לא רק קפה טורקי: הלירה הטורקית חביבה בשל הריבית הגבוהה

כלכלת טורקיה צמחה כ-4% בממוצע בין השנים 1981 ל 2003 על רקע רפורמות נרחבות בכלכלה אשר כללו בעיקרן עידוד כלכלת שוק וטיפוח הסקטור הפרטי

כלכלת טורקיה צמחה כ-4% בממוצע בין השנים 1981 ל 2003 על רקע רפורמות נרחבות בכלכלה אשר כללו בעיקרן עידוד כלכלת שוק וטיפוח הסקטור הפרטי. הרעות החולות של הכלכלה הטורקית בעשורים האחרונים היו שחיתות וחוב ציבורי גדול אשר הובילו לחוסר יציבות כלכלית ואינפלציה משוללת רסן. הנהגתו של טאיפ ארדוגן והמשך ישום הרפורמות הכלכליות הובילו את כלכלת טורקיה לחוד החנית של השווקים המתעוררים כשהכלכלה הכפילה את גודלה תחת הנהגתו.

הפחתת ההתערבות הממשלתית בסחר הבין לאומי ובהשקעות הזרות ופתיחת השווקים המקומיים הביאה להחזרת ביטחון המשקיעים ולהתיצבות האינפלציה ברמה חד ספרתית וכניסה מסיבית של הון זר, עובדות אלו תמכו בהתחזקותה של הלירה. הכלכלה הטורקית ביצעה מעבר מהתבססות על חקלאות לתעשיות היצור והשירותים. תורקיה נימנת על מדינות ה G20 וחברה ב OECD, נקודות נוספות המעידות על עוצמתה הכלכלית.

הלירה הטורקית רשמה את הרווחים הגדולים ביותר, מבין מטבעות השווקים המתעוררים, אל מול השטר הירוק בשנת 2007 כשהיא מתחזקת בכ 17.4%. הכניסה המסיבית של השקעות זרות ותיירים היוו את הזרזים העיקריים למהלכה של הלירה הטורקית על רקע העליה בשווקי ההון.

הריבית הגבוהה הפכה את הלירה הטורקית לחביבה על משקיעי הריביות הידועים בכינוי Carry Traders. משקיעים אלו קונים את הלירה הטורקית המחזיקה בריבית של 15.50% אל מול מטבעות בעלי ריבית נמוכה יותר כגון היין והפרנק השווצרי בכדי להנות מהפרשי הריבית.

הימים האחרונים לא הטיבו עם משקיעי הקרי טרייד והירידות החדות בבורסות העולם לא פסחו על הבורסה הטורקית. הלירה הטורקית לא אחרה להגיב ונחלשה בכ 2.6% מתחילת השנה. הרגישות של הלירה הטורקית לשווקי ההון הורגשה אתמול עם הורדת הריבית בארה"ב כשהלירה ביצעה מהלך של 580 נקודות.

העתיד עדיין ניראה ורוד עבור הכלכלה התורקית אשר צפויה לצמוח בכ 5.0% בשנה הקרובה. כשהסערות בשווקי ההון ירגעו והמשקיעים יתורו אחר תשואות הלירה הטורקית עשויה לחזור למרכז הבמה. המשך הורדת הריבית בארה"ב עשויה להפוך גם את הדולר למתבע קרי טרייד אל מול הלירה הטורקית ולהביא להתחזקותה אל עבר רמות ה 1.1600. חוסר יציבות פוליטית מצד האופוזיציה החילונית הנתמכת על ידי הצבא והתקפות של מורדים כורדים מהווים את האיום העיקרי על יציבותה הפוליטית והכלכלית של טורקיה. בטווח הקצר הלירה הטורקית עשויה לחזור ולהסחר סביב הרמות של 1.25, במידה וההמנעות מסיכון תמשך בשווקים ומגמת הורדת הריבית של הבנק המרכזי הטורקי תתעצם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.