עד עכשיו שיחקנו: Müller מעבירה הילוך ועולה בקמפיין טלוויזיה
ארבעה חודשים לאחר הכניסה לשוק, Müller עולה בקמפיין בהשקעה כוללת של כ-800 אלף דולר, באמצעות משרד הפרסום יהושוע TBWA, זאת במטרה להגביר את קצב גזילת נתח השוק מתנובה ושטראוס בעזרת המדיה המובילה.
טל שכטמן, מנהלת שיווק Müller : "בקמפיין הראשון של Müller בישראל ייוצג קונספט ייחודי ביחס לטבע: המחשבה האסטרטגית מאחורי הפרסומת הייתה האדרת הטבע על כל גווניו: Müller טוענת שלא ניתן להבין את כל סודות הטבע, אך ל Müller יש את היכולת לקחת את מה שיש לטבע להציע ולעשות ממנו יוגורט מעולה, בזכות פיתוח טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם לייצור מוצרי חלב מחומרי גלם מהטבע.
עד היום השיקה Müller בישראל ארבע קטגוריות; Müller Froop, יוגורטBio לבן עם קציפה מפרי טבעי. Light Müller יוגורט BIO 0% שומן, ללא ממתיקים מלאכותיים. Mix Fruit Müller- יוגורט חצוי עם תוספות פרי, Müller Bianco- יוגורט לבן במגוון טעמים.
הקמפיין שיעלה בימים הקרובים, בערוצי הטלוויזיה, מתרכז באמירה של Müller, "תודה לטבע". הטבע הוא ההתחלה להכל, הוא סמל הבריאות הטעם והאיכות והוא המאפשר ל - Müller לעשות את המוצרים כפי שהם.
בתהליכי ייצור חדשניים מקפידים ב- Müller לא להשתמש בחומרים משמרים, ולהיות נאמנים ככל שניתן לחומרי הגלם המצוינים שהטבע מספק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
