מדד ה-S&P 500: לקראת תקופה של ירידות
מגמות ארוכות אינן מתהפכות בין לילה. את האמת הזאת ביססה ההיסטוריה של התנהגות מניות ומדדים. לוקח זמן. הרבה זמן. אבל כשהזמן הזה מגיע ההיפוך מושלם ומגמה חדשה יוצאת לדרך. ומזה חודשים מספר מצוי מדד S&P 500 בתהליך של היפוך ועל רקע אירועי השבוע האחרון, דומה שהמגמה ארוכת הטווח עומדת על סף השלמת תהליך ההיפוך. הירידות כבר תהיינה בבחינת תיקונים טכניים ברי חלוף. התמונה עומדת על סף שינוי מהותי.
1. מבט על הגרף המצורף מלמד שמזה לא מעט חודשים מצוי המדד בתהליך של היפוך מגמה. על הגרף המצורף אפשר לראות בבירור את גל הירידות מרמת 1,576 הנקודות ועד לרמת 1,406 הנקודות. גל ירידות זה חיסל לחלוטין את גל העליות שקדם לא.
2. מיד לאחר מכן יצא לדרך גל עליות שהסתיים ברמת 1,523 הנקודות. גל עליות זה תיקן כ-66% ממהלך הירידות שקדם לו. התנהלות מסוג זה מעלה את הסבירות ולפיה לא רק שצפוי לצאת לדרכו גל ירידות נוסף אלא שהוא אמור לשבור מטה את רמת השפל הקודמת.
3. שבירתה של רמת 1,406 הנקודות אמורה להיות האירוע המכונן שישלים סופית את תהליך היפוך המגמה. אירוע זה, יעלה את הסבירות ולפיה צפוי המדד להתדרדר עוד כ-10% נוספים מטה. כלומר, יעד המחירים יעמוד סביב רמה של 1,250 – 1,300 הנקודות.
רמות תמיכה והתנגדות
1. לשים לב היטב גם לרמת 1,406 הנקודות לערך. שבירתה מטה עלולה להיות קריטית להמשך הדרך ולגרום לתחילה של מגמת ירידה. ולא סתם מגמת ירידה אלא התדרדרות ממשית של כ-10%
2. התנגדות ראשונה ומשמעותית ברמת 1,435 הנקודות. כישלון בחצייתה מעלה יהווה איתות חולשה נוסף.
סיכום
לפני כחודש ניתחתי את המדד לאחרונה והמסקנה הייתה שהוא אינו עוד במגמת עלייה. כעת, לאחר שלמשוואה נכנסו פרמטרים נוספים, אפשר לומר שאנו מצויים על סיפה של מגמת ירידה ממשית.
הכותב מנהל מקצועי ומלמד ניתוח טכני במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
