טבע מובילה אצל מנהלי ההשקעות: 173 קרנות שונות מחזיקות בנייר
בסקר המשכי שערך בית ההשקעות מיטב לגבי אחזקות קרנות הנאמנות בישראל במניות השורה הראשונה, השנייה והשלישית הנסחרות בבורסת ת"א נכון לסוף דצמבר 2007 עולים כמה ממצאים מעניינים.
סך כל הנכסים המנוהלים על ידי 10 המנהלים הגדולים בסוף דצמבר 2007 הסתכם ב-97.7 מיליארד שקל, שמהווים כ-84% מסך נכסי תעשיית הקרנות, באותו מועד.
בנוסף, סך המניות הנסחרות בישראל המוחזקות ב"תיקי המנהל" שלהם הסתכם בכ-12.8 מיליארד שקל, שמהווים כ-84% מסך המניות הנסחרות בישראל המוחזקות ע"י כל קרנות הנאמנות.
בנוסף, בדקו בבית ההשקעות מיטב את האחזקות של כל אחד מ-5 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר: פסגות, פריזמה, הראל- פיא, מגדל שוקי הון וכלל פיננסים. סך כל הנכסים המנוהלים על ידם בסוף דצמבר 2007 הסתכם ב-74.7 מיליארד שקל, שמהווים כ-64% מסך נכסי תעשיית הקרנות.
מטרת הבדיקה הזו הינה לקבוע מי הן 5 המניות המובילות אצל כל אחד מ-5 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר על פי שווי האחזקות וכן, לקבוע את המניות הפופולריות בתעשיית הקרנות על פי שווי השוק המצטבר של המניות המוחזקות אצל 10 מנהלי הקרנות הגדולים.
עוד נבדקו בסקר, השינויים ברשימת 5 המניות הפופולריות בסוף דצמבר 2007 לעומת סוף ספטמבר 2007.
המניה הפופולרית ביותר בקרב מנהלי הקרנות, מבין כל המניות הנסחרות בבורסה בת"א במונחים של שווי האחזקות הכולל בה, הינה טבע. שווי השוק המצטבר שלה אצל 10 המנהלים הגדולים בתעשייה (כולל אחזקות בחו"ל) הינו כ-604 מיליון שקל וכ- 173 קרנות החזיקו בה (מתוך הקרנות המנוהלות על ידי 10 המנהלים הגדולים), בהשוואה ל- 193 קרנות שהחזיקו בה בספטמבר 2007.
מניה זו מופיעה בעקביות בחמישייה המובילה אצל כל אחד מ-5 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר, כאשר אצל 3 מהם היא מופיעה במקום הראשון.
למקום השני הגיעה מניית לאומי, המופיעה גם היא בחמישייה המובילה אצל 5 המנהלים הגדולים, כשהיא מוחזקת בידי 172 קרנות נאמנות, ובמקום השלישי נותרה כי"ל, המוחזקת על ידי 142 קרנות, כששווי האחזקות בה מסתכם בכ- 535 מיליון שקלים. החברה לישראל טיפסה למקום הרביעי כשהיא מוחזקת על ידי 139 קרנות, ודחקה את פועלים למקום החמישי, על אף שאותו מספר של קרנות מחזיק גם בה.
אגב, שווי כל האחזקות בחמישייה המובילה הוא כ-2.4 מיליארד שקל שמהווים כ- 19% מהאחזקות של 10 המנהלים הגדולים במניות הישראליות וכ- 16% מהמניות הישראליות, שמוחזקות בתעשיית הקרנות כולה.
בקרב כל חמשת המנהלים הגדולים ראינו, בהשוואה שבין סוף דצמבר 2007 לסוף ספטמבר 2007, שינויים ברמת המניות המובילות:
פסגות: בזן התברגה למקום השלישי, פלסאון תעשיות למקום החמישי, ואילו מניות מכתשים אגן ופועלים נדחקו החוצה.
פריזמה: אלביט מערכות, התברגה למקום החמישי, על חשבון מניית פועלים שנדחקה החוצה
כלל פיננסים: החברה לישראל תפסה את מקומה של קבוצת דלק במקום החמישי.
הראל – פיא: קרדן ישראל, אגוד ופועלים נפרדו מטבלת המניות הפופולריות ואת מקומן תפסו לאומי, אוצר ההתיישבות והחברה לישראל.
מגדל: טבע היא הזכר היחיד שנותר מטבלת המניות הפופולריות של הרבעון הקודם. נראה, כי ברבעון האחרון של 2007 חלו שינויים משמעותיים, כך שהפופולריות שזכו לה אי.די.בי פיתוח, אפריקה, דיסקונט השקעות ודיסקונט דעכה, ואת מקומן בטבלה תפסו לאומי, כי"ל, אלביט הדמיה והחברה לישראל.
מעניין לציין, כי מניית פועלים שזכתה בחודשים הקודמים, וברבעון השלישי של 2007 בפרט, לפופולריות רבה בקרב קרנות הנאמנות, איבדה מזוהרה. אם בספטמבר כיכבה מנית פועלים בחמישייה המובילה בקרב 4 מבין 5 המנהלים הגדולים, הרי שבדצמבר זכתה להיכנס לטבלת המניות הפופולריות של כלל פיננסים בלבד.
זאת ועוד, מעמדה ירד גם בקרב 10 המנהלים הגדולים בתעשייה, שכן היא ירדה למקום החמישי, כאשר 139 קרנות מחזיקות בה, בעוד שבספטמבר 2007, היא ניצבה במקום הרביעי, כשהיא מוחזקת על ידי 154 קרנות נאמנות.
נראה, כי הפסדי הבנק בעקבות השקעותיו במכשירים פיננסים מגובי משכנתאות, הרתיעו מעט את מנהלי הקרנות והם הקטינו פוזיציות בנייר. זאת ועוד, גם לירידה בערכה של מניית פועלים היה חלק לא מועט בדעיכה שניכרה בפופולריות שלה.
מה קורה במניות היתר?
מניית מגדל ביטוח, שהיא למעשה חברה בסדרי גודל של חברת ת"א 25 אך מסיבות טכניות נסחרת כמניית יתר, כיכבה בדצמבר 2007 כמניית היתר הפופולרית ביותר בקרב 10 המנהלים הגדולים, ודחקה את קווינקו, שאחזה בכתר זה בספטמבר, למקום הרביעי.
ברן, שבעבר הייתה אחת המניות הפופולריות ביותר מבחינת שווי השוק של האחזקות, אך בספטמבר נדחקה החוצה, שבה בדצמבר למקום השני, שחר המילניום ירדה למקום השלישי, מבני תעשיה התברגה אל המקום החמישי, ואילו יואל, פריורטק ונפטא נדחקו לחלוטין מהטבלה.
אם נבחן את התפלגות האחזקות של מניות בישראל ובחו"ל ניווכח למצוא, כי מתוך סך נכסי הקרנות של 10 המנהלים הגדולים כ-67% מושקעים במניות בישראל וכ-33% מושקעים במניות בחו"ל.
נראה, כי משבר האשראי שעמד ברבעון האחרון של 2007 במוקד העניין לא גרם למנהלי הקרנות להקטין פוזיציות באופן משמעותי במניות חו"ל והם העדיפו להמתין להתבהרות התמונה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
