לאומי: ההאטה בצמיחה העולמית צפויה להשפיע על ביצועי הפירמות
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי החל בירידות שערים חדות בהשפעת המסחר מעבר לים. שם, פורסמו במהלך סוף השבוע נתוני התעסוקה בארה"ב. הנתונים, שהצביעו על חולשה יוצאת דופן והיו נמוכים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, העלו באופן חד את ההסתברות למיתון בארה"ב, היכול להשליך גם על שיעורי הצמיחה במשק המקומי. הירידות ביום א' לוו במחזור מסחר של כ- 2.6 מיליארד שקל שהנו חריג ביחס לימי ראשון בו נרשמת לרוב פעילות מופחתת עקב היעדרותם של המשקיעים הזרים.
בהמשך השבוע חזינו אומנם במרבית ימי המסחר בירידות שערים אך הן היו מתונות יחסית לאלו מעבר לים ומעידות בהחלט על האמון שניתן בשוק המקומי. ביום חמישי בעקבות אזהרת רווח של מכתשים וחשיפה של בנק הפועלים בעניין הפרשה נוספת שתבוצע בדוחות השנתיים, עבר שוק המניות לירידות חדות. בלאומי מציינים כי בניגוד לתקופה האחרונה בה הושפעה מגמת המסחר בעיקר מהקורה מעבר לים, הירידות האחרונות חלו כאמור בשל התרחשויות מקומיות.
וריפון ומכתשים אגן
גם בצד הירידות החדות של השבוע אין כל חדש. ווריפון המשיכה "לזכות בבכורה" זאת לאחר שרשמה גם השבוע ירידה של כ- 26%. להזכירכם, וריפון הודיעה בשבוע שעבר על דחייה נוספת במועד פרסום דוחותיה המתוקנים זאת לאחר שלפני כחודש הודיעה כי עקב שערוך שגוי של מלאים תידרש לבצע תיקון בהם משלושת הרבעונים האחרונים. מאז פרסום ההודעה בדבר הצורך בתיקון הדוחות נחתכה וריפון בלמעלה מ-67% וכאמור המשיכה גם השבוע בצלילתה מטה.
מניה נוספת שנחתכה בחדות הנה מניית מכתשים אגן. החברה פרסמה ביום ה' אזהרת רווח וכתוצאה מכך ירדה בשיעור חד של כ-16% במחזור ענק של כ-660 מיליון שקל (יש גם קונים). בהקשר זה נציין כי על פי הפרסומים רק אתמול בבוקר הותירה UBS את המלצת הקניה לחברה והעלתה את מחיר היעד ל- 42 שקל הגוזר פער של כ-44% ממחירה בשוק כעת.
תחזיות מריל לינץ' ל-2008
השבוע פרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' את תחזיתו על ישראל לשנת 2008. מסקירתו עולה כי ישראל תצמח בשנת 2008 בשיעור של 4%, נמוך משיעור הצמיחה במדינות המתפתחות העומד על 7.9% להערכתם. גם באפיק המנייתי תהיה ישראל להערכתם נחותה ממדינות מתפתחות אחרות כששיעור העלייה המוערך על ידם עומד על 15% - 20%. לגבי מניות ספציפיות מציינים במריל לינץ' את דלק רכב, פרטנר, כיל, טבע ובנק דיסקונט, כשהם מדגישים שזה הבנק היחידי המומלץ על ידם. בניגוד אליהם ב- UBS דווקא מאמינים בסקטור הבנקאות בארץ בכלל תוך שהם נותנים המלצת קניה לארבעת הבנקים הגדולים.
פרסומי הבורסה על קרנות הנאמנות
השבוע פרסמה הבורסה את נתוני הגיוס נטו בקרנות הנאמנות. מהנתונים עולה כי בהמשך למגמה השוררת מאוגוסט חל גיוס נטו שלילי בקרנות המנייתיות ובסיכום שנתי עומד זה על 2.3 מיליארד שקל. לעומת הקרנות המנייתיות, בקרנות אג"ח, דווקא נרשם גיוס נטו חיובי שעומד על כ-12.3 מיליארד שקל. עם זאת, הגיוס החיובי נטו מקורו בתחילת השנה עת זרמו הדברים באפיק הסולידי על מי מנוחות ואילו החל מאוגוסט, כשהחל תיקון בתמחור הסיכון, נרשמו ברציפות פדיונות נטו. בנוסף למצב השווקים שהביא לתיקון האמור, לא נפקד גם השינוי המבני בשוק והתפתחות המכשירים הפיננסים אשר הביא בין היתר להסטת חלק מכספי המשקיעים להשקעה באמצעות תעודות סל.
מבט לעתיד
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
