עליית מחירי חומרי הגלם והחשבון שלכם בסופר

משה סני, אנליסט בנק הפועלים לתחום רשתות שיווק ויצרניות מזון, על הדילמות של הרשתות הקמעונאיות ועל ההשפעה על הצרכן
משה סני |

לאחרונה הודיעו מספר יצרניות מזון על התייקרות נוספת של מוצריהן לאור המשך התייקרות הסחורות החקלאיות. התייקרות הסחורות הביאה להתייקרות חו"ג בתעשיית המזון בישראל ובעולם ומכבידה על עלויות ייצור המוצרים, המתגלגלות בסופו של דבר למחיר שגובות יצרניות המזון מרשתות השיווק. הרשתות, באותו האופן, חייבות אף הן להעלות את מחירי המוצרים לצרכן. כל זאת, לאור העובדה שאף אחת מהשחקניות אינה יכולה לספוג את התייקרויות חו"ג לאורך זמן.

אחד הקשיים הבסיסיים שבהעלאת מחירים הינו החשש מפני ירידה בביקוש למוצר ועלייה בביקוש למוצרים תחליפיים. בנוסף, התחרות העזה בענף קמעונאות המזון בישראל וריבוי סניפי ה- Heavy Discount (סניפים הממוצבים ברמות מחירים נמוכות), יוצרים לחץ של הקמעונאים על יצרניות המזון על מנת למנוע עליות מחירים. ולבסוף, כיוון שמחירי חו"ג נמצאים במגמת עלייה מתמשכת, לא די בהעלאת מחירים חד פעמית, אלא יש לבצע עדכון למחיר מעת לעת. אוסף הסיבות שמנינו עד כה מציב את יצרניות המזון בפני קשיים גדולים בעיתות של התייקרות חו"ג – האם, מתי ובכמה יוכלו לייקר את מחירי המוצרים.

אף על פי כן, ישנן מספר דרכי התמודדות עם קשיים אלה. ראשית יש לציין, כי בתקופות של עליות מחירי חו"ג הנושא עולה על סדר היום הכלכלי והצרכני בתדירות גבוהה יחסית, ונראה כי ציבור הצרכנים מבין כי עליות המחירים הינן בלתי נמנעות.

כפתרון לטווח הקצר - בינוני, מבצעות יצרניות המזון עסקאות הגנה, אשר "מקבעות" את המחיר לתקופה קצובה ומכניסות מידה של וודאות ותכנון בתהליך הייצור. פעילות משלימה לעסקאות ההגנה היא תכנון קפדני של מדיניות המלאי בהתאם לצפי ביקושים ולצפי עליות המחירים.

יישום מהלכי התייעלות תפעולית מהווה דרך התמודדות מקובלת: ייעול הייצור ע"י טכנולוגיות מתקדמות, השקעה במחקר ופיתוח מוצרים וניצול יתרונות לגודל ברכש חו"ג, בייצור ובשיווק. לדוגמא, ליצרניות המזון הגדולות, ישנן יכולות לעקוב אחר התפתחויות טכנולוגיות חדשניות בייצור וליישמן בקווי הייצור שלהן. בשל היתרונות לגודל, יישום טכנולוגיות אלה כדאי יותר, ורכש חו"ג עשוי להיות אף זול יותר. ההתייעלות התפעולית באה לידי ביטוי גם במהלכי כינוס מותגים, כך שמספר רב של מוצרים מתקיימים תחת שם מותג אחד. במצב כזה, מאמצי הפרסום והשיווק מתרכזים במותג אחד, שהוא למעשה "סל של מוצרים", כך שסך הוצאות הפרסום והשיווק לכל מוצר קטנות.

גם לעוצמת המותגים של יצרניות המזון ישנה חשיבות גדולה בתקופה של עליות במחירי חו"ג, משום שמותגים "חזקים" הינם בעלי ביקוש קשיח יחסית, שמאפשר להעלות את המחיר על פי הצורך. לרוב, מותגים אלה ייחודיים ובלתי ניתנים לחיקוי, כך שהתחרות מול מוצרים תחליפיים קטנה. כפועל יוצא מכך, יצרניות המזון הגדולות, בעלות המותגים ה"חזקים" מחזיקות בכח מיקוח רב משקל מול רשתות השיווק.

לבסוף, עוצמת המותגים, לצד הקיטון בתלות יצרניות המזון ברשתות השיווק (לאור התרחבות היצרניות לחו"ל), יוצרים איזון ביחסי הכוחות בין היצרניות לרשתות בפתיחת הסכמי הסחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"