מכתשים התרסקה 15.77% במחזור עתק: האנליסטים מגיבים
מניית מכתשים אגן צנחה היום בשיעור של 15.77% וריכזה מחזור כמעט בלתי נתפס - 664 מיליון שקל. ברקע, פרסום אומדן הכנסות ורווחים הצפויים לרבעון הרביעי ולשנת 2007.
החברה הודיעה, כי היא צפויה להציג הכנסות של כ-2.07 עד 2.09 מיליארד דולר בשנת 2007, עלייה של כ-16% לעומת 1.779 מיליארד דולר בשנת 2006. אך בשורת הרווחיות היא צופה, כי הרווח הנקי לשנת 2007 צפוי להסתכם ב-172 עד 178 מיליון דולר. לרבעון הרביעי של 2007 צופה החברה, כי המכירות יעמדו על כ-465 עד 485 מיליון דולר, וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי לשנת 2007 צפוי לעמוד על כ-14 עד 20 מיליון דולר.
"הצפי שלנו היה למכירות של 2.06 מיליארד דולר והחברה כנראה הולכת לעקוף אותו אך כנראה שיש בעיה ברווחיות", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג.
"הצפי שלנו היה לרווח של כ-198 מיליון דולר בשנה כולה, והחברה פספסה אותו בגדול", אומר שריג. הפרש בין התוצאות צפוי לעמוד על כ-20 מיליון דולר. "התוצאות מאוד מפתיעות בהתחשב בציפיות הגדולות שהיו מהחברה לאור הריצה במחירי האגרוכימיים וכיוון השוק הכללי".
"הנפט טיפס מאוד חזק ברבעון הרביעי והדבר משפיע על כל הפועלות בתחום האגרוכימיים, אך הפגיעה במכתשים הייתה גדולה יותר כיוון שהיא רוכשת חומרי גלם ממונסנטו, שלא מפסיקה לעלות את המחירים", אומר שריג.
"הפחד כרגע הוא, כי קיימת פגיעה חמורה בשולי הרווח הגולמי, ואולי אנו צפויים לראות אותם מתחת ל-30% ברבעון הרביעי", אומר שריג ומסביר, כי גם ברבעון הרביעי של 2006 דיווחה החברה על ירידה חדה בשולי הרווח הגולמי, אז צנחו בכ-7.3%, מ-38.7% ל-31.4%.
יניב פגוט: "השוק במאנה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%"
"זה אוברשוטינג של השוק, על חברה כמו מכתשים אגן לא צריך להתסכל על רבעון ספציפי אלא על שנת 2007 כולה ועל התחזיות לשנת 2008", אומר יניב פגוט, מנכ"ל אקספרט קרנות נאמנות הפריזמה, ומוסיף, "צריך לזכור, כי בסה"כ התחזיות ברמת הסחורות החקלאיות לשנת 2008 היא טובה".
"מבחינת מכפילים האכזבה היא נקודתית שתפסה את השוק באווירה של מאנה דיפרסיה ואין שום סיבה לירידות מהותיות של 15%, לדעתי החברה אמורה לרדת רק 3%", אומר פגוט ומסכם, כי "החברה הורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי, כיוון שמחירי האנרגיה פגעו בחברה ואני רואה בכך הזדמנות קנייה".
יואב בורגן מלידר: "לנצל את הירידות החדות לאיסוף אגרסיבי"
יואב בורגן, אנליסט לידר שוקי הון, התייחס לאזהרת הרווח של מכתשים ואמר, כי "הפתעה גדולה לא היתה צריכה להיות פה, אך אין בכך בכדי להפחית מן האכזבה, כאשר הצפי שלנו היה להכנסות של 511 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 50 מיליון דולר".
"די ברור כי החולשה היחסית במכירות נובעת מ-pre-selling מסיבי בברזיל במהלך הרבעון הקודם, ועלויות האנרגיה וחומרי הגלם מונעות ממ"א לשפר מהותית את רווחיותה הגולמית, אשר עמדה ברבעון הקודם על שיעור נמוך של 33%", הוסיף בורגן.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
