השוק משווע לקיצוץ של 0.5% בריבית הפד
הפדרל ריזרב יודיע היום על החלטת הריבית כשציפיות המשקיעים והחוזים העתידיים מצביעים על קיצוץ נוסף של 0.5% לרמה של 3.0%. מהלך זה במידה ואכן יבוצע יבוא לאחר קיצוץ של 0.75% לפני שמונה ימים ויהווה הורדה מצטברת של 1.25% בשיעור הריבית, המהלך החד ביותר שביצע הפד בפרק זמן כה קצר מאז נוסד.
הנתונים החזקים על הזמנת מוצרים ברי קימא אשר פורסמו אתמול מאותתים כי הסקטור התעשייתי בארה"ב יציב ועשוי לרכך מעט את המיתון בשוק הדיור והחולשה במגזר הפיננסי. הנתונים המעודדים סייעו מעט להתאוששות הדולר אך הצפיות להורדת ריבית בארה"ב על רקע החששות ממיתון עשויות לבוא לידי ביטוי בהתחדשות המכירות על השטר הירוק. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4775 אל מול האירו, 107.00 כנגד היין ו 1.9890 אל מול הסטרלינג.
החלטת הקונגרס לאשר את תוכנית התמריצים אשר נועדה לאושש מעט את כלכלת ארה"ב ולהעבירה לסנט שלחה את הבורסות לעליות שערים כשהשווקים כבר מתמחרים קיצוץ של 0.5%. ההתאוששות המסויימת בשווקי המניות החזירה מעט את שחקי ה Carry Trade לשוק והובילה להחלשותו של היין. "הסיכון עדיין גבוהה בשוק ובמידה ויחליט הפד שלא להוריד בכ-0.5% אנו עשויים לראות התחדשות של מגמת המכירות בבורסות העולם אשר עשויה להוביל להתחזקות היין" נמסר מחד העסקאות של פינוטק. היין נסחר סביב הרמות של 107.15 אל מול הדולר, 158.30 כנגד האירו ו 213.20 אל מול הסטרלינג ב-21:30 (GMT).
להוציא הכרזת הריבית בארה"ב המשקיעים ישאו עיניהם גם אל עבר פירסום נתוני התמ"ג ב-13:30 (GMT). נתוני הצמיחה צפויים להצביע על האטה בקצב ההתרחבות הכלכלית אך עדיין אינם מצביעים על מיתון. יש לשים לב גם לפירסום מדד המחירים לצריכה עצמית ב-13:30 (GMT) אשר מצביעים על עליה של 2.5% והתגברות הלחצים האינפלציוניים בארה"ב.
דולר/שקל: השקל נסחר סמוך לרמות השיא של העשור האחרון כששערו היציג נקבע ברמה של 3.6390. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי כשברקע מתגברים הלחצים האינפלציונים מעניקה תמיכה משמעותית לשקל, כשפער הריביות לטובת השקל צפוי לגדול על רקע הערכות לקיצוץ נוסף בריבית הפד היום. הכלכלה הישראלית לא מראה כרגע סימני האטה על אף עליית הסיכון למיתון בארה"ב כבר ברבעון הקרוב והאטה בכלכלה העולמית, אך יש לשים לב כי פרמיית הסיכון של המשק זינקה מרמה של 0.32% ל 0.55%.
העוצמה הנוכחית של המשק הישראלי, כשברקע נימשכים הלחצים האינפלציוניים הנובעים מעליית מחירי המזון והאנרגיה מחזקים את ההערכות הכלכלנים כי אנו צפויים להעלאת ריבית נוספת עד לסוף השנה.זאת, על אף הסערות הנוכחיות בשווקי ההון העולמיים וצפיה להמשך האטה בכלכלה העולמית. במידה ואכן תרד הריבית היום בארה"ב בכ 0.5% עשוי השטר הישראלי להתחזק משמעותית כנגד השטר הירוק אל מעבר לרמות השיא של עשר השנים האחרונות.
זהב: המתכת היקרה הגיעה לשיאים חדשים על רקע הצפיות לקיצוץ נוסף בריבית של ארה"ב אך התממשה בהמשך היום. ההערכות כי הדולר ימשיך להחלש אל מול האירו כתוצאה מהורדת הריבית בארה"ב והאטה בכלכלה הגדולה בעולם מעניקות תמיכה לזהב המשמש כהשקעה אלטרנטיבית לשטר הירוק.כמו כן שיבושים בכריית הזהב בדרום אפריקה תמכו גם הם בעלייתו של הזהב. הלחצים האינפלציוניים והמשך הסערות בשווקי ההון צפויים לתמוך בהתחזקות הזהב על אף הרמות השיא אליהן הגיעה. מההיבט הטכני יתכן תיקון לאחר המהלך האחרון טרם יתחדש המירוץ לכיוון רמת ה 1000$ לאונקיה. חוזה עתידי על הזהב לחודש ינואר נסחר סביב הרמות של 923$ לאונקיה ב 20:37 (GMT).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
