רדקום מדווחת על חזרה לאיזון ולרווחיות ב-4Q
חברת רדקום (סימול: RDCM), דיווחה היום (ב') על חזרה לאיזון ולרווחיות ברבעון הרביעי של 2007, כאשר הכנסותיה רשמו גידול של 62% לעומת הרבעון השלישי אך נפלו בהשוואה לרבעון המקביל ב-2006.
רדקום מפתחת, מייצרת, משווקת ותומכת פתרונות ניטור חדשניים לרשתות תקשורת עבור יצרני ציוד וספקי תקשורת.
בשורה הראשונה, רשמה החברה הכנסות של 4.9 מיליון דולר, זאת בהשוואה ל-6.1 מיליון דולר הכנסות ברבעון המקביל בשנת 2006. בשורה התחתונה, מדווחת החברה, כי על בסיס GAAP, רשמה רווח של 52 אלף דולר וזאת בהשוואה להפסד של 2.4 מיליון דולר (14 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא) ברבעון השלישי של 2007 ולהפסד של 0.7 מיליון דולר (4 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא) ברבעון הרביעי של 2006.
נציין, כי הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007 כולל הוצאות של 141 אלף דולר בגין הענקת אופציות שלא במזומן על בסיס תקנה 123.
על בסיס Non GAAP - בניכוי הוצאות בגין הענקת אופציות וזאת כדי לתת למשקיעים כלים להבנת התוצאות התפעוליות - הרווח של רדקום ברבעון הרביעי של 2007 הסתכם ב-194 אלפי דולר (1 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא) בהשוואה להפסד נקי של 2.2 מיליון דולר (13 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא) ברבעון השלישי של 2007 ולעומת הפסד של 519 אלף דולר (3 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא) ברבעון הרביעי של 2006.
את שנת 2007, מסכמת החברה עם הכנסות של 13.6 מיליון דולר, ירידה לעומת הכנסות של 20.5 מיליון דולר בשנת 2006 ועם הפסד (על בסיס תקנות GAAP) של 8 מיליון דולר, או 49 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא. על בסיס Non GAAP הסתכם ההפסד של רדקום בשנת 2007 הסך של 7.5 מיליון דולר (46 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא) לעומת רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, שהם 15 סנט למניה בסיסית ובדילול מלא.
דוד ריפשטיין, מנכ"ל רדקום אומר:" אנו מאוד מרוצים על חזרתה של החברה לאיזון תוך שיפור משמעותי בהכנסותיה ברבעון הרביעי וכל זאת בהתאם למטרות תוכנית המהפך שאותה אנו מבצעים בארבעת החודשים האחרונים. זו היא תקופה מלהיבה עבור רדקום. במהלך שני הרבעונים האחרונים החברה בנתה את ארגון המכירות שלה, צמצמה הוצאות, הגדילה את המכירות החוזרות והרחיבה את קו המוצרים להזדמנויות חדשות."
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
