סוגרים רבעון בשוק הסולידי: המנצחים, המפסידים, פרשנויות הבכירים ואיפה היה חוף המבטחים

רונן אביגדור ממנורה, יניב פאגוט מפריזמה וערן סטפק ממיטב מנתחים את התוצאות ומסיקים מסקנות. Bizportal מביא את כל המספרים משוק האג"ח

אין סוף סיפורים היו בשוק ההון ברבעון הראשון והעיתונים בעולם ניצבעו בכותרות מפחידות. את עיקר תשומת הלב תפסו כמובן מדדי המניות אבל התחום הסולידי היה גם הוא בדיוק המקום בכדי לחטוף את המכה. הריבית האמריקנית המשיכה לרדת, (עומדת על 2.25%), ריבית בנק ישראל נחתכה (ירדה ל-3.25%), הדולר התרסק וגרם לסטנלי פישר להתערב במסחר ולהכריז על תוכנית רכישת דולרים לשנתיים הקרובות, כל אלו השפיעו בעוצמה רבה על השוק הסולידי, וזה רק על קצה המזלג.

לאחר שהשבוע Bizportal בדק והביא את כל הנתונים, הטבלאות, פרשנויות הבכירים והאירועים הגדולים שקרו בשוק המניות. היום אנחנו מציגים את הנתונים של השוק הסולידי בסיומו של הרבעון הראשון, מרובה התהפוכות.

ברבעון הראשון המונח השקעה סולידית בשוק ההון הפך להיות נדיר, לאחר שבכל האפיקים חוו המשקיעים זעזועים קשים בעקבות משבר האשראי בארה"ב (משכנתאות הסאב-פריים) והמשך הידרדרותו של שוק המגורים האמריקני. אפשר להגיד שהמונח סולידי הפך להיות הרבה פחות סולידי.

חוף מבטחים באגרות החוב הממשלתיות צמודות מדד לטווח הרחוק

אגרות החוב הצמודות מדד שיקפו את האפיק הרווחי ביותר הרבעון, כאשר עיקר העליות באפיק מיוחסות לחששות המשקיעים שהנגידים יאבדו את השליטה על האינפלציה כתוצאה מהורדות הריבית והעלייה החדה במחירי המזון והאנרגיה.

מי שהשקיע באפיק האג"ח ל-2-5 שנים צמוד מדד רשם רווח הון ממוצע של 4%. כמו כן, מחיר האג"ח צמודות מדד בריבית קבועה רשם עלייה של 3.3% מתחילת השנה.

קטגוריית האג"ח צמוד מדד ל-7 - 10 שנים רשמה עלייה של 4% מתחילת השנה. קטגוריית צמוד מדד כללי עלתה ב-2.1%. המכה הקשה הגיעה באג"ח להמרה שרושם ירידה של 4.9% מתחילת השנה, זאת בניגוד לעלייה של 5.38% שרשם בשנת 2007.

אגרות החוב השקליות מסוג שחר עלו ברבעון הראשון בשיעור של 3.3%, יותר מתשואה של 2.2% שרשמו בכל שנת 2007. העליות הינן ברקע לירידת ריבית בנק ישראל לרמתה הנמוכה ביותר של 3.5% ובהמשך לכך מירידת התשואות לרמתן הנמוכה ביותר, כ-6.4% בשחר הארוך ביותר (מח"מ גדול מ-5 שנים).

תנודתיות רבה פקדה את שערי אגרות החוב צמודות דולר אלו הספגו את הירידות החדות ביותר וסימנו את אפיק ההשקעה הסולידי הגרוע ביותר, כאשר סיימו את הרבעון בירידה של 5.6%. השטר הירוק הצליח להיחלש בכ-10% מתחילת השנה, כאשר התיסוף בשקל העביר אותו ממחיר של 3.84 שקלים למחיר של 3.543 שקלים (נכון להיום).

ערן סטפק: "הקונצרנים חטפו מכה חזקה מאוד". יניב פאגוט: "המנצחים - האג"חים הממשלתיים"

ערן סטפק מנהל השקעות בכיר במיטב מוסר כי "האג"חים הקונצרנים חטפו מכה חזקה מאוד גם בשל העובדה כי רמת הסיכון הנתפסת שלהם עלתה. המשקיעים רוצים פרמיה גבוהה ובנוסף, קרנות הנאמנות ביצעו מכירות רבות של אג"חים, שנכפו עליהם בשל הפדיונות בקרנות עצמן, עובדה שגרמה לירידת מחירי האג"חים ועליית התשואות".

סטפק מוסר כי "סביר להניח שבעתיד נראה פשיטות רגל של חברות שהאג"חים שלהם נסחרים בתשואה גבוהה מאוד. כשהשוק מביא את האג"ח לרמת תשואה של 25% ומעלה, זה אומר שתהייה איזושהי בעיה בהחזרת החובות או שלא נראה את הכסף כלל. יכול לראות שברבעון הקרוב ימשיכו עליות השערים של תשואות האג"חים וזאת למרות העובדה שבשוק ישנן הזדמנויות רבות. נראה כי המרווחים בין האג"חים הממשלתיים לבין האג"חים הקונצרניים נפתחו בתקופה האחרונה, דבר שיצר הזדמנויות רבות בשוק האג"ח".

יניב פאגוט מנכ"ל פריזמה אקספרט מוסר כי "המנצחים של הרבעון היו האג"חים הממשלתיים שחזרו לככב, עובדה שהורידה את התשואות של האג"חים במיוחד באג"חים הממשלתיים בינוניים. אנחנו רואים כרגע אפטר שוק של משבר האג"חים הקונצרניים שחל בסוף 2007 ואחד הלקחים היה להעביר את הכסף וזאת בשל העובדה כי המשקיעים העדיפו בטחון על פני תשואה."

פאגוט מוסר כי "המגמה של נהירה לאג"ח הממשלתי תימשך ברבעון הקרוב וזאת בשל העובדה כי רב הגופים ימשיכו להתרכז באג"ח הממשלתי ובאג"ח הקונצרניות המדורגות".

רונן אביגדור: "פישר הכניס לשוק האג"ח אלמנט משמעותי של חוסר וודאות

רונן אביגדור מנהל קרנות הנאמנות של מנורה מסר כי "אם נבחן את שוק האג"ח מול שוק המניות ברבעון הראשון של השנה, נראה כי שוק האג"ח ניצח בגדול. עם זאת, מאז שפישר החליט על רכישת 10 מיליארד דולר בשנתיים נכנס לשוק האג"ח אלמנט משמעותי של חוסר וודאות שמגדיל את האפשרות להעלאת הריבית בטווח הקרוב".

"נראה כי שוק האג"ח נדבק בתנודתיות המאפיינת את השווקים העולמיים וזאת למרות שהמרווחים בין האג"חים הקונצרניים לממשלתיים נפתחו. קצב עליית השערים שאפיין את האג"חים ברבעון הראשון של השנה הוא היסטוריה ואני לא צופה כי בעתיד נראה עליות שערים דומות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.