מכתשים התרסקה 15.77% במחזור עתק: האנליסטים מגיבים

יואב בורגן מלידר: "יש לנצל את הירידות לאיסוף אגרסיבי". יניב פגוט מפריזמה: "השוק במאניה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%". "אנו עלולים למצוא את שולי הרווח הגולמי מתחת ל-30%", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג
אריאל אטיאס |

מניית מכתשים אגן צנחה היום בשיעור של 15.77% וריכזה מחזור כמעט בלתי נתפס - 664 מיליון שקל. ברקע, פרסום אומדן הכנסות ורווחים הצפויים לרבעון הרביעי ולשנת 2007.

החברה הודיעה, כי היא צפויה להציג הכנסות של כ-2.07 עד 2.09 מיליארד דולר בשנת 2007, עלייה של כ-16% לעומת 1.779 מיליארד דולר בשנת 2006. אך בשורת הרווחיות היא צופה, כי הרווח הנקי לשנת 2007 צפוי להסתכם ב-172 עד 178 מיליון דולר. לרבעון הרביעי של 2007 צופה החברה, כי המכירות יעמדו על כ-465 עד 485 מיליון דולר, וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי לשנת 2007 צפוי לעמוד על כ-14 עד 20 מיליון דולר.

"הצפי שלנו היה למכירות של 2.06 מיליארד דולר והחברה כנראה הולכת לעקוף אותו אך כנראה שיש בעיה ברווחיות", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג.

"הצפי שלנו היה לרווח של כ-198 מיליון דולר בשנה כולה, והחברה פספסה אותו בגדול", אומר שריג. הפרש בין התוצאות צפוי לעמוד על כ-20 מיליון דולר. "התוצאות מאוד מפתיעות בהתחשב בציפיות הגדולות שהיו מהחברה לאור הריצה במחירי האגרוכימיים וכיוון השוק הכללי".

"הנפט טיפס מאוד חזק ברבעון הרביעי והדבר משפיע על כל הפועלות בתחום האגרוכימיים, אך הפגיעה במכתשים הייתה גדולה יותר כיוון שהיא רוכשת חומרי גלם ממונסנטו, שלא מפסיקה לעלות את המחירים", אומר שריג.

"הפחד כרגע הוא, כי קיימת פגיעה חמורה בשולי הרווח הגולמי, ואולי אנו צפויים לראות אותם מתחת ל-30% ברבעון הרביעי", אומר שריג ומסביר, כי גם ברבעון הרביעי של 2006 דיווחה החברה על ירידה חדה בשולי הרווח הגולמי, אז צנחו בכ-7.3%, מ-38.7% ל-31.4%.

יניב פגוט: "השוק במאנה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%"

"זה אוברשוטינג של השוק, על חברה כמו מכתשים אגן לא צריך להתסכל על רבעון ספציפי אלא על שנת 2007 כולה ועל התחזיות לשנת 2008", אומר יניב פגוט, מנכ"ל אקספרט קרנות נאמנות הפריזמה, ומוסיף, "צריך לזכור, כי בסה"כ התחזיות ברמת הסחורות החקלאיות לשנת 2008 היא טובה".

"מבחינת מכפילים האכזבה היא נקודתית שתפסה את השוק באווירה של מאנה דיפרסיה ואין שום סיבה לירידות מהותיות של 15%, לדעתי החברה אמורה לרדת רק 3%", אומר פגוט ומסכם, כי "החברה הורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי, כיוון שמחירי האנרגיה פגעו בחברה ואני רואה בכך הזדמנות קנייה".

יואב בורגן מלידר: "לנצל את הירידות החדות לאיסוף אגרסיבי"

יואב בורגן, אנליסט לידר שוקי הון, התייחס לאזהרת הרווח של מכתשים ואמר, כי "הפתעה גדולה לא היתה צריכה להיות פה, אך אין בכך בכדי להפחית מן האכזבה, כאשר הצפי שלנו היה להכנסות של 511 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 50 מיליון דולר".

"די ברור כי החולשה היחסית במכירות נובעת מ-pre-selling מסיבי בברזיל במהלך הרבעון הקודם, ועלויות האנרגיה וחומרי הגלם מונעות ממ"א לשפר מהותית את רווחיותה הגולמית, אשר עמדה ברבעון הקודם על שיעור נמוך של 33%", הוסיף בורגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקמתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוק

בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת

3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה


הדס ברטל |

במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.

בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.

המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.