בסנאט מתחילים לטפל במשבר המגורים: חבילת תמריצים ללווי המשכנתאות והקבלנים

סגסוגת של רעיונות בשווי 15 מיליארד דולר, מכוונים לעזור לשוק המגורים הקורס. האנליסט הראשי במודיס': "הצעד לא מספיק חזק"
אריאל אטיאס |

הרגולאטורים בארה"ב פשוט לא מפסיקים לעבוד ומנסים בכל הכוח להציל את הכלכלה הגדולה ביותר. אתמול, לאחר שנגיד הפדרל ריזרב שיחרר את הצהרתו הפסימיסטית ביותר אי-פעם ואמר "אי אפשר לשלול שארה"ב במיתון", הכריזו בכירי הסנט האמריקני, כי הגיעו להסכם על חקיקה המיועדת לעזור לשוק המגורים המתמוטט ולהציל מיליוני משפחות העומדות על סף עיקול בתיהן.

הצעת ה-15 מיליארד דולר, שהעפילה בחזרה לכותרות ע"י מוביל מחנה הרוב בסנאט, הארי רייד, ומיץ' מקאונל, מכילה סגסוגת של רעיונות המכוונים להגביר את הביקוש לשוק המגורים ולעזור לבעלי הבתים המחזיקים במשכנתאות הסאב-פריים להימנע מעיקולים.

למשל, התוכנית כוללת 4 מיליארד דולר מענקים לממשלות מקומיות המיועדים לרכישה ולשיפוץ בתים מעוקלים, סמכויות חדשות למדינות (בתוך ארצות הברית) להנפקת אגרות חוב לצורך מימון מחדש של משכנתאות סאבפריים ועוד מספר הטבות מס.

"זוהי חבילה חזקה", אמר רייד. "זה חדשות טובות לאזרחים האמריקנים".

למרות זאת, הכלכלנים סביב הספקטרום הפוליטי קצת סקפטיים לגבי יעילותו של הצעד בהקלה במשבר המתמשך בשוק המגורים ובטיפול בגל העיקולים המתפשט ברחבי המדינה.

"אלו הם צעדים טובים, אך הם צעדים קטנים ומה שבטוח לא גדולים מספיק על מנת לפתור את הבעיה", אמר מארק זאנדי, כלכלן ראשי במודיס. "אני לא חושב שזה הולך להיות מספיק חזק כדי לפתור את בעיית המגורים, לפחות לא בשנת 2008".

אחת מהטבות המס, בשווי של 6 מיליארד דולר, כוללת זיכוי מס בסך 7,000 דולר לאזרחים או חברות שירכשו בתים. הזיכוי יקוזז מול רווחים שנצברו בארבעת השנים האחרונות.

מה שבטוח, זה חדשות טובות לקבלנים הגדולים בארה"ב, כמו B Home ו-Pulte Homes, שספגו הפסדי ענקי במהלך השנה האחרונה.

ג'רי האוורד, מנכ"ל איגוד הקבלנים הלאומי בארה"ב, אמר בראיון שהטבת המס הינה "חשובה מאוד לקהילת הקבלנים". זה יעזור להרבה קבלנים קטנים להימנע מפשיטת רגל, הוא אמר, וימנע מקבלנים גדולים להזדקק לממש נכסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.