כמה יסגור היום מדד המעו"ף? Bizportal בדק את ההשפעה ההיסטורית של נתון התעסוקה

דו"ח מצב התעסוקה בארה"ב עשה זאת שוב, ביום שישי, ושלח את וול סטריט לירידות חדות. מניתוח נתוני העבר עולה, כי הקורלציה הייתה קיימת כבר בקלפים והמשקיעים באחד העם פשוט משחקים את המשחק

"מדד המעו"ף סגר בירידה של יותר מ-3.69% והשלים ירידה של מעט יותר מ-10% מאז תחילת המשבר הנוכחי", כך נכתב בסגירת יום המסחר הראשון של השבוע בתאריך ה-7 לאוגוסט, 2007, רק יומיים לאחר שהבורסה בניו יורק חתמה בירידות חדות, כתגובה לפרסום נתוני דו"ח התעסוקה לחודש יולי.

שלשום, יום שישי, פורסמו נתוני דו"ח התעסוקה בארה"ב, הפעם לחודש דצמבר. הנתונים הצביעו על כך ששיעור האבטלה בכלכלה הגדולה בעולם זינק לרמה של 5%, בעוד הצפי היה לשיעור של 4.8% בלבד. נתון חשוב נוסף הנמצא בדו"ח - מספר המשרות החדשות במשק, פספס גם הוא את התחזיות ונעמד על 18,000 משרות חדשות בלבד, זאת בעוד התחזיות עמדו על תוספת של 70,000. בתגובה לנתונים אלו צנח אינדקס הנאסד"ק ב-3.77% בעוד מדד הדאו ג'ונס איבד 1.96% מערכו, בערב יום שישי.

קצת היסטוריה

כותרות משבר הסאבפריים חברו יחד לראשונה עם מצב התעסוקה בארה"ב באוגוסט 2007, זאת לאחר שנרשמה עלייה של 0.1% בשיעור האבטלה לחודש יולי מרמה של 4.5%, ל-4.6%. כמו כן, באותה עת, פספסה תוספת המשרות בסקטור הלא-חקלאי את ציפיות הכלכלנים כשרשמה עלייה של 92,000 משרות חדשות בלבד, זאת בעוד הציפיות עמדו על עלייה של 125,000 משרות חדשות.

נציין, כי דו"ח מצב התעסוקה של המשק האמריקני מתפרסם מידי כל חודש ביום שישי הראשון של החודש.

ההיסטוריה מלמדת, כי הקורלציה בין נתון המשרות החודשי לבין סגירת יום המסחר (העוקב) בבורסת ת"א הינה גבוהה. לאחר פרסום נתוני התעסוקה בחודש אוגוסט, אינדקס הנאסד"ק השיל 2.51% לרמה של 2,511 והדאו ג'ונס איבד 2.09% לרמה של 13,181 - מדדי בורסת ת"א לא נשארו אדישים למדדי ארצות הברית - המעוף איבד 3.69%, ת"א 100 השיל 4.15% ומדד התל טק נפל ב-3.74%.

יש לזכור כי הנתון הוא תמיד נתון מקדמי, המקבל התאמות ותיקונים בעת פרסום הנתון הבא, לדוגמא: לאחר שבנתון שפורסם בחודש ספטמבר (על חודש אוגוסט) נרשמה ירידה מדהימה של 4,000 משרות בסקטור הלא-חקלאי, שגררה את הנאסד"ק 1.86% מטה, הנתון תוקן באופן רטרואקטיבי, בחודש אוקטובר, לרמה של 89,000 בחודש העוקב ואז הנאסד"ק טיפס ב-1.75%. מדד תל אביב 100, הגיב כתגובה לתיקון בעלייה של 1.67%.

בחודש נובמבר, נתוני דו"ח התעסוקה על חודש אוקטובר, עמדו בקונצנזוס ציפיות הכלכלנים, ואז מדדי וול סטריט סגרו כמעט ללא שינוי, סביב רמות הפתיחה - הדאו ג'ונס עלה ב-0.2%. אצלנו, באחד העם, הבורסה התנהגה בהתאם, והמעו"ף סגר בעלייה של 0.49%, את יום המסחר העוקב.

בחודש דצמבר, נתוני דו"ח התעסוקה על חודש נובמבר, עקפו את קונצנזוס ציפיות הכלכלנים - נתון המשרות עלה ב-94,000 בעוד הציפיות היו ל-55,000, וכמו כן, שיעור האבטלה הפתיע ונשאר באותה רמה. מדדי וול סטריט הגיבו אז במגמה מעורב - הדאו ג'ונס עלה ב-0.4% והנאסד"ק ירד ב-0.11%. אצלנו, המשקיעים הגיבו קצת בצורה שונה, והמעו"ף סגר בעלייה של 0.85% שת"א 100 לפניו מטפס 0.95%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.