נושאת דגל הגלובליות: מהפכה בארה"ב

שלמה גרינברג מתאר את המהפך בג'נרל אלקטריק כדוגמה לגלובליזציה שעוברת על חברות הענק האמריקניות
שלמה גרינברג |

אין חברה שמסמלת את הקפיטאליזם האמריקאי יותר מג'נרל אלקטריק (GE). יש כמה וכמה חברות שגם הן "אמריקאנה כחול-אדום" אבל GE נושאת את הדגל.

העובדה היא שלמרות ש-GE נשארה ותמיד תישאר חברה אמריקאית, חלק הולך וגדל של הפעילות שלה כבר לא (ולא רק למטרות של עלות/תועלת). GE הודיעה שבקרוב תעביר ללונדון את חטיבת הכספים שלה, שעיסוקה במתן הלוואות. זו החטיבה השנייה שעוברת ללונדון לאחר שהחטיבה הרפואית הענקית כבר הועברה לשם ב-2004.

שנת 2007 היא השנה הראשונה בתולדותיה של החברה שבה ההכנסות מחוץ לארה"ב עולות על ההכנסות בתוך ארה"ב. החברה מפעילה 3 מרכזי מחקר גדולים במינכן, שנחאי ובאנגאלור והחטיבה הרווחית ביותר שלה, חטיבת התשתיות כבר פועלת מאירופה מספר שנים. ג'פרי אימאלט, היו"ר, סיפר השבוע לכתב הניו יורק טיימס שכבר ב 2001 פנו איליו מנהלי חטיבות רבים בבקשה להטות את מרכזי הפעילות לאירופה ולמזרח.

"החברה לעולם לא תהפוך גלובלית אמיתית", אמרו לי המנהלים, מספר אימאלט, "אם לא נתבסס במרכזים גלובליים שמחוץ לארה"ב. אין יותר שוק אמריקאי לג'נרל מוטורס, רק גלובלי. משך שנים לאחר מכן, בכל פעם שהבקשות הללו חזרו הגבתי שזו שטות גמורה ויקרה מאוד וב-2004, כאשר רכשנו את אמרשהיים, עשיתי בדיקה מעמיקה והבנתי שהם צדקו כל הזמן ואו אז העברתי את מרכז חטיבת הבריאות לאנגליה".

אימאלט, כצעד לגלובליזציה של GE, שינה את כל המערכת החינוכית המפורסמת של GE למערכת גלובלית, "המנהל העתידי של GE צריך לדעת איך להשתלב בחברת זרים, איך לכבד אותם כאילו היו אמריקאים וללמוד מנהגיהם". כריסטופר בארטלט, פרופסור למינהל בהארווארד הוציא לאחרונה עבודת מחקר על השינויים הגלובליים ב GE, "מקרה יוצא דופן של התאמה למציאות המתפתחת", הוא קובע.

אפילו כנסים חטיבתיים של GE נערכים היום במקומות שונים בעולם. מחלקת האוטומציה למשל, שמרכזה בעיר אירי שבפנסילבניה, תעשה השנה את הכנס השנתי שלה בעיר סורנטו באיטליה. האם ההוצאות של GE גדלות בשל המעברים הללו? "לא רק שלא, בסדרי הגודל של הוצאות הטיסה של GE ב 2007 קטנו משמעותית, הגיאוגרפיה משפיעה". פרופסור נואל טישי, מומחה לניהול מאוניברסיטת מישיגאן כותב, בעבודה על הניהול המשתנה ב GE, " ג'ף (אימאלט) הבין שמרכז הפעילות השתנה ולכן הוא משנה. היכולת לשנות מהר היא חלק מהמנטאליות העסקית האמריקאית ותמיד GE הובילה בתחום הזה".

אבל GE אינה היחידה שאצלה ההכנסות הגלובליות עברו את אלו מארה"ב. כ- 65% מההכנסות של IBM באות מחוץ לארה"ב ודומה המצב ברוב חברות הענק האמריקאיות. "100 שנה לפחות היו כל מנהלי היחידות ב GE אמריקאים", אמר ג'ון לינץ', מנהל כוח אדם ב GE לניו יורק טיימס, "בסוף המאה שעברה הגענו לכ % 20 מהמנהלים שאינם אמריקאים והיום זה כחצי-חצי. GE מחנכת את מנהליה להיות גלובליים".

מזה מאה שנה ויותר GE היא עמוד האש שהולך לפני המחנה העסקי האמריקאי. והכיוון שהיא מתווה ברור. ב GE, בדיוק כמו בכל החברות הגלובליות המובילות, כבר ממזמן הפסיקו להתייחס לשווקים לאומיים והם רואים לפניהם שוק אחד של 6.5 מיליארד צרכנים.

הספור הזה חשוב לכל אותם משקיעים שעדיין לא השתכנעו מקמפיין התקשורת שאו-טו-טו אנחנו מוטלים לבירא-עמיקתא של משבר כלכלי ומאמינים, כמונו, שנוצרות הזדמנויות השקעה.

נכון, גרינשפאן, בארנאנקי ואפילו פולסון מדברים על שנה קשה בכלכלה האמריקאית וגרינשפאן אפילו מדבר על מיתון אפשרי (הוא אמור לדעת שהרי הוא זה שהכין את הקרקע למצב הנוכחי). ישנה טענה מעניינת בקשר לנימה הפסימית שמשמיעים הקברניטים. טוענים שהקברניטים מעוניינים בהרגעת תחום האשראי וכיוון שהריבית במגמת ירידה הם אינם מעוניינים ששוב יתחילו לקחת הלוואות בפראות ולכן המוזיקה הפסימית שהם מזמרים. בארץ כמו ארה"ב, שם אפילו הטעות נעשית במחשבה תחילה, צריך לקחת דברים כאלו ברצינות.

האינטגרציה של החברות האמריקאיות לתוך הכלכלה הגלובלית, כפי שהראנו במקרה של GE, יוצרת למעשה מצב, בארה"ב, שבו המשך הצמיחה בארצות כמו סין, הודו, ברזיל או רוסיה מושך בעקיפין (באמצעות החברות האמריקאיות) גם את הכלכלה האמריקאית. מה שאנחנו מנסים לומר הוא שהתהליך הכלכלי הגלובלי יצר מערכת סימביוטית בין ארה"ב לשאר העולם. כרגע המערכת הסימביוטית הזו טיפה דפוקה. מדובר בפרח יחיד, ארה"ב, ובהמון דבורים (סין, יפן, ברזיל, הודו ושאר הארצות הצומחות). כרגע הדבורים חיות מהצוף שמספק הפרח אבל האבקה שנדבקת לרגלי הדבורה מתפזרת בכל המקומות לשם היא מגיעה. מכאן תמשיכו לבד.

בכתבה של פלויד נוריס, בכיר הכתבים הפיננסיים של הניו יורק טיימס, תחת הכותרת, "הרגשת הצרכן, לא הכל חשוך כל כך", מסביר נוריס שאם מעיינים במדדי בטחון הצרכן האמריקאי ובמדדי הציפיות למצב העסקים בארה"ב התמונה שמתקבלת אינה כה מפחידה כפי שהתקשורת מעבירה.

רוב הנשאלים עדיין מאמין שמדובר בהאטה קצרה יחסית ואם זה נכון לא נראה ירידה רצינית בצריכה שם. נבקש מכם גם לעיין בכתבה של הפרופסור מרק פרי, מרצה בכיר, כלכלן ומומחה ניהול מוביל מאוניברסיטת מישיגן שכותב גם באתר הפופולארי www.seekingalpha.com כתבה תחת הכותרת, "אל תקראו את מודעת האבל – כלכלת ארה"ב עדיין בחיים ומרגישה טוב". בכתבה מציג הפרופסור את גרף השינויים במדד התפוקה התעשייתית מאז 1990 (מצורף).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?