטל מס ירושה שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של האי צדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם, הכי חרוץ בעולם, אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא - אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים?
מס ירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים בהחלט הצאצאים יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום האי שוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך, ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי.
כתבה קשורה: העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות.
הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך
ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.
