השעמום חוגג בבורסה: המחזורים נמוכים, העסקאות תקועות - והברוקרים מתוסכלים

יום ראשון וחופשת הקיץ הם שילוב קטלני. הסוחרים מציעים: לפתוח את הבורסה בימי שישי במקום בראשון

"יש פה ושם עסקאות, אבל מעט; כבר הרבה זמן שאני לא זוכר מחזור כזה נמוך". מילים אלו יוצאות היום מפיו של מנהל חדר המסחר באחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, ביום שבו מתנהל יום מסחר שקט למדי בבורסה בתל-אביב, עם מחזור של כ-720 מיליון שקל בלבד. מתחילת השנה חלה נפילה של 30% במחזורי המסחר.

כבר שבוע שמחזורי המסחר בבורסה נמוכים יחסית בשל חופשת הקיץ, אותה מנצלים משקיעים רבים לחופשות ומדירים רגליהם (וכספם) משוק ההון. בחדרי המסחר מתוסכלים ומנסים למצוא פתרונות יצירתיים להגדלת היקף המסחר ולהפגת השעמום של חודש אוגוסט.

אחת ההצעות המועלות על ידי הברוקרים היא סגירת המסחר בבורסה בימי ראשון ופתיחתה בימי שישי, לפחות עד שעות הצהריים, וזאת על מנת להגביר את החפיפה מול שוקי חו"ל. הדבר עשוי להביא להגברת המחזורים, שכן המשקיעים הזרים, שבדרך כלל אינם פעילים בימי ראשון, יוכלו לבצע יותר עסקאות בימי שישי.

מחקר "אפקט יום ראשון" שנערך במאי האחרון על ידי הבורסה בחן את מחזורי המסחר בימי ראשון בבורסה בתל-אביב, והראה כי בשנים 1997-2007 גדל בהדרגה הפער בין מחזורי המסחר בימי ראשון, לעומת המחזורים ביתר ימות השבוע. המחזור בבורסה בימי ראשון בשנתיים האחרונות נמוך ב-24% מהמחזור במניות בימי המסחר האחרים, לעומת כ-13% בשנת 2004 וכ-5% בלבד בשנת 1997.

לקצר את יום המסחר

"כוח אינרציה זה מה שמשבית את הבורסה בימים אלה", אומר לנו היום בכיר בשוק. "רוב השחקנים הגדולים לא פה וברגע שהם לא פה - הארביטראז'ים לא עובדים ושוק האופציות תקוע. יש פה שילוב של מספר גורמים: גם יום ראשון, גם חודש אוגוסט, גם חופשת הקיץ - הרבה גורמים פוגעים במחזורי המסחר".

בעוד שישנם פעילים בשוק שלא מוכנים לוותר על יום שישי כיום פנוי בשבוע לצד שבת, על דבר אחד ישנה הסכמה גורפת: יש לקצר את יום המסחר באופן קבוע.

בימים אלו בוחנת הנהלת הבורסה את אפשרות קיצור שעות המסחר, כך שיסתיים ב-16:30 במקום ב-17:30. כך פורסם ב-Bizportal לפני כשבועיים. הנהלת הבורסה כבר העבירה לחלק מבתי ההשקעות הגדולים את טיוטת ההצעה לקצר את יום המסחר וביקשה מהם תגובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.