לאומי: ההאטה בצמיחה העולמית צפויה להשפיע על ביצועי הפירמות
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי החל בירידות שערים חדות בהשפעת המסחר מעבר לים. שם, פורסמו במהלך סוף השבוע נתוני התעסוקה בארה"ב. הנתונים, שהצביעו על חולשה יוצאת דופן והיו נמוכים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, העלו באופן חד את ההסתברות למיתון בארה"ב, היכול להשליך גם על שיעורי הצמיחה במשק המקומי. הירידות ביום א' לוו במחזור מסחר של כ- 2.6 מיליארד שקל שהנו חריג ביחס לימי ראשון בו נרשמת לרוב פעילות מופחתת עקב היעדרותם של המשקיעים הזרים.
בהמשך השבוע חזינו אומנם במרבית ימי המסחר בירידות שערים אך הן היו מתונות יחסית לאלו מעבר לים ומעידות בהחלט על האמון שניתן בשוק המקומי. ביום חמישי בעקבות אזהרת רווח של מכתשים וחשיפה של בנק הפועלים בעניין הפרשה נוספת שתבוצע בדוחות השנתיים, עבר שוק המניות לירידות חדות. בלאומי מציינים כי בניגוד לתקופה האחרונה בה הושפעה מגמת המסחר בעיקר מהקורה מעבר לים, הירידות האחרונות חלו כאמור בשל התרחשויות מקומיות.
וריפון ומכתשים אגן
גם בצד הירידות החדות של השבוע אין כל חדש. ווריפון המשיכה "לזכות בבכורה" זאת לאחר שרשמה גם השבוע ירידה של כ- 26%. להזכירכם, וריפון הודיעה בשבוע שעבר על דחייה נוספת במועד פרסום דוחותיה המתוקנים זאת לאחר שלפני כחודש הודיעה כי עקב שערוך שגוי של מלאים תידרש לבצע תיקון בהם משלושת הרבעונים האחרונים. מאז פרסום ההודעה בדבר הצורך בתיקון הדוחות נחתכה וריפון בלמעלה מ-67% וכאמור המשיכה גם השבוע בצלילתה מטה.
מניה נוספת שנחתכה בחדות הנה מניית מכתשים אגן. החברה פרסמה ביום ה' אזהרת רווח וכתוצאה מכך ירדה בשיעור חד של כ-16% במחזור ענק של כ-660 מיליון שקל (יש גם קונים). בהקשר זה נציין כי על פי הפרסומים רק אתמול בבוקר הותירה UBS את המלצת הקניה לחברה והעלתה את מחיר היעד ל- 42 שקל הגוזר פער של כ-44% ממחירה בשוק כעת.
תחזיות מריל לינץ' ל-2008
השבוע פרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' את תחזיתו על ישראל לשנת 2008. מסקירתו עולה כי ישראל תצמח בשנת 2008 בשיעור של 4%, נמוך משיעור הצמיחה במדינות המתפתחות העומד על 7.9% להערכתם. גם באפיק המנייתי תהיה ישראל להערכתם נחותה ממדינות מתפתחות אחרות כששיעור העלייה המוערך על ידם עומד על 15% - 20%. לגבי מניות ספציפיות מציינים במריל לינץ' את דלק רכב, פרטנר, כיל, טבע ובנק דיסקונט, כשהם מדגישים שזה הבנק היחידי המומלץ על ידם. בניגוד אליהם ב- UBS דווקא מאמינים בסקטור הבנקאות בארץ בכלל תוך שהם נותנים המלצת קניה לארבעת הבנקים הגדולים.
פרסומי הבורסה על קרנות הנאמנות
השבוע פרסמה הבורסה את נתוני הגיוס נטו בקרנות הנאמנות. מהנתונים עולה כי בהמשך למגמה השוררת מאוגוסט חל גיוס נטו שלילי בקרנות המנייתיות ובסיכום שנתי עומד זה על 2.3 מיליארד שקל. לעומת הקרנות המנייתיות, בקרנות אג"ח, דווקא נרשם גיוס נטו חיובי שעומד על כ-12.3 מיליארד שקל. עם זאת, הגיוס החיובי נטו מקורו בתחילת השנה עת זרמו הדברים באפיק הסולידי על מי מנוחות ואילו החל מאוגוסט, כשהחל תיקון בתמחור הסיכון, נרשמו ברציפות פדיונות נטו. בנוסף למצב השווקים שהביא לתיקון האמור, לא נפקד גם השינוי המבני בשוק והתפתחות המכשירים הפיננסים אשר הביא בין היתר להסטת חלק מכספי המשקיעים להשקעה באמצעות תעודות סל.
מבט לעתיד
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
