מהומה בארה"ב: ה-FBI ישקיע כמיליארד דולרים בהקמת מסד הנתונים הביומטריים הגדול בעולם

ב-FBI כבר החלו לעבד ולאחסן תמונות דיגיטליות של פנים, טביעות אצבע ודפוסים של כף יד, ומקווים להחל בהקמה בפועל של מסד הנתונים כבר בחודש הבא

לתשומת לב הקורא ג'ורג' אורוול: ה-FBI האמריקני ישקיע כמיליארד דולרים בהקמת מסד הנתונים הביומטרי הגדול בעולם, שאמור לסייע לממשל האמריקני לזהות בני אדם במדינה ומחוצה לה - כך על פי דיווח שהופיע בסוף השבוע האחרון בוושינגטון פוסט ומעורר הדים רבים בארה"ב. המערכת שתוטמע מעל מסד הנתונים, אשר מכונה Next Generation Identification, אמורה לרכז את האיסוף של הנתונים הביומטריים, למטרות של בדיקת זהות וזיהוי פלילי.

ב-FBI כבר החלו לעבד ולאחסן תמונות דיגיטליות של פנים, טביעות אצבע ודפוסים של כף יד, ומקווים להחל בהקמה בפועל של מסד הנתונים כבר בחודש הבא. במסגרת המלחמה בטרור, אמורה הסוכנות לחתום בחודש ינואר הקרוב על הסכם לעשר שנים, אשר יסייע להרחיב את השימוש בנתונים הביומטריים. לבקשת מעסיקים, לדוגמה, יבדקו ב-FBI טביעות אצבע של עובדים על מנת לוודא שאין להם עבר פלילי.

הוושינגטון פוסט מדווח, כי השימוש במידע ביומטרי מעורר ביקורת רבה בקרב האמריקנים, שמודאגים מכך שגופיהם יהפכו למעין תעודת זהות לאומית. יש הטוענים שאסור לממשלה להקים מסדי נתונים כאלו, כל עוד אין לה הוכחה שהטכנולוגיה הזו באמת יכולה לאתר פושע בתוך קהל אנשים.

בינתיים, כל זרועותיה של ממשלת ארה"ב מגבירות את השימוש בנתונים ביומטריים. בשנתיים האחרונות שמר משרד ההגנה במחשביו צילומים דיגיטליים של טביעות אצבע, קשתיות ופרצופים של יותר מ-1.5 מיליון עצירים עירקיים ואפגניים, וכן אזרחים זרים המעוניינים בגישה לבסיסים צבאיים של ארה"ב. בנוסף, אוסף הפנטגון דוגמיות DNA מעצירים עירקיים. המשרד לבטחון המדינה בארה"ב משתמש בסריקות קשתית בשדות תעופה שונים, זאת על מנת לוודא את זהותם של נוסעים שרוצים לעקוף נקודות המתנה מסוימות וכבר עברו חלק מהבדיקות. על פי הפרסומים, ברשות המשרד מיליוני טביעות אצבע, בהן כאלה שנאספו בגבולות ארה"ב מאזרחים שאימצו ילדים מחוץ למדינה, ומזרים שביקשו ויזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.