גולשים בכלוב - צנזורת גלישה במקום העבודה כחומר למחשבה
בעולם ההי-טק מדברים הרבה על כלוב הזהב, אך במקומות מסוימים אותו כלוב פיגורטיבי הוא הדוק יותר. יותר ויותר חברות וארגונים מנסים להגביל את השימוש של עובדי הארגון באינטרנט בעזרת טכנולוגיות סינון תכנים והדבר מעלה כמה בעיות טכנולוגיות ומוסריות. האם שליטה בהרגלי הגלישה היא צנזורה? האם צנזורה היא בהכרח דבר רע? תלוי את מי שואלים...
למרות הקונוטוציה השלילית צנזורה יכולה להיות גם טובה
כאשר מדברים על סינון תכנים, המילה הראשונה שקופצת לראש היא צנזורה. למרות שלמילה זו יש קונוטציה שלילית, צנזורה יכולה להיות גם דבר טוב, אם כי בדרך כלל היא דבר טוב רק עבור הצד המצנזר, ולא לצד המצונזר.
צנזורה שזוכה לקונצנזוס היא חסימת אתרי פורנו ואלימות במחשבים ביתיים, כדי להגן על נפשם הרכה של ילדי הבית, ורוב ההורים בעד הרעיון. מצד שני, אם המעביד שלהם חוסם בפניהם אתרים מאותו סוג בדיוק, הם בדרך כלל יתרעמו. דוגמא הפוכה ניתן למצוא בקרב משתמשי המחשב הדתיים - עבורם, צנזורה כזו נתפסת כברכה על ידי כל הצדדים, מכיוון שהיא מגינה עליהם מפני חשיפה לחומר מביך עקב טעות הקלדה או פרסומת חתרנית.
כשהארגון שלך חוסם בפניך גישת לאתרי חיפוש עבודה
מה שמסבך את העניינים הוא העובדה שסינון תכנים עלול, בארגונים מסוימים, לכלול גם אתרים שאינם בעייתיים-מוסרית, אלא עסקית. אחת מחברות הכלכלה הגדולות בישראל, למשל, חוסמת בפני עובדיה את הגישה לאתרי חיפוש עבודה, ומקומות אחרים חוסמים אתרי חדשות, אתרי הורדות, אתרים למשחקים מקוונים ועוד.
במקומות אחרים החסימה היא אפילו יותר גדולה, עד כדי חסימה מוחלטת של האינטרנט מלבד קומץ אתרים נבחרים, ואפילו מקרים קיצוניים יותר של עמדות מחשב שהנן משותקות כמעט לחלוטין מלבד הפעלת כמה תוכנות ושליחת דואר אלקטרוני. אין הכוונה כאן למקרים של חסימת תכנים כתוצאה מהכרח, כמו בצבא או תעשיות ביטחוניות, אגב.
לא חסרות סיבות לסינון תכנים - קוד זדוני לדוגמא
המניעים לחסימת תכנים בארגון הם רבים. צורך אחד הוא מניעת כניסה של איומים לארגון - אתרים מסוימים מכילים קוד זדוני שעלול לחשוף את מחשבו של המבקר להשתלטות עוינת ודליפת מידע.
צורך אחר הוא ניהול רוחב-הפס של הארגון, מכיוון ששימוש בלתי מוגבל בתוכנות כגון שיחת-וידאו או תוכנות שיתוף קבצים עשוי להוביל לעלויות גבוהות או להאטה בגלישה עבור שימושים לגיטימיים יותר. גם חסימה של תכנים מיניים או אלימים נעשית לפעמים לא מסיבות שמרניות-גרידא אלא כדי לספק הגנה מסוימת לחברה מפני תביעות הטרדה-מינית.
רשתות חברתיות ופייסבוק: טוב לעסק או פתח לצרות?
עלייתן לכותרות של הרשתות החברתיות כגון LinkedIn ו – FaceBook מעלה סוגיה מעניינת, המטרידה מנמרי"מ רבים. מצד אחד, רשת חברתית היא דבר בידורי מטבעו, וזהו "בזבוז זמן" של העובד כאשר זה נעשה במהלך יום העבודה.
בעיה נוספת היא חשיפה פוטנציאלית של מידע רגיש, מכיוון שהחברים ברשת מוסרים לעיתים קרובות פרטים על עצמם ועל מקום עבודתם. למרות זאת, מדובר גם בקונספט שעשוי לפעול לטובת העסק - אנשי מכירות יכולים להוסיף את לקוחותיהם לרשת שלהם כאמצעי לשמירה על קשר עם הלקוחות, וגם כאמצעי לשמירה על קשר עם אדם גם אם יעבור לעבוד בחברה אחרת.
רשת כזו גם יכולה לשמש כאמצעי להעברת מידע חשוב לקבוצה גדולה וממוקדת של אנשים, כגון חיפוש עובדים. מעסיק ישראלי שחיפש מנהל לתפקיד בכיר בארגונו סיפר לי לא מזמן כיצד מודעה שהציב באתר LinkedIn הניבה במהירות גדולה מספר מכובד של קורות חיים, כולן של אנשים איכותיים מאוד.
הבוסים של אותם אנשים ששלחו את קורות חייהם בוודאי לא יהיו מרוצים מהמצב, אבל בשורה התחתונה, חסימת האתרים לא תמנע מעובדיהם לחפש עבודה או לפעול ברשתות הללו, מכיוון שלכל אחד יש עוד 14-15 שעות ביום שבהן הוא מחוץ לעבודה. יתר על כן, הנוכחות באתרי רשתות חברתיות היא כלשעצמה מטרה עסקית ממדרגה ראשונה, מכיוון שהאתרים הללו מאונדקסים במנועי החיפוש, ומופיעים במקומות גבוהים בתוצאות.
עידוד עובדי החברה להצטרף לרשתות ולהציג לראווה את יכולותיהם והישגיהם עשוי לשמש כחיזוק משמעותי למאמצי הפרסום של החברה באינטרנט ובעולם ה-Web 2.0, זהו בהחלט יתרון תחרותי שאי אפשר להתעלם ממנו.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
