גולשים בכלוב - צנזורת גלישה במקום העבודה כחומר למחשבה
בעולם ההי-טק מדברים הרבה על כלוב הזהב, אך במקומות מסוימים אותו כלוב פיגורטיבי הוא הדוק יותר. יותר ויותר חברות וארגונים מנסים להגביל את השימוש של עובדי הארגון באינטרנט בעזרת טכנולוגיות סינון תכנים והדבר מעלה כמה בעיות טכנולוגיות ומוסריות. האם שליטה בהרגלי הגלישה היא צנזורה? האם צנזורה היא בהכרח דבר רע? תלוי את מי שואלים...
למרות הקונוטוציה השלילית צנזורה יכולה להיות גם טובה
כאשר מדברים על סינון תכנים, המילה הראשונה שקופצת לראש היא צנזורה. למרות שלמילה זו יש קונוטציה שלילית, צנזורה יכולה להיות גם דבר טוב, אם כי בדרך כלל היא דבר טוב רק עבור הצד המצנזר, ולא לצד המצונזר.
צנזורה שזוכה לקונצנזוס היא חסימת אתרי פורנו ואלימות במחשבים ביתיים, כדי להגן על נפשם הרכה של ילדי הבית, ורוב ההורים בעד הרעיון. מצד שני, אם המעביד שלהם חוסם בפניהם אתרים מאותו סוג בדיוק, הם בדרך כלל יתרעמו. דוגמא הפוכה ניתן למצוא בקרב משתמשי המחשב הדתיים - עבורם, צנזורה כזו נתפסת כברכה על ידי כל הצדדים, מכיוון שהיא מגינה עליהם מפני חשיפה לחומר מביך עקב טעות הקלדה או פרסומת חתרנית.
כשהארגון שלך חוסם בפניך גישת לאתרי חיפוש עבודה
מה שמסבך את העניינים הוא העובדה שסינון תכנים עלול, בארגונים מסוימים, לכלול גם אתרים שאינם בעייתיים-מוסרית, אלא עסקית. אחת מחברות הכלכלה הגדולות בישראל, למשל, חוסמת בפני עובדיה את הגישה לאתרי חיפוש עבודה, ומקומות אחרים חוסמים אתרי חדשות, אתרי הורדות, אתרים למשחקים מקוונים ועוד.
במקומות אחרים החסימה היא אפילו יותר גדולה, עד כדי חסימה מוחלטת של האינטרנט מלבד קומץ אתרים נבחרים, ואפילו מקרים קיצוניים יותר של עמדות מחשב שהנן משותקות כמעט לחלוטין מלבד הפעלת כמה תוכנות ושליחת דואר אלקטרוני. אין הכוונה כאן למקרים של חסימת תכנים כתוצאה מהכרח, כמו בצבא או תעשיות ביטחוניות, אגב.
לא חסרות סיבות לסינון תכנים - קוד זדוני לדוגמא
המניעים לחסימת תכנים בארגון הם רבים. צורך אחד הוא מניעת כניסה של איומים לארגון - אתרים מסוימים מכילים קוד זדוני שעלול לחשוף את מחשבו של המבקר להשתלטות עוינת ודליפת מידע.
צורך אחר הוא ניהול רוחב-הפס של הארגון, מכיוון ששימוש בלתי מוגבל בתוכנות כגון שיחת-וידאו או תוכנות שיתוף קבצים עשוי להוביל לעלויות גבוהות או להאטה בגלישה עבור שימושים לגיטימיים יותר. גם חסימה של תכנים מיניים או אלימים נעשית לפעמים לא מסיבות שמרניות-גרידא אלא כדי לספק הגנה מסוימת לחברה מפני תביעות הטרדה-מינית.
רשתות חברתיות ופייסבוק: טוב לעסק או פתח לצרות?
עלייתן לכותרות של הרשתות החברתיות כגון LinkedIn ו – FaceBook מעלה סוגיה מעניינת, המטרידה מנמרי"מ רבים. מצד אחד, רשת חברתית היא דבר בידורי מטבעו, וזהו "בזבוז זמן" של העובד כאשר זה נעשה במהלך יום העבודה.
בעיה נוספת היא חשיפה פוטנציאלית של מידע רגיש, מכיוון שהחברים ברשת מוסרים לעיתים קרובות פרטים על עצמם ועל מקום עבודתם. למרות זאת, מדובר גם בקונספט שעשוי לפעול לטובת העסק - אנשי מכירות יכולים להוסיף את לקוחותיהם לרשת שלהם כאמצעי לשמירה על קשר עם הלקוחות, וגם כאמצעי לשמירה על קשר עם אדם גם אם יעבור לעבוד בחברה אחרת.
רשת כזו גם יכולה לשמש כאמצעי להעברת מידע חשוב לקבוצה גדולה וממוקדת של אנשים, כגון חיפוש עובדים. מעסיק ישראלי שחיפש מנהל לתפקיד בכיר בארגונו סיפר לי לא מזמן כיצד מודעה שהציב באתר LinkedIn הניבה במהירות גדולה מספר מכובד של קורות חיים, כולן של אנשים איכותיים מאוד.
הבוסים של אותם אנשים ששלחו את קורות חייהם בוודאי לא יהיו מרוצים מהמצב, אבל בשורה התחתונה, חסימת האתרים לא תמנע מעובדיהם לחפש עבודה או לפעול ברשתות הללו, מכיוון שלכל אחד יש עוד 14-15 שעות ביום שבהן הוא מחוץ לעבודה. יתר על כן, הנוכחות באתרי רשתות חברתיות היא כלשעצמה מטרה עסקית ממדרגה ראשונה, מכיוון שהאתרים הללו מאונדקסים במנועי החיפוש, ומופיעים במקומות גבוהים בתוצאות.
עידוד עובדי החברה להצטרף לרשתות ולהציג לראווה את יכולותיהם והישגיהם עשוי לשמש כחיזוק משמעותי למאמצי הפרסום של החברה באינטרנט ובעולם ה-Web 2.0, זהו בהחלט יתרון תחרותי שאי אפשר להתעלם ממנו.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול בוטוקס צילום: ביזפורטלרופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
ד"ר מריאנה בר לב, בעלת קליניקה פרטית לאסתטיקה רפואית, חשודה שלא דיווחה לרשות המסים על תשלומים שקיבלה מלקוחות. היא ניסתה להסביר את הכספים בהלוואות משפחתיות אבל ברשות חושדים שמדובר במסמכים מזויפים
העלמת מס חקירה של רשות המסים חושפת חשד חמור נגד ד"ר מריאנה בר לב, רופאה בתחום האסתטיקה הרפואית, לפיו העלימה הכנסות בהיקף של כ-2 מיליון שקל במשך מספר שנים. על פי החשד, הרופאה - שמפעילה קליניקה פרטית להזרקות בוטוקס - לא רשמה את כל ההכנסות שקיבלה מלקוחות, וניסתה להסתיר את הכספים באמצעות הצגת מסמכים כוזבים על הלוואות מבני משפחה.
הפרשה נולדה בעקבות ביקורת ניהול ספרים שבוצעה במרפאה שלה, שם עלו סימנים לאי רישום של הכנסות. בעקבות הממצאים הועבר התיק לפקיד שומה חולון, שם נערכה בדיקת הצהרות ההון של הרופאה, אשר חשפה פערים בין ההון המדווח בתקופות שונות - פערים המעידים, לפי רשות המסים, על גידול הון שאינו מוסבר.
כשנדרשה להסביר את ההפרשים, טענה ד"ר בר לב כי קיבלה הלוואות מקרובי משפחתה, והציגה מסמכים המעידים לכאורה על העברות כספים. אלא שבשלב הזה התעורר חשד נוסף: במס הכנסה העריכו שהמסמכים שהוצגו אינם אמיתיים, ושהם נועדו להסוות הכנסות שהתקבלו בפועל מהפעילות הרפואית של הקליניקה. בשל כך הועבר התיק ליחידת החקירות של פקיד שומה חקירות מרכז, שהחלה בבדיקת עומק של חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של הרופאה.
בהמשך לזה החקירה עברה לחקירה גלויה כשנערכו חיפושים בבית ובמרפאה של החשודה. במקביל, ד"ר בר לב ובני משפחתה שנחשדים במעורבות - נלקחו לחקירה. היום היא הובאה לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחררה בתנאים מגבילים, בעוד החקירה נמשכת. מרשות המסים נמסר כי החשד המרכזי הוא שד"ר בר לב תיאמה עם בני משפחתה גרסה שלפיה ההכנסות שזרמו לחשבונה מקורן בהלוואות - בעוד שלמעשה מדובר, לפי החשד, בתשלומים מלקוחות שלא דווחו.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום האסתטיקה הרפואית, נחשב לאחת מהתעשיות הצומחות ביותר בשוק הרפואה הפרטית. טיפולים כגון הזרקות בוטוקס, חומרי מילוי, לייזר וטכנולוגיות קוסמטיות אחרות הפכו למצרך נפוץ, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, והיקף הפעילות בענף מוערך במיליארדי שקלים ומשכך יש גם קרקע פוריה להעלמת הכנסות.
