סוגרים רבעון בשוק הסולידי: המנצחים, המפסידים, פרשנויות הבכירים ואיפה היה חוף המבטחים

רונן אביגדור ממנורה, יניב פאגוט מפריזמה וערן סטפק ממיטב מנתחים את התוצאות ומסיקים מסקנות. Bizportal מביא את כל המספרים משוק האג"ח

אין סוף סיפורים היו בשוק ההון ברבעון הראשון והעיתונים בעולם ניצבעו בכותרות מפחידות. את עיקר תשומת הלב תפסו כמובן מדדי המניות אבל התחום הסולידי היה גם הוא בדיוק המקום בכדי לחטוף את המכה. הריבית האמריקנית המשיכה לרדת, (עומדת על 2.25%), ריבית בנק ישראל נחתכה (ירדה ל-3.25%), הדולר התרסק וגרם לסטנלי פישר להתערב במסחר ולהכריז על תוכנית רכישת דולרים לשנתיים הקרובות, כל אלו השפיעו בעוצמה רבה על השוק הסולידי, וזה רק על קצה המזלג.

לאחר שהשבוע Bizportal בדק והביא את כל הנתונים, הטבלאות, פרשנויות הבכירים והאירועים הגדולים שקרו בשוק המניות. היום אנחנו מציגים את הנתונים של השוק הסולידי בסיומו של הרבעון הראשון, מרובה התהפוכות.

ברבעון הראשון המונח השקעה סולידית בשוק ההון הפך להיות נדיר, לאחר שבכל האפיקים חוו המשקיעים זעזועים קשים בעקבות משבר האשראי בארה"ב (משכנתאות הסאב-פריים) והמשך הידרדרותו של שוק המגורים האמריקני. אפשר להגיד שהמונח סולידי הפך להיות הרבה פחות סולידי.

חוף מבטחים באגרות החוב הממשלתיות צמודות מדד לטווח הרחוק

אגרות החוב הצמודות מדד שיקפו את האפיק הרווחי ביותר הרבעון, כאשר עיקר העליות באפיק מיוחסות לחששות המשקיעים שהנגידים יאבדו את השליטה על האינפלציה כתוצאה מהורדות הריבית והעלייה החדה במחירי המזון והאנרגיה.

מי שהשקיע באפיק האג"ח ל-2-5 שנים צמוד מדד רשם רווח הון ממוצע של 4%. כמו כן, מחיר האג"ח צמודות מדד בריבית קבועה רשם עלייה של 3.3% מתחילת השנה.

קטגוריית האג"ח צמוד מדד ל-7 - 10 שנים רשמה עלייה של 4% מתחילת השנה. קטגוריית צמוד מדד כללי עלתה ב-2.1%. המכה הקשה הגיעה באג"ח להמרה שרושם ירידה של 4.9% מתחילת השנה, זאת בניגוד לעלייה של 5.38% שרשם בשנת 2007.

אגרות החוב השקליות מסוג שחר עלו ברבעון הראשון בשיעור של 3.3%, יותר מתשואה של 2.2% שרשמו בכל שנת 2007. העליות הינן ברקע לירידת ריבית בנק ישראל לרמתה הנמוכה ביותר של 3.5% ובהמשך לכך מירידת התשואות לרמתן הנמוכה ביותר, כ-6.4% בשחר הארוך ביותר (מח"מ גדול מ-5 שנים).

תנודתיות רבה פקדה את שערי אגרות החוב צמודות דולר אלו הספגו את הירידות החדות ביותר וסימנו את אפיק ההשקעה הסולידי הגרוע ביותר, כאשר סיימו את הרבעון בירידה של 5.6%. השטר הירוק הצליח להיחלש בכ-10% מתחילת השנה, כאשר התיסוף בשקל העביר אותו ממחיר של 3.84 שקלים למחיר של 3.543 שקלים (נכון להיום).

ערן סטפק: "הקונצרנים חטפו מכה חזקה מאוד". יניב פאגוט: "המנצחים - האג"חים הממשלתיים"

ערן סטפק מנהל השקעות בכיר במיטב מוסר כי "האג"חים הקונצרנים חטפו מכה חזקה מאוד גם בשל העובדה כי רמת הסיכון הנתפסת שלהם עלתה. המשקיעים רוצים פרמיה גבוהה ובנוסף, קרנות הנאמנות ביצעו מכירות רבות של אג"חים, שנכפו עליהם בשל הפדיונות בקרנות עצמן, עובדה שגרמה לירידת מחירי האג"חים ועליית התשואות".

סטפק מוסר כי "סביר להניח שבעתיד נראה פשיטות רגל של חברות שהאג"חים שלהם נסחרים בתשואה גבוהה מאוד. כשהשוק מביא את האג"ח לרמת תשואה של 25% ומעלה, זה אומר שתהייה איזושהי בעיה בהחזרת החובות או שלא נראה את הכסף כלל. יכול לראות שברבעון הקרוב ימשיכו עליות השערים של תשואות האג"חים וזאת למרות העובדה שבשוק ישנן הזדמנויות רבות. נראה כי המרווחים בין האג"חים הממשלתיים לבין האג"חים הקונצרניים נפתחו בתקופה האחרונה, דבר שיצר הזדמנויות רבות בשוק האג"ח".

יניב פאגוט מנכ"ל פריזמה אקספרט מוסר כי "המנצחים של הרבעון היו האג"חים הממשלתיים שחזרו לככב, עובדה שהורידה את התשואות של האג"חים במיוחד באג"חים הממשלתיים בינוניים. אנחנו רואים כרגע אפטר שוק של משבר האג"חים הקונצרניים שחל בסוף 2007 ואחד הלקחים היה להעביר את הכסף וזאת בשל העובדה כי המשקיעים העדיפו בטחון על פני תשואה."

פאגוט מוסר כי "המגמה של נהירה לאג"ח הממשלתי תימשך ברבעון הקרוב וזאת בשל העובדה כי רב הגופים ימשיכו להתרכז באג"ח הממשלתי ובאג"ח הקונצרניות המדורגות".

רונן אביגדור: "פישר הכניס לשוק האג"ח אלמנט משמעותי של חוסר וודאות

רונן אביגדור מנהל קרנות הנאמנות של מנורה מסר כי "אם נבחן את שוק האג"ח מול שוק המניות ברבעון הראשון של השנה, נראה כי שוק האג"ח ניצח בגדול. עם זאת, מאז שפישר החליט על רכישת 10 מיליארד דולר בשנתיים נכנס לשוק האג"ח אלמנט משמעותי של חוסר וודאות שמגדיל את האפשרות להעלאת הריבית בטווח הקרוב".

"נראה כי שוק האג"ח נדבק בתנודתיות המאפיינת את השווקים העולמיים וזאת למרות שהמרווחים בין האג"חים הקונצרניים לממשלתיים נפתחו. קצב עליית השערים שאפיין את האג"חים ברבעון הראשון של השנה הוא היסטוריה ואני לא צופה כי בעתיד נראה עליות שערים דומות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.