השוק משווע לקיצוץ של 0.5% בריבית הפד

הפדרל ריזרב יודיע היום על החלטת הריבית כשציפיות המשקיעים והחוזים העתידיים מצביעים על קיצוץ נוסף של 0.5% לרמה של 3.0%

הפדרל ריזרב יודיע היום על החלטת הריבית כשציפיות המשקיעים והחוזים העתידיים מצביעים על קיצוץ נוסף של 0.5% לרמה של 3.0%. מהלך זה במידה ואכן יבוצע יבוא לאחר קיצוץ של 0.75% לפני שמונה ימים ויהווה הורדה מצטברת של 1.25% בשיעור הריבית, המהלך החד ביותר שביצע הפד בפרק זמן כה קצר מאז נוסד.

הנתונים החזקים על הזמנת מוצרים ברי קימא אשר פורסמו אתמול מאותתים כי הסקטור התעשייתי בארה"ב יציב ועשוי לרכך מעט את המיתון בשוק הדיור והחולשה במגזר הפיננסי. הנתונים המעודדים סייעו מעט להתאוששות הדולר אך הצפיות להורדת ריבית בארה"ב על רקע החששות ממיתון עשויות לבוא לידי ביטוי בהתחדשות המכירות על השטר הירוק. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4775 אל מול האירו, 107.00 כנגד היין ו 1.9890 אל מול הסטרלינג.

החלטת הקונגרס לאשר את תוכנית התמריצים אשר נועדה לאושש מעט את כלכלת ארה"ב ולהעבירה לסנט שלחה את הבורסות לעליות שערים כשהשווקים כבר מתמחרים קיצוץ של 0.5%. ההתאוששות המסויימת בשווקי המניות החזירה מעט את שחקי ה Carry Trade לשוק והובילה להחלשותו של היין. "הסיכון עדיין גבוהה בשוק ובמידה ויחליט הפד שלא להוריד בכ-0.5% אנו עשויים לראות התחדשות של מגמת המכירות בבורסות העולם אשר עשויה להוביל להתחזקות היין" נמסר מחד העסקאות של פינוטק. היין נסחר סביב הרמות של 107.15 אל מול הדולר, 158.30 כנגד האירו ו 213.20 אל מול הסטרלינג ב-21:30 (GMT).

להוציא הכרזת הריבית בארה"ב המשקיעים ישאו עיניהם גם אל עבר פירסום נתוני התמ"ג ב-13:30 (GMT). נתוני הצמיחה צפויים להצביע על האטה בקצב ההתרחבות הכלכלית אך עדיין אינם מצביעים על מיתון. יש לשים לב גם לפירסום מדד המחירים לצריכה עצמית ב-13:30 (GMT) אשר מצביעים על עליה של 2.5% והתגברות הלחצים האינפלציוניים בארה"ב.

דולר/שקל: השקל נסחר סמוך לרמות השיא של העשור האחרון כששערו היציג נקבע ברמה של 3.6390. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי כשברקע מתגברים הלחצים האינפלציונים מעניקה תמיכה משמעותית לשקל, כשפער הריביות לטובת השקל צפוי לגדול על רקע הערכות לקיצוץ נוסף בריבית הפד היום. הכלכלה הישראלית לא מראה כרגע סימני האטה על אף עליית הסיכון למיתון בארה"ב כבר ברבעון הקרוב והאטה בכלכלה העולמית, אך יש לשים לב כי פרמיית הסיכון של המשק זינקה מרמה של 0.32% ל 0.55%.

העוצמה הנוכחית של המשק הישראלי, כשברקע נימשכים הלחצים האינפלציוניים הנובעים מעליית מחירי המזון והאנרגיה מחזקים את ההערכות הכלכלנים כי אנו צפויים להעלאת ריבית נוספת עד לסוף השנה.זאת, על אף הסערות הנוכחיות בשווקי ההון העולמיים וצפיה להמשך האטה בכלכלה העולמית. במידה ואכן תרד הריבית היום בארה"ב בכ 0.5% עשוי השטר הישראלי להתחזק משמעותית כנגד השטר הירוק אל מעבר לרמות השיא של עשר השנים האחרונות.

זהב: המתכת היקרה הגיעה לשיאים חדשים על רקע הצפיות לקיצוץ נוסף בריבית של ארה"ב אך התממשה בהמשך היום. ההערכות כי הדולר ימשיך להחלש אל מול האירו כתוצאה מהורדת הריבית בארה"ב והאטה בכלכלה הגדולה בעולם מעניקות תמיכה לזהב המשמש כהשקעה אלטרנטיבית לשטר הירוק.כמו כן שיבושים בכריית הזהב בדרום אפריקה תמכו גם הם בעלייתו של הזהב. הלחצים האינפלציוניים והמשך הסערות בשווקי ההון צפויים לתמוך בהתחזקות הזהב על אף הרמות השיא אליהן הגיעה. מההיבט הטכני יתכן תיקון לאחר המהלך האחרון טרם יתחדש המירוץ לכיוון רמת ה 1000$ לאונקיה. חוזה עתידי על הזהב לחודש ינואר נסחר סביב הרמות של 923$ לאונקיה ב 20:37 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".