הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

לאומי: ההאטה בצמיחה העולמית צפויה להשפיע על ביצועי הפירמות

כלכלני הבנק מדגישים כי ב-2008 יתקשו המדדים לרשום תשואות דומות לאלו שהושגו בשנים האחרונות וממליצים על התמקדות במניות ערך של חברות יציבות ורווחיות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי החל בירידות שערים חדות בהשפעת המסחר מעבר לים. שם, פורסמו במהלך סוף השבוע נתוני התעסוקה בארה"ב. הנתונים, שהצביעו על חולשה יוצאת דופן והיו נמוכים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, העלו באופן חד את ההסתברות למיתון בארה"ב, היכול להשליך גם על שיעורי הצמיחה במשק המקומי. הירידות ביום א' לוו במחזור מסחר של כ- 2.6 מיליארד שקל שהנו חריג ביחס לימי ראשון בו נרשמת לרוב פעילות מופחתת עקב היעדרותם של המשקיעים הזרים.

בהמשך השבוע חזינו אומנם במרבית ימי המסחר בירידות שערים אך הן היו מתונות יחסית לאלו מעבר לים ומעידות בהחלט על האמון שניתן בשוק המקומי. ביום חמישי בעקבות אזהרת רווח של מכתשים וחשיפה של בנק הפועלים בעניין הפרשה נוספת שתבוצע בדוחות השנתיים, עבר שוק המניות לירידות חדות. בלאומי מציינים כי בניגוד לתקופה האחרונה בה הושפעה מגמת המסחר בעיקר מהקורה מעבר לים, הירידות האחרונות חלו כאמור בשל התרחשויות מקומיות.

וריפון ומכתשים אגן

גם בצד הירידות החדות של השבוע אין כל חדש. ווריפון המשיכה "לזכות בבכורה" זאת לאחר שרשמה גם השבוע ירידה של כ- 26%. להזכירכם, וריפון הודיעה בשבוע שעבר על דחייה נוספת במועד פרסום דוחותיה המתוקנים זאת לאחר שלפני כחודש הודיעה כי עקב שערוך שגוי של מלאים תידרש לבצע תיקון בהם משלושת הרבעונים האחרונים. מאז פרסום ההודעה בדבר הצורך בתיקון הדוחות נחתכה וריפון בלמעלה מ-67% וכאמור המשיכה גם השבוע בצלילתה מטה.

מניה נוספת שנחתכה בחדות הנה מניית מכתשים אגן. החברה פרסמה ביום ה' אזהרת רווח וכתוצאה מכך ירדה בשיעור חד של כ-16% במחזור ענק של כ-660 מיליון שקל (יש גם קונים). בהקשר זה נציין כי על פי הפרסומים רק אתמול בבוקר הותירה UBS את המלצת הקניה לחברה והעלתה את מחיר היעד ל- 42 שקל הגוזר פער של כ-44% ממחירה בשוק כעת.

תחזיות מריל לינץ' ל-2008

השבוע פרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' את תחזיתו על ישראל לשנת 2008. מסקירתו עולה כי ישראל תצמח בשנת 2008 בשיעור של 4%, נמוך משיעור הצמיחה במדינות המתפתחות העומד על 7.9% להערכתם. גם באפיק המנייתי תהיה ישראל להערכתם נחותה ממדינות מתפתחות אחרות כששיעור העלייה המוערך על ידם עומד על 15% - 20%. לגבי מניות ספציפיות מציינים במריל לינץ' את דלק רכב, פרטנר, כיל, טבע ובנק דיסקונט, כשהם מדגישים שזה הבנק היחידי המומלץ על ידם. בניגוד אליהם ב- UBS דווקא מאמינים בסקטור הבנקאות בארץ בכלל תוך שהם נותנים המלצת קניה לארבעת הבנקים הגדולים.

פרסומי הבורסה על קרנות הנאמנות

השבוע פרסמה הבורסה את נתוני הגיוס נטו בקרנות הנאמנות. מהנתונים עולה כי בהמשך למגמה השוררת מאוגוסט חל גיוס נטו שלילי בקרנות המנייתיות ובסיכום שנתי עומד זה על 2.3 מיליארד שקל. לעומת הקרנות המנייתיות, בקרנות אג"ח, דווקא נרשם גיוס נטו חיובי שעומד על כ-12.3 מיליארד שקל. עם זאת, הגיוס החיובי נטו מקורו בתחילת השנה עת זרמו הדברים באפיק הסולידי על מי מנוחות ואילו החל מאוגוסט, כשהחל תיקון בתמחור הסיכון, נרשמו ברציפות פדיונות נטו. בנוסף למצב השווקים שהביא לתיקון האמור, לא נפקד גם השינוי המבני בשוק והתפתחות המכשירים הפיננסים אשר הביא בין היתר להסטת חלק מכספי המשקיעים להשקעה באמצעות תעודות סל.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן