מכתשים התרסקה 15.77% במחזור עתק: האנליסטים מגיבים
מניית מכתשים אגן צנחה היום בשיעור של 15.77% וריכזה מחזור כמעט בלתי נתפס - 664 מיליון שקל. ברקע, פרסום אומדן הכנסות ורווחים הצפויים לרבעון הרביעי ולשנת 2007.
החברה הודיעה, כי היא צפויה להציג הכנסות של כ-2.07 עד 2.09 מיליארד דולר בשנת 2007, עלייה של כ-16% לעומת 1.779 מיליארד דולר בשנת 2006. אך בשורת הרווחיות היא צופה, כי הרווח הנקי לשנת 2007 צפוי להסתכם ב-172 עד 178 מיליון דולר. לרבעון הרביעי של 2007 צופה החברה, כי המכירות יעמדו על כ-465 עד 485 מיליון דולר, וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי לשנת 2007 צפוי לעמוד על כ-14 עד 20 מיליון דולר.
"הצפי שלנו היה למכירות של 2.06 מיליארד דולר והחברה כנראה הולכת לעקוף אותו אך כנראה שיש בעיה ברווחיות", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג.
"הצפי שלנו היה לרווח של כ-198 מיליון דולר בשנה כולה, והחברה פספסה אותו בגדול", אומר שריג. הפרש בין התוצאות צפוי לעמוד על כ-20 מיליון דולר. "התוצאות מאוד מפתיעות בהתחשב בציפיות הגדולות שהיו מהחברה לאור הריצה במחירי האגרוכימיים וכיוון השוק הכללי".
"הנפט טיפס מאוד חזק ברבעון הרביעי והדבר משפיע על כל הפועלות בתחום האגרוכימיים, אך הפגיעה במכתשים הייתה גדולה יותר כיוון שהיא רוכשת חומרי גלם ממונסנטו, שלא מפסיקה לעלות את המחירים", אומר שריג.
"הפחד כרגע הוא, כי קיימת פגיעה חמורה בשולי הרווח הגולמי, ואולי אנו צפויים לראות אותם מתחת ל-30% ברבעון הרביעי", אומר שריג ומסביר, כי גם ברבעון הרביעי של 2006 דיווחה החברה על ירידה חדה בשולי הרווח הגולמי, אז צנחו בכ-7.3%, מ-38.7% ל-31.4%.
יניב פגוט: "השוק במאנה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%"
"זה אוברשוטינג של השוק, על חברה כמו מכתשים אגן לא צריך להתסכל על רבעון ספציפי אלא על שנת 2007 כולה ועל התחזיות לשנת 2008", אומר יניב פגוט, מנכ"ל אקספרט קרנות נאמנות הפריזמה, ומוסיף, "צריך לזכור, כי בסה"כ התחזיות ברמת הסחורות החקלאיות לשנת 2008 היא טובה".
"מבחינת מכפילים האכזבה היא נקודתית שתפסה את השוק באווירה של מאנה דיפרסיה ואין שום סיבה לירידות מהותיות של 15%, לדעתי החברה אמורה לרדת רק 3%", אומר פגוט ומסכם, כי "החברה הורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי, כיוון שמחירי האנרגיה פגעו בחברה ואני רואה בכך הזדמנות קנייה".
יואב בורגן מלידר: "לנצל את הירידות החדות לאיסוף אגרסיבי"
יואב בורגן, אנליסט לידר שוקי הון, התייחס לאזהרת הרווח של מכתשים ואמר, כי "הפתעה גדולה לא היתה צריכה להיות פה, אך אין בכך בכדי להפחית מן האכזבה, כאשר הצפי שלנו היה להכנסות של 511 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 50 מיליון דולר".
"די ברור כי החולשה היחסית במכירות נובעת מ-pre-selling מסיבי בברזיל במהלך הרבעון הקודם, ועלויות האנרגיה וחומרי הגלם מונעות ממ"א לשפר מהותית את רווחיותה הגולמית, אשר עמדה ברבעון הקודם על שיעור נמוך של 33%", הוסיף בורגן.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
