ביוג'ן נושפת בעורפה של טבע: רשמה זינוק ברווחים הודות לעלייה חדה במכירות הטיסברי
יצרנית התרופות הגדולה בעולם לטיפול בטרשת נפוצה, ביוג'ן (Biogen), הודיעה היום כי רווחיה לרבעון הרביעי של שנת 2007 צמחו ב-85%, כתוצאה ממכירות תרופת הדגל שלה, הטיסברי. נזכיר כי הטיסברי היא מתחרה ישירה לתרופת הקופקסון, הלא היא תרופת הדגל של טבע הישראלית המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה.
הרווח הנקי של ביוג'ן גדל לרמה של 201.2 מיליון דולר, או 67 סנט למניה, וזאת בהשוואה לרווח של 108.6 מיליון דולר, או 32 סנט למניה אשתקד. הרווח בניכוי הוצאות חד פעמיות (non-GAAP) הכה את תחזיות האנליסטים ב-9 סנט למניה.
הכנסות החברה התחזקו ב-26% בהשוואה לשנה הקודמת, לרמה של 893 מיליון דולר, וזאת בעוד שמכירות הטיסברי זינקו פי 4 ברחבי העולם.
כמו כן, בחברת ביוג'ן מאמינים כי עד סוף שנת 2010 עוד 100 אלף חולים יטופלו בתרופה זו. הערכה זו, בשקלול עם מחיר התרופה כיום, תשקף תוספת של 2.8 מיליארד דולר לשרות המכירות השנתיות.
"היה זה רבעון טוב מאוד, ומגיע להם הקרדיט", ציין מיכאל קינג, אנליסט ב- Rodman & Renshaw.
דוחות נוספים זרמו היום מצד חברות גדולות בוול סטריט. ענקית הביגוד רלף לורן (Polo Ralph Lauren), הודיעה היום כי רווחיה לרבעון השלישי הכו את ציפיות האנליסטים. כמו כן, החברה עדכנה מעלה את תחזיות רווחיה לשנת 2008, זאת על בסיס הפחתות במיסוי ועלייה במכירות באירופה.
הרווח הנקי טיפס ב-2% לרמה של 112.7 מיליון דולר, או 1.08 דולר למניה, וזאת בהשוואה לרווח של 1.03 דולר למניה, או רווח של 110.5 מיליון דולר אשתקד. הכנסות החברה ברבעון החולף טיפסו ב-11% לרמה של 1.27 מיליארד דולר.
חברת טיים וורנר (Time Warner) הודיעה היום כי רווחיה לרבעון הרביעי צנחו ב-41%. הרווח לרבעון הרביעי נקבע על 1.03 מיליארד דולר, שהם 28 סנט למניה, ירידה בהשוואה לרווח של 1.75 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנת 2006.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
