הדולר לא הצליח לעלות מעל ל-3.4 ש': הדיווח של בנק ישראל הגיע בדקה האחרונה
המסחר בשוק המט"ח התנהל היום במגמה מעורבת, כאשר הדולר התחזק מול השקל בשיעור של 0.65% אך לא הצליח לפרוץ את רמת ה-3.4 שקלים. האירו מצידו נחלש מול המטבע המקומי.
בעולם מתחזק היום הדולר בעקבות החלטת הריבית בארה"ב ביום שלישי, עת הוריד ה'פד' את הריבית ב-0.75% ולא נכנע ללחצי השוק להוריד את הריבית ב-1%. הפגת כוח זו של ה'פד' למול השוק מגבירה את ההערכות כי ה'פד' יהיה פחות אגרסיבי בכל הנוגע לריבית בחודשים הקרובים, וייתכן אף שעידן הורדות הריבית מתקרב לסיומו. הערכות אלו מחזקות את הדולר בעולם.
בנק ישראל יצא לפני דקות אחדות בהודעה משמעותית בה הודיע כי בכל יום במהלך השנתיים הקרובות ירכוש 25 מיליון דולר. סך הרכישות יעמוד על 10 מיליון דולר. למרות ההודעה ורד דר האסטרטגית הראשית של פסגות מוסרת כי "אין זה מחייב כי הצעד האחרון יהיה הסופי ברשימת הפעולות אותן מתכנן בנק ישראל, עם זאת מדובר על התערבות העומדת על 1% מסך המסחר היומי בין הדולר לשקל".
ברקע למסחר ניכרת התחזקות של הדולר למול המטבעות המובילים בעולם, כאשר בשוק המקומי כבר מתחילים לחשוב על יום שני, אז יקבל בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש אפריל. לפי ההערכות בשוק, בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25% לפחות בשל הורדות הריבית החדות בארה"ב.
הדולר היציג עלה היום ב-0.65% לרמה של 3.399 שקלים ואילו האירו היציג איבד 1.14% ל-5.25 שקלים.
פינוטק: המחזורים מאז התערב בנק ישראל הפכו דלילים יותר
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר רשם רווחים נאים אל מול מרבית המטבעות העיקריים לאחר הורדה "צנועה" של 0.75% בריבית בארה"ב, בעוד המשקיעים כבר תמחרו הפחתה של אחוז שלם. החלטתו של ה'פד' במקביל להערכות בשוק כי הדולר כבר מתמחר הרעה בכלכלת ארה"ב, בעוד מטבעות אחרים לא, הביאו לביקושי קנייה רבים על השטר הירוק. הירידות בבורסות העולם גרמו להתחזקות הדולר.
הסטרלינג צולל ונוגע ברמה של 1.9734 אל מול הדולר על אף הנתונים החזקים של המכירות הקמעונאיות בבריטניה, בשל החשש ההולך וגובר כי משבר האשראי ושוק המשכנתאות המשני צפוי לפגוע בכלכלה האנגלית הרבה יותר חזק מאשר בארה"ב. פערי הריביות אומנם גבוהים לטובת המטבע המלוכני ונעמדים כעת על 3% לאחר הקיצוץ החד בריבית הפד ב-18 לחודש אך מבחינת משלמי המשכנתאות הריבית הגבוהה של 5.25% בבריטניה מכבידה על הלווים במגזר הפרטי ועשויה להביא לנפילות חדות בשוק הפיננסי האנגלי בהמשך. פעולת המנע שיצטרך לנקוט הBOE הינה חיתוך בריבית, המשקיעים מתחילים לזהות זאת ומוכרים את הסטרלינג כנגד העיקריים.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.