לאומי: ההאטה בצמיחה העולמית צפויה להשפיע על ביצועי הפירמות
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי החל בירידות שערים חדות בהשפעת המסחר מעבר לים. שם, פורסמו במהלך סוף השבוע נתוני התעסוקה בארה"ב. הנתונים, שהצביעו על חולשה יוצאת דופן והיו נמוכים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, העלו באופן חד את ההסתברות למיתון בארה"ב, היכול להשליך גם על שיעורי הצמיחה במשק המקומי. הירידות ביום א' לוו במחזור מסחר של כ- 2.6 מיליארד שקל שהנו חריג ביחס לימי ראשון בו נרשמת לרוב פעילות מופחתת עקב היעדרותם של המשקיעים הזרים.
בהמשך השבוע חזינו אומנם במרבית ימי המסחר בירידות שערים אך הן היו מתונות יחסית לאלו מעבר לים ומעידות בהחלט על האמון שניתן בשוק המקומי. ביום חמישי בעקבות אזהרת רווח של מכתשים וחשיפה של בנק הפועלים בעניין הפרשה נוספת שתבוצע בדוחות השנתיים, עבר שוק המניות לירידות חדות. בלאומי מציינים כי בניגוד לתקופה האחרונה בה הושפעה מגמת המסחר בעיקר מהקורה מעבר לים, הירידות האחרונות חלו כאמור בשל התרחשויות מקומיות.
וריפון ומכתשים אגן
גם בצד הירידות החדות של השבוע אין כל חדש. ווריפון המשיכה "לזכות בבכורה" זאת לאחר שרשמה גם השבוע ירידה של כ- 26%. להזכירכם, וריפון הודיעה בשבוע שעבר על דחייה נוספת במועד פרסום דוחותיה המתוקנים זאת לאחר שלפני כחודש הודיעה כי עקב שערוך שגוי של מלאים תידרש לבצע תיקון בהם משלושת הרבעונים האחרונים. מאז פרסום ההודעה בדבר הצורך בתיקון הדוחות נחתכה וריפון בלמעלה מ-67% וכאמור המשיכה גם השבוע בצלילתה מטה.
מניה נוספת שנחתכה בחדות הנה מניית מכתשים אגן. החברה פרסמה ביום ה' אזהרת רווח וכתוצאה מכך ירדה בשיעור חד של כ-16% במחזור ענק של כ-660 מיליון שקל (יש גם קונים). בהקשר זה נציין כי על פי הפרסומים רק אתמול בבוקר הותירה UBS את המלצת הקניה לחברה והעלתה את מחיר היעד ל- 42 שקל הגוזר פער של כ-44% ממחירה בשוק כעת.
תחזיות מריל לינץ' ל-2008
השבוע פרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' את תחזיתו על ישראל לשנת 2008. מסקירתו עולה כי ישראל תצמח בשנת 2008 בשיעור של 4%, נמוך משיעור הצמיחה במדינות המתפתחות העומד על 7.9% להערכתם. גם באפיק המנייתי תהיה ישראל להערכתם נחותה ממדינות מתפתחות אחרות כששיעור העלייה המוערך על ידם עומד על 15% - 20%. לגבי מניות ספציפיות מציינים במריל לינץ' את דלק רכב, פרטנר, כיל, טבע ובנק דיסקונט, כשהם מדגישים שזה הבנק היחידי המומלץ על ידם. בניגוד אליהם ב- UBS דווקא מאמינים בסקטור הבנקאות בארץ בכלל תוך שהם נותנים המלצת קניה לארבעת הבנקים הגדולים.
פרסומי הבורסה על קרנות הנאמנות
השבוע פרסמה הבורסה את נתוני הגיוס נטו בקרנות הנאמנות. מהנתונים עולה כי בהמשך למגמה השוררת מאוגוסט חל גיוס נטו שלילי בקרנות המנייתיות ובסיכום שנתי עומד זה על 2.3 מיליארד שקל. לעומת הקרנות המנייתיות, בקרנות אג"ח, דווקא נרשם גיוס נטו חיובי שעומד על כ-12.3 מיליארד שקל. עם זאת, הגיוס החיובי נטו מקורו בתחילת השנה עת זרמו הדברים באפיק הסולידי על מי מנוחות ואילו החל מאוגוסט, כשהחל תיקון בתמחור הסיכון, נרשמו ברציפות פדיונות נטו. בנוסף למצב השווקים שהביא לתיקון האמור, לא נפקד גם השינוי המבני בשוק והתפתחות המכשירים הפיננסים אשר הביא בין היתר להסטת חלק מכספי המשקיעים להשקעה באמצעות תעודות סל.
מבט לעתיד
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
