מכתשים התרסקה 15.77% במחזור עתק: האנליסטים מגיבים

יואב בורגן מלידר: "יש לנצל את הירידות לאיסוף אגרסיבי". יניב פגוט מפריזמה: "השוק במאניה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%". "אנו עלולים למצוא את שולי הרווח הגולמי מתחת ל-30%", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג
אריאל אטיאס |

מניית מכתשים אגן צנחה היום בשיעור של 15.77% וריכזה מחזור כמעט בלתי נתפס - 664 מיליון שקל. ברקע, פרסום אומדן הכנסות ורווחים הצפויים לרבעון הרביעי ולשנת 2007.

החברה הודיעה, כי היא צפויה להציג הכנסות של כ-2.07 עד 2.09 מיליארד דולר בשנת 2007, עלייה של כ-16% לעומת 1.779 מיליארד דולר בשנת 2006. אך בשורת הרווחיות היא צופה, כי הרווח הנקי לשנת 2007 צפוי להסתכם ב-172 עד 178 מיליון דולר. לרבעון הרביעי של 2007 צופה החברה, כי המכירות יעמדו על כ-465 עד 485 מיליון דולר, וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי לשנת 2007 צפוי לעמוד על כ-14 עד 20 מיליון דולר.

"הצפי שלנו היה למכירות של 2.06 מיליארד דולר והחברה כנראה הולכת לעקוף אותו אך כנראה שיש בעיה ברווחיות", אומר אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג.

"הצפי שלנו היה לרווח של כ-198 מיליון דולר בשנה כולה, והחברה פספסה אותו בגדול", אומר שריג. הפרש בין התוצאות צפוי לעמוד על כ-20 מיליון דולר. "התוצאות מאוד מפתיעות בהתחשב בציפיות הגדולות שהיו מהחברה לאור הריצה במחירי האגרוכימיים וכיוון השוק הכללי".

"הנפט טיפס מאוד חזק ברבעון הרביעי והדבר משפיע על כל הפועלות בתחום האגרוכימיים, אך הפגיעה במכתשים הייתה גדולה יותר כיוון שהיא רוכשת חומרי גלם ממונסנטו, שלא מפסיקה לעלות את המחירים", אומר שריג.

"הפחד כרגע הוא, כי קיימת פגיעה חמורה בשולי הרווח הגולמי, ואולי אנו צפויים לראות אותם מתחת ל-30% ברבעון הרביעי", אומר שריג ומסביר, כי גם ברבעון הרביעי של 2006 דיווחה החברה על ירידה חדה בשולי הרווח הגולמי, אז צנחו בכ-7.3%, מ-38.7% ל-31.4%.

יניב פגוט: "השוק במאנה דיפרסיה המנייה אמורה לרדת רק 3%"

"זה אוברשוטינג של השוק, על חברה כמו מכתשים אגן לא צריך להתסכל על רבעון ספציפי אלא על שנת 2007 כולה ועל התחזיות לשנת 2008", אומר יניב פגוט, מנכ"ל אקספרט קרנות נאמנות הפריזמה, ומוסיף, "צריך לזכור, כי בסה"כ התחזיות ברמת הסחורות החקלאיות לשנת 2008 היא טובה".

"מבחינת מכפילים האכזבה היא נקודתית שתפסה את השוק באווירה של מאנה דיפרסיה ואין שום סיבה לירידות מהותיות של 15%, לדעתי החברה אמורה לרדת רק 3%", אומר פגוט ומסכם, כי "החברה הורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי, כיוון שמחירי האנרגיה פגעו בחברה ואני רואה בכך הזדמנות קנייה".

יואב בורגן מלידר: "לנצל את הירידות החדות לאיסוף אגרסיבי"

יואב בורגן, אנליסט לידר שוקי הון, התייחס לאזהרת הרווח של מכתשים ואמר, כי "הפתעה גדולה לא היתה צריכה להיות פה, אך אין בכך בכדי להפחית מן האכזבה, כאשר הצפי שלנו היה להכנסות של 511 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 50 מיליון דולר".

"די ברור כי החולשה היחסית במכירות נובעת מ-pre-selling מסיבי בברזיל במהלך הרבעון הקודם, ועלויות האנרגיה וחומרי הגלם מונעות ממ"א לשפר מהותית את רווחיותה הגולמית, אשר עמדה ברבעון הקודם על שיעור נמוך של 33%", הוסיף בורגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.07%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.07%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות