תל אביב סגרה בירידות שערים: כיל התממשה בעוד 1.99%
הבורסה התל אביבית סגרה את יום רביעי בירידות שערים, זאת לאחר שעד שעה 15:00, עת בו עודכנו החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט לצבע האדום, נסחרו המדדים המובילים בתל אביב בעליות שערים קלות.
המשקיעים בוול סטריט שיצאו לחופשה מקוצרת לכבוד חג המולד, חזרו היום למסכים כשהם מתקתקים פקודות אדומות למחצה, בהמשך לשלל נתונים מעורבים על מכירות הקמעונאיות בחג, אזהרת רווח מצד רשת TARGET ונתונים מאכזבים חדשים םעל שוק המגורים.
מחר יפקעו האופציות על מדד ת"א 25 לחודש דצמבר, ונראה כי שחקני המעו"ף ניצלו את האווירה השלילית בוול סטריט על-מנת לכוון את הפקיעה לרמה נמוכה יותר.
לימור גרובר, אנליסטית בכירה בפסגות אופק ניהול השקעות, אמרה הבוקר, כי "מדד ת"א 25 צפוי לשמור על יציבות ולהתנהל סביב רמות הפתיחה לאור פקיעת האופציות לחודש דצמבר מחר ופעילות דלה של משקיעים זרים. מניות ת"א 75 ימשיכו לרכז עניין כשמניות הנדל"ן שהניבו תשואת חסר משמעותית מתחילת השנה עשויות להמשיך במגמת התיקון שאפיינה את המסחר בהן אתמול".
מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.34% ברמה של 1226 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.31% לרמה של 1159 נקודות. מדד התל טק ירד 0.31% וסגר ברמה של 357 נקודות.
אסיה: שנחאי הוסיפה 0.62%, הניקיי התחזק 0.65%, מדד הקוספי השיל 0.65% ובומביי התחזקה 1.7%.אירופה: בבריטניה, גרמניה וצרפת לא מתקיים היום מסחר.
מט"ח: הדולר הרציף עבר להיסחר בירידות של כ-0.78% לרמה של 3.8836שקל, זאת לאחר שבמשך כל היום נסחר בעליות שערים, כאשר הדולר היציג נסגר בעלייה של 1.14% על רמת ה-3.9200 שקל. גם באירו הרציף נרשמה התופעה, והמטבע האירופאי עבר להיסחר בירידה של כ-0.47% לרמה של 5.6354 שקל לאחר שבמשך כל היום נסחר בעליה של כ-1.3% לרמה של 5.6577 שקל.
מניות במרכז
חברת מדיגוס שפיתחה מערכת אנדוסקופית (SRS) לטיפול במחלת ההחזר הקיבתי-הוושטי טסה היום בשיעור של כ-45%. החברה דיווחה היום (ד') כי השלימה בהצלחה את הניסויים הקליניים בהודו לבחינת מערכת האנדוסקופ לטיפול במחלת Gastro Esophageal Reflux Disease. הניסוי נועד לבחון את בטיחות ויעילות מערכת האנדוסקופ ה-SRS שנועדה להחליף את הניתוח הפולשני המקובל כיום בטיפול במחלת ה-GERD.
מניית לידר שוקי הון רשמה עליות שערים חדות בשיעור של כ-9.19% בבורסה התל אביבית במחזור של 372 אלף שקל. חברת פריזמה בית השקעות שנמצאת בשליטת קרן מרקסטון האמריקאית נמצאת במסע ומתן לרכישת בית ההשקעות ילין לפידות המוחזקת בבעלות של 50% על ידי לידר שוקי הון.
חברת דניה סיבוס זינקה בשיעור של כ-7.7%. החברה הודיעה היום (ד') כי חברת "דניה רוסיה" שהינה חברה בבעלות דניה סיבוס, התקשרה בהסכם מסגרת עם חברה בת זרה, בשליטת אפריקה ישראל, בהסכם להקמת שכונת מגורים במתכונת "שלד ומעטפת" הכוללת, בשלב הראשון, את מבנה קורונה לפיו יבנו כ-1816 יחידות בשטח בנוי כולל של כ-213,000 מ"ר, בשכונת אוטרדנויה, בעיר אודינצובו שבאזור המוניציפלי של העיר מוסקבה ברוסיה.
מניית דלק נדלן, סגרה בעליה של כ-3.3%. היום פרסמה החברה, כי איליק רוז'נסקי, מנכ"ל החברה, יקבל מענק של 1.4 מיליון שקל בגין רווחי החברה בשנת 2006 שרשמו עלייה של 170% בהשוואה לשנת 2005.
מניית מזרחי טפחות סגרה בעליות והמשיכה להסחר ברקע לפירסום הבנק אתמול (ג'), תוכנית חומש אסטרטגית חדשה לשנים 2012-2008 , בהן בין היתר מכוון הבנק להציג בשנת 2012 תשואה להון העצמי מרווח נקי מפעולות רגילות בשיעור של כ- 18%. לתוכנית חומש.
מניות טבע, ענקית הגנריה הישראלית, ירדה 0.39% זאת על רקע הודעתה השבוע על השקה בסיכון של הגרסה הגנרית לתרופת הפרוטוניקס של חברת wyeth המותוות לטיפול ולריפוי בפגיעה דלקתית של הוושט ולטיפול בהפרשות-יתר. כמו כן, בחברה עדכנו מעלה את תחזיות הרווח למניה. מכירות הפרוטוניקס נאמדות בסדר גודל של 2.5 מיליארד דולר, ל-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2007.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
