ניתוח טכני: יורו דולר – לקראת שיא חדש
מבט על הגרף השבועי ילמד שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה. כדי להגיע למסקנה זו ולהבין את משמעותה, יש להביט על נקודת השפל 1.2480 דולר ליורו שנרשמה באוקטובר 2006. מנקודה זו מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה ואין עדות טובה מכך לעובדה ולפיה המגמה היא מגמת עלייה. למגמת עלייה זו מצטרפים מדדים כגון שני הממוצעים הנעים אותם אפשר לראות על הגרף..
בשבועות האחרונים עבר היורו תיקון תוך שהוא נחלש מול הדולר מרמת השיא 1.4970 דולר לעד לשפל שנקבע ברמת 1.4310. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, מהלך ירידות זה היה בסך הכל תיקון טכני לגל העליות הרציף 1.3370 – 1.4970. כפי שאפשר לראות נבלם התיקון בטווח המקובל המיוצג על ידי חיתוכי פיבונאצ'י. בלימה בטווח זה מעידה בסבירות גבוהה על חידוש מגמת העלייה לקראת פריצתה של רמת שיא חדשה.
על רקע נתונים אלו גורסת הנחת העבודה שכיוונו של היורו הוא כלפי מעלה וכי כל ירידה צפויה להיות זמנית ולצורך עלייה. בטווח של השבועות הקרובים סביר להניח שהיורו יחצה מעלה את רמת 1.4970 ויעפיל לשיא כל הזמנים.
רמות תמיכה והתנגדות
1. תמיכה משמעותית ממוקמת במחיר של 1.4570 דולר ליורו. כל ירידה עד לנקודה זו לא תחייב שינוי או בחינה של התנהלות הצמד. רק שבירתה של רמה זו כלפי מטה תחייב בחינה חוזרת של הנחת העבודה.
2. התנגדות משמעותית רק במחיר של 1.4970. ההנחה היא שהיורו בדרכו לתקוף רמה זו וכל רמות ההתנגדות האורבות לו בדרך תישברנה כך או אחרת.
סיכום
מצבו של היורו משדר עוצמה ברורה. מאיזו זווית שלא תתקוף את הבעיה, תגיע למסקנה זהה. ועל רקע זה, הנחת העבודה גורסת שבשבועות הקרובים נזכה לראות את היורו ברמות גבוהות משמעותית מאלו בהן הוא מצוי כיום.
*הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
