לאומי: ההאטה בצמיחה העולמית צפויה להשפיע על ביצועי הפירמות
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי החל בירידות שערים חדות בהשפעת המסחר מעבר לים. שם, פורסמו במהלך סוף השבוע נתוני התעסוקה בארה"ב. הנתונים, שהצביעו על חולשה יוצאת דופן והיו נמוכים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, העלו באופן חד את ההסתברות למיתון בארה"ב, היכול להשליך גם על שיעורי הצמיחה במשק המקומי. הירידות ביום א' לוו במחזור מסחר של כ- 2.6 מיליארד שקל שהנו חריג ביחס לימי ראשון בו נרשמת לרוב פעילות מופחתת עקב היעדרותם של המשקיעים הזרים.
בהמשך השבוע חזינו אומנם במרבית ימי המסחר בירידות שערים אך הן היו מתונות יחסית לאלו מעבר לים ומעידות בהחלט על האמון שניתן בשוק המקומי. ביום חמישי בעקבות אזהרת רווח של מכתשים וחשיפה של בנק הפועלים בעניין הפרשה נוספת שתבוצע בדוחות השנתיים, עבר שוק המניות לירידות חדות. בלאומי מציינים כי בניגוד לתקופה האחרונה בה הושפעה מגמת המסחר בעיקר מהקורה מעבר לים, הירידות האחרונות חלו כאמור בשל התרחשויות מקומיות.
וריפון ומכתשים אגן
גם בצד הירידות החדות של השבוע אין כל חדש. ווריפון המשיכה "לזכות בבכורה" זאת לאחר שרשמה גם השבוע ירידה של כ- 26%. להזכירכם, וריפון הודיעה בשבוע שעבר על דחייה נוספת במועד פרסום דוחותיה המתוקנים זאת לאחר שלפני כחודש הודיעה כי עקב שערוך שגוי של מלאים תידרש לבצע תיקון בהם משלושת הרבעונים האחרונים. מאז פרסום ההודעה בדבר הצורך בתיקון הדוחות נחתכה וריפון בלמעלה מ-67% וכאמור המשיכה גם השבוע בצלילתה מטה.
מניה נוספת שנחתכה בחדות הנה מניית מכתשים אגן. החברה פרסמה ביום ה' אזהרת רווח וכתוצאה מכך ירדה בשיעור חד של כ-16% במחזור ענק של כ-660 מיליון שקל (יש גם קונים). בהקשר זה נציין כי על פי הפרסומים רק אתמול בבוקר הותירה UBS את המלצת הקניה לחברה והעלתה את מחיר היעד ל- 42 שקל הגוזר פער של כ-44% ממחירה בשוק כעת.
תחזיות מריל לינץ' ל-2008
השבוע פרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' את תחזיתו על ישראל לשנת 2008. מסקירתו עולה כי ישראל תצמח בשנת 2008 בשיעור של 4%, נמוך משיעור הצמיחה במדינות המתפתחות העומד על 7.9% להערכתם. גם באפיק המנייתי תהיה ישראל להערכתם נחותה ממדינות מתפתחות אחרות כששיעור העלייה המוערך על ידם עומד על 15% - 20%. לגבי מניות ספציפיות מציינים במריל לינץ' את דלק רכב, פרטנר, כיל, טבע ובנק דיסקונט, כשהם מדגישים שזה הבנק היחידי המומלץ על ידם. בניגוד אליהם ב- UBS דווקא מאמינים בסקטור הבנקאות בארץ בכלל תוך שהם נותנים המלצת קניה לארבעת הבנקים הגדולים.
פרסומי הבורסה על קרנות הנאמנות
השבוע פרסמה הבורסה את נתוני הגיוס נטו בקרנות הנאמנות. מהנתונים עולה כי בהמשך למגמה השוררת מאוגוסט חל גיוס נטו שלילי בקרנות המנייתיות ובסיכום שנתי עומד זה על 2.3 מיליארד שקל. לעומת הקרנות המנייתיות, בקרנות אג"ח, דווקא נרשם גיוס נטו חיובי שעומד על כ-12.3 מיליארד שקל. עם זאת, הגיוס החיובי נטו מקורו בתחילת השנה עת זרמו הדברים באפיק הסולידי על מי מנוחות ואילו החל מאוגוסט, כשהחל תיקון בתמחור הסיכון, נרשמו ברציפות פדיונות נטו. בנוסף למצב השווקים שהביא לתיקון האמור, לא נפקד גם השינוי המבני בשוק והתפתחות המכשירים הפיננסים אשר הביא בין היתר להסטת חלק מכספי המשקיעים להשקעה באמצעות תעודות סל.
מבט לעתיד

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
