מכתשים התרסקה 15.77% במחזור עתק: האנליסטים מגיבים
מניית מכתשים אגן צנחה היום בשיעור של 15.77% וריכזה מחזור כמעט בלתי נתפס - 664 מיליון שקל. ברקע, פרסום אומדן הכנסות ורווחים הצפויים לרבעון הרביעי ולשנת 2007.
החברה הודיעה, כי היא צפויה להציג הכנסות של כ-2.07 עד 2.09 מיליארד דולר בשנת 2007, עלייה של כ-16% לעומת 1.779 מיליארד דולר בשנת 2006. אך בשורת הרווחיות היא צופה, כי הרווח הנקי לשנת 2007 צפוי להסתכם ב-172 עד 178 מיליון דולר. לרבעון הרביעי של 2007 צופה החברה, כי המכירות יעמדו על כ-465 עד 485 מיליון דולר, וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי לשנת 2007 צפוי לעמוד על כ-14 עד 20 מיליון דולר.
"הצפי שלנו היה למכירות של 2.06 מיליארד דולר והחברה כנראה הולכת לעקוף אותו אך כנראה שיש בעיה ברווחיות", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג.
"הצפי שלנו היה לרווח של כ-198 מיליון דולר בשנה כולה, והחברה פספסה אותו בגדול", אומר שריג. הפרש בין התוצאות צפוי לעמוד על כ-20 מיליון דולר. "התוצאות מאוד מפתיעות בהתחשב בציפיות הגדולות שהיו מהחברה לאור הריצה במחירי האגרוכימיים וכיוון השוק הכללי".
"הנפט טיפס מאוד חזק ברבעון הרביעי והדבר משפיע על כל הפועלות בתחום האגרוכימיים, אך הפגיעה במכתשים הייתה גדולה יותר כיוון שהיא רוכשת חומרי גלם ממונסנטו, שלא מפסיקה לעלות את המחירים", אומר שריג.
"הפחד כרגע הוא, כי קיימת פגיעה חמורה בשולי הרווח הגולמי, ואולי אנו צפויים לראות אותם מתחת ל-30% ברבעון הרביעי", אומר שריג ומסביר, כי גם ברבעון הרביעי של 2006 דיווחה החברה על ירידה חדה בשולי הרווח הגולמי, אז צנחו בכ-7.3%, מ-38.7% ל-31.4%.
יניב פגוט: "השוק במאנה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%"
"זה אוברשוטינג של השוק, על חברה כמו מכתשים אגן לא צריך להתסכל על רבעון ספציפי אלא על שנת 2007 כולה ועל התחזיות לשנת 2008", אומר יניב פגוט, מנכ"ל אקספרט קרנות נאמנות הפריזמה, ומוסיף, "צריך לזכור, כי בסה"כ התחזיות ברמת הסחורות החקלאיות לשנת 2008 היא טובה".
"מבחינת מכפילים האכזבה היא נקודתית שתפסה את השוק באווירה של מאנה דיפרסיה ואין שום סיבה לירידות מהותיות של 15%, לדעתי החברה אמורה לרדת רק 3%", אומר פגוט ומסכם, כי "החברה הורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי, כיוון שמחירי האנרגיה פגעו בחברה ואני רואה בכך הזדמנות קנייה".
יואב בורגן מלידר: "לנצל את הירידות החדות לאיסוף אגרסיבי"
יואב בורגן, אנליסט לידר שוקי הון, התייחס לאזהרת הרווח של מכתשים ואמר, כי "הפתעה גדולה לא היתה צריכה להיות פה, אך אין בכך בכדי להפחית מן האכזבה, כאשר הצפי שלנו היה להכנסות של 511 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 50 מיליון דולר".
"די ברור כי החולשה היחסית במכירות נובעת מ-pre-selling מסיבי בברזיל במהלך הרבעון הקודם, ועלויות האנרגיה וחומרי הגלם מונעות ממ"א לשפר מהותית את רווחיותה הגולמית, אשר עמדה ברבעון הקודם על שיעור נמוך של 33%", הוסיף בורגן.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
