השטר הירוק חצה את רמת ה-3.9 שקל; חתם בירידה של 0.97%
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר בהתחזקות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר רשם ירידה חדה של 0.97% לרמה של 3.876 שקל, שערו היציג של האירו נחתם בירידה של 0.63% לרמה של 5.5853 שקל.
עם כניסתינו לחג המולד בעולם בימים אלה, מציין עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות בפורקס יארד שעל הסוחרים לשים לב שאופי המסחר משתנה מעט כאופייני לבכול סוף שנה .
כרגע המסחר במטבע חוץ מאופיין מתנועות הון במטרה לשפר את המאזנים השנתיים ולאו דווקא פוזיציות בטווחי השקעה.כמו כן מחזורי המסחר נעשיים דלילים יותר ויותר בעוד שחזרה להיקפי מחזורי המסחר הרגילים תהא רק בתחילת ינואר.
בגזרה השקלית אנו מצפים להודעת הריבית של בנק ישראל בשעה 18:30 והצפי עומד על העלאה של 0.25% אשר לרוב כבר מגולמת בשוק אך בכל אופן יום המסחר הקרוב צפוי להתאפיין בפיחות נוסף של הדולר אל מול השקל.
בעולם, הדולר נסחר ברמות הנמוכות ביותר אל מול היואן לאחר שהאחרון התחזק ב- 0.6% בשנה האחרונה בעוד שרצועת הניוד של המטבע הסיני מסרסת את ניידותו לכ- 0.5% בשנה.
יש לומר שעם חציית רמת ה 0.5% בשנה, אנו למעשה עדים לאפשרות שאותה רצועת ניוד מדוברת אשר כרגע עומדת על 0.5% לכל כיוון, תורחב על ידי הבנק המרכזי הסיני, אשר נציגיו התבטאו בימים האחרונים שאכן בכוונתם לעשות זאת.
בפורסיארד מציינים, כי שר האוצר האמריקני הנרי פולסון הגדיל להוסיף כשאמר שהרחבת רצועת הניוד היא גם לטובת אינטרס הכלכלה הסינית וזאת על מנת שיהא אפשר להתמודד באופן יעיל יותר עם הלחצים אינפלציוניים בשוק הסיני, אך כאמור הוא לבטח יותר מרוצה מהעובדה שמאמציו שלו ומאמציהם של דומיו מגוש היורו נשאו פרי וזאת במטרה לנייד כמה שאפשר את היואן הסיני וזאת על מנת שפער הערכים והתחזקות היואן אל מול המטבעות הראשיים אף יצמצם את פער עלות הייצור הכל כך זולה כיום בסין אל מול שאר העולם בכלל וארה"ב בפרט שהרי כרגע ישנה העדפה גורפת לייבא מסין כל דבר אפשרי מאשר לייצר וכאמור האינטרס הכלכלי רציונלי של כל מדינה הוא לייצר בתוך המדינה על מנת שיווצרו מקומות עבודה חדשים אשר יניעו את הכלכלה ויביאו לצמיחה כלכלית כפוף לכדאיות הייצור כמובן.
באירופה, האירו מתחזק ב-0.06% ל-1.4393 דולר לאירו, והמטבע האנגלי נחלש היום מעט ונסחר כעט ברמה של 1.9813 דולר לפאונד. אתמול קיבלנו עדות נוספת לעומקו של המשבר הנדל"ני בבריטניה, כאשר מחירי הבתים פורסמו אתמול וירדו ב- 0.3% ל-175 אלף ומאתיים ליש"ט לדירה בממוצע, אשר מתארות שפל של שלוש שנים.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
