הדולר בוחן את רמת ה-3.9 שקל; פתח בירידה של 0.61%
המטבע הישראלי פתח את יום המסחר בהתחזקות אל מול העיקריים. הדולר החל להיסחר בירידה של 0.61% לרמה של 3.8966 שקל, האירו משיל 0.13% לרמה של 5.6544 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי אתמול יום תנודתי במיוחד במחזור יחסית נמוך עבר על הזוג דולר/שקל. זמן קצר לאחר שניקבע שערו היציג של השקל ברמה של 3.92 אל מול הדולר חזר המטבע הישראלי להתחזק עד לרמה של 3.88. בהעלאת ריבית בנק ישראל ב-0.25% אותת נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לסוחרים, כי מטרתו העיקרית כרגע היא שמירה על יציבות המחירים.
במידה וימשיך קצב האינפלציה לשהות מעל לגבול העליון של היעד אשר עומד על 3% סביר כי מגמת העלאת הריבית תשמר ותעניק תמיכה למטבע הישראלי. העובדה שהשטר הירוק חזר להחלש בזירה הגלובלית סייע גם היא למהלך התחזקותו של השקל. התמיכה הקרובה של הזוג נימצאת ב 3.8670 ההתנגדות מגיעה ב-3.9200 .
הדולר נחלש, במחזורים נמוכים מהרגיל כתוצאה מתקופת החגים, כשהחששות מפני מחנק האשראי צפים חזרה ואיתם סימנים של האטה כלכלית. פירסום סקר מחירי דיור מחודש אוקטובר בארה"ב הצביע על הירידה החדה ביותר מזה שש שנים כשערך הנכסים יורד בכ 6.1% ביחס לשנה הקודמת. עובדה זו חיזקה את ההערכות כי המיתון בשוק הדיור צפוי להחריף כשברקע הרשתות הקימעונאיות מדווחות על תנועה דלילה מאז חג ההודיה.נתונים אלו תומכים בתחזיות הצמיחה הנמוכות לרבעון הרביע העומדות על 1% לעומת 4.9% ברבעון השלישי. נתונים אלו ממשיכים לתמוך בספקולציות כי אנו צפויים לראות הורדות ריבית נוספות על ידי הפדרל ריזרב בשנת 2008. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4490 כנגד האירו, 114.30 אל מול היין ו-1.9835 כנגד הסטרלינג ב-21:45 (GMT).
בפירסום הפרוטוקולים מהכרזת הריבית של הבנק המרכזי היפני הובע חשש מפני מחירי הנפט הגבוהים והשפעתו של מיתון בארה"ב על הכלכלה היפנית. פירסום הפרוטוקולים חיזק את ההערכות כי הריבית ביפן אינה צפויה לעלות בתקופה הקרובה. הישארותה של הריבית ביפן ברמתה הנמוכה של 0.5% מעניקה רוח גבית לסוחרי ה Carry Trade. המגמה החיובית בוול סטריט חיזקה גם היא את המכירות על היין אשר ניחלש כנגד העיקריים. היין נסחר סביב הרמות של 114.30 אל מול הדולר, 165.65 כנגד האירו ו 226.75 אל מול הסטרלינג ב 21:25 (GMT).
ארה"ב שוב תרכז את אור הזרקורים כשהמשקיעים ינסו לקבל אינדיקציות לגבי כיוונה של הכלכלה הגדולה בעולם. ב 13:30 (GMT) יפורסמו הזמנות מוצרים ברי קיימא אשר צפויים להראות על שיפור קל ביחס לחודש הקודם ולהעניק תמיכה מסוימת לשטר הירוק. תביעות מחוסרי עבודה ב 13:30 (GMT) ובטחון הצרכנים ב 15:00 (GMT) יהוו משקל רב יותר לגבי כיוונו של הדולר. בטחון הצרכנים לא צפוי להיטיב עם הדולר כשהתחזיות מראות על המשך הדרדרות ולאותת על האטה עתידית בצריכה אשר תשליך משמעותית על הכלכלה.
נפט:המתיחות הגיאופולטית שוב נותנת אותותיה במחיר הנפט אשר מזנק אל מעבר לרמת ה 96$ לחבית. פלישתו של צבא תורקיה לצפון לעיראק בכדי למגר את פעילותה של המחתרת הכורדית (PKK) הכניסה עצבנות בשוק הנפט.החלשותו של הדולר אל מול האירו חיזקה גם היא את מגמת הקניות על הזהב השחור. הערכות כי המלאים השבועיים בארה"ב אשר יפורסמו היום ב 15:30 (GMT) יצביעו על ירידה נוספת מהווה גם היא תמיכה לרמותיו הגבוהות של הזהב השחור. חוזה עתידי לחודש ינואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 96.00$ לחבית ב 20:45 (GMT).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
