החקלאות רבותיי, מאז ומעולם, הייתה המגזר התעשייתי המוביל טכנולוגית. רוב המשקיעים אינם מודעים לכך אבל הרבה לפני המהפכה הטכנולוגית הנוכחית החקלאות המערבית, באמצעות הפיתוחים הטכנולוגיים, הצליחה להאכיל את העולם כולו ותמיד נשארו עודפי ענק.

זכור לכם אדם בשם תומאס מלטוס?. בתחילת המאה ה 19 כתב האיש תזה ארוכה על נושא האוכלוסין בעולם בשם An Essay on the Principle of Population טען מאלטוס שקצב הצמיחה של אוכלוסיית העולם יביא למשבר מזון נוראי והוא נעזר במספרים על מנת להוכיח את טענותיו. "האוכלוסייה", כתב, "צומחת בטור גיאומטרי והיכולת לכלכל את האוכלוסייה באופן אריתמטי והתוצאה ברורה...".

אלא שלמרות שצדק בעניין האוכלוסייה, שאכן צמחה גיאומטרית, ממיליארד אנשים ב- 1800 לכמעט שבע מיליארד היום, טעה בגדול בהערכת היכולות של החקלאות לספק מזון לכולם.

החקלאים השכילו להשתמש בטכנולוגיות חדשות כל הזמן, במיוחד בטכנולוגיות שאפשרו הגדלות יבולים, הגנה בפני מחלות, דישון נכון והתייעלות מתמידה ובכך הצליחו לספק מזון לאוכלוסיה שגדלה מהר כל כך. זאת למרות שבמאה השנים האחרונות ירד מספר העוסקים בתחום החקלאי במערב משמעותית וירד גם הקף השטחים המעובדים.

בשנתיים האחרונות העולם עד לעליות חדות בכל חומרי הגלם וכמובן גם במוצרי היסוד החקלאיים. גשו בבקשה לאתר www.chartsrus.com ושם, אם תעקבו כיאות אחרי ההוראות, תגיעו לגרפים היסטוריים של כל מוצר חקלאי וכל חומר גלם בעולם. מחירו של טון חיטה מארה"ב למשל נע, ב – 35 השנים 1970 – 2005 על מחירים שבין 250 ל 350 דולר. מחירו היום הוא כ 1140 דולר. האם, אחרי 200 שנה, העקרונות של מאלטוס מתחילים לעבוד?

לא, היצע מוצרי החקלאות עדיין מתקדם מהר בהרבה מהביקוש. מה שקרה הוא שנוצר מצב שבגלל שינויים בטעמים ובשימושים שהביאה בעקבותיה הצמיחה הגלובלית קיים אי שוויון זמני בין הביקוש להיצע. לתירס למשל, שבמשך 200 השנים האחרונות שימש להאבסת חזירים, הכנת ויסקי ומאכל נוסף לאחרונה הביקוש הגואה למתנול שמשמש היום כדלק למכוניות.

ההכנסה הממוצעת בעולם, שעלתה וממשיכה לעלות משמעותית יוצרת לחצי ביקוש על מגוון רחב של מוצרי חקלאות שקודם היו נחלתם של תושבי העולם המפותח בלבד. בנוסף, המעבר המסיבי מאזורים כפריים בסין, הודו ומדינות אחרות שתעשייתן מתפתחת בגלל הגלובליזציה פגע בייצור החקלאי שם. ויאטנאם, מדינת האורז של העבר, מיבאת היום אורז מלואיזיאנה.

האי שוויון הזה הוא זמני ומחירי התוצרת החקלאית הגולמית יחזרו לרדת. הטכנולוגיה תמשיך ליעל את החקלאות ולהגדיל את ההיצעים. לכן, דעתנו היא שברמת המחירים הנוכחית, בין אם של מוצרי יסוד חקלאיים או חומרי גלם, השקעה מתחילה להיות מסוכנת, בטוח למשקיעים שמאמינים שמיתון מתקרב לארה"ב. מיתון אמיתי בארה"ב יפגע קשות בביקושים לכל חומרי הגלם, חקלאיים או תעשייתיים.

אבל ישנם 3 תחומים בחקלאות שאנחנו לא רואים שום סיכוי להאטה בביקושים אליהם. מדובר בהגנה על היבולים, בטיפול בזרעים ובמה שקרוי "מדעי הצמח" ( Crop protection, Treatment of seeds and Plant Science). אלו התחומים שימשיכו לדחוף את החקלאות קדימה וימשיכו לשבש את התזה של מאלטוס.

איך משקיעים בתחומים האלו? ראשית כל אל תחפשו ETF שמייצג את אחד התחומים הללו או את שלושתם, חיפשנו ולא מצאנו וגם אין קרנות שמתמחות. לכן צריך לאתר את החברות המובילות. יש כמה חברות בעולם שמתמחות בדיוק בתחומים אלו וביניהן כמה חברות ענק גלובליות. החברה היחידה שזיהינו כמתמחה בדיוק בשלושת התחומים היא דווקא חברה שווייצרית בשם סינגאנטה (SYT בבורסה של ניו יורק) ואליה נחזור בהמשך. אצל כל היתר המעורבות היא חלקית. נתחיל בכך שכל החברות שנזכיר היום מציגות שנים רבות של צמיחה ואיתנות פיננסית וחלקן הגדול נמצא בכל קרן השקעות גלובלית שמכבדת את עצמה.

החברה הגדולה ביותר בתחום החקלאות וכל אשר סביב לה היא ארצ'ר דניאלס מידלנד ( ADM ) ולצידה אפשר למצוא חברות כמו מונסאנטו ( MON ), דאו כמיקאלס ( DOW ), דו-פונט ( DD ), באנג' ( Bunge – BG ), שמעטים בישראל מכירים, שמובילה בתחומי הדשן לחקלאות, אחסון ושינוע של מוצרים חקלאיים וייצור ועבוד של חומרי תשתית לתעשיית המזון וחברת הענק הגרמנית (BASF (BASFY.PK .

כל החברות הללו וכך גם חברות הנפט הענקיות כמו של (RDS-B ) או שברון (CVX ) פועלות בתחומי התמיכה בחקלאות. להוציא את מונסאנטו כל הנ"ל תסבולנה במקרה של מיתון אמיתי כי המשקיעים מסתכלים עליהן יותר כעל חברות שקשורות במחזור העסקי הגלובלי. מונסאנטו מתמקת בתחומי "התמיכה בחקלאות" והיא מפתחת ומייצרת כל דבר שקשור בטיפוח הזרע, גאנומיקה של צמחים ובמה שקרוי "תפוקת הצמח", חברה פנטסטית.

בחרנו בסינגאנטה ( SYT ) ומשלוש טעמים. הראשון בגלל ההנהלה יוצאת הדופן שמובילה את החברה הזו בצורה מופלאה ממש, שנה לאחר שנה של עליות במכירות וברווח ובכל תחומי העיסוק, לא סתם המניה התחילה את המאה בשער של 8.5 דולרים ונמצאת היום על 55. השני, לחברה הזו, שהוקמה בשנת 1991, ממיזוג בין חטיבות החקלאות של ענקיות התרופות נוברטיס (NVS ) השווייצרית ואסטרא-זאנאקה ( AZN ) הבריטית, יש הניסיון והידע שהצטברו במשך למעלה מ 150 שנה אחורה ושלישית, בגלל הקנאה שלנו שדווקא השווייצרים הצליחו להקים ענק שכזה בתחום שהוא אידיאלי ממש להקמה בישראל, שהרי בכל שלושת התחומים ישראל מובילה בעולם.

מכירות החברה, 7.3 מיליארד דולרים ורווח נקי של 352 מיליון ב 2004 הגיעו, ב 2007 , למכירות של 9.25 מיליארד ורווח נקי של 1.1 מיליארד. קונסנסוס האנליסטים צופה רווח למניה, ב 2008, של 2.86 דולרים מה שנותן מכפיל, ל – 2008, של 19 פעם. לימים מטורפים אלו, מכפיל כזה (שעד לפני כמה חודשים נחשב חלום בלתי ניתן להשגה) הוא "עשיר" אבל אם תתעוררו, במהלך החודשים הקרובים, ותגלו שאיזה שהוא טירוף של "כותרות IT" חתך המניה ב % 20-30 אל תהססו, היכנסו. כן, ישנה גם אגן הישראלית אבל אנחנו מנסים שלא להדחק למקומות שאין אנו מבינים בהם כלום.

* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד