ארגון אמריקני: הסוגיות המציקות ביותר לעובדי IT בארה"ב הן הפרטיות ברשת והמלחמה בעירק
הפרטיות ברשת, המלחמה בעירק וחוקים חדשים להסדרה של שוק האינטרנט - אלו הסוגיות הפוליטיות העיקריות שמציקות לאנשי המיחשוב בארה"ב, על פי סקר שערך ארגון CompTIA (ר"ת Computing Technology Industry Association). הסקר, שגובה במענק מאוניברסיטת דברי, נערך בקרב 600 אנשי מיחשוב, בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט - לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו בארה"ב ב-2008. על פי הסקר, מרבית המשיבים תומכים בסחר חופשי, מתנגדים להתערבות של הרשויות בשוק האינטרנט, דוגלים באחריות אישית לשמירה על הפרטיות, קוראים לשפר את ההגנה על קניין רוחני ומבקשים להגדיל את ההטבות במס על לימודים.
48% מבין המשיבים סבורים שסחר חופשי מסייע לכלכלה, בעוד ש-37% סבורים שהסחר החופשי פוגע בכלכלה. עובדים צעירים נוטים לתמוך בסחר חופשי פחות מעמיתיהם המבוגרים יותר - רק 28% מבני 18 עד 29 תומכים בסחר חופשי, בהשוואה ל-54% מבני 30 עד 39.
על פי הסקר, 35% מאנשי המיחשוב בארה"ב תומכים במפלגה הרפובליקנית, 26% תומכים במפלגה הדמוקרטית ו-39% אינם תומכים במפלגה כלשהי. בתשובה לשאלה ביחס לסוגיות העיקריות עמן יצטרך להתמודד הנשיא הבא של ארה"ב, ציינו 29% את המלחמה בעירק, 23% את הטרור, 19% את הכלכלה, 7% את הבריאות ו-6% את איכות הסביבה.
82% מהמשיבים שוללים פיקוח רשמי על שוק האינטרנט, כפי שהרשויות מפקחות על שוק הטלקום או על שוק הטלוויזיה. רק 12% סבורים שיש לפקח על שוק האינטרנט. בארגון CompTIA ציינו, כי עובדי מיחשוב מבוגרים, דמוקרטים ונשים נוטים יותר לתמוך בהסדרה של שוק האינטרנט, אך בכל הקבוצות, הרוב מעדיף שהממשל יימנע מלפקח על האינטרנט.
60% מבין המשיבים סבורים שהאחריות העיקרית לשמירה על הפרטיות מוטלת על משתמשי האינטרנט עצמם, ו-19% סבורים שהאחריות מוטלת על ספקיות האינטרנט. 12% סבורים שהממשל צריך לפקח על הפרטיות באינטרנט.
38% מבין המשיבים קוראים לממשל לעשות יותר כדי להגן על הקניין הרוחני, 25% סבורים שהממשל צריך לעשות פחות בנושא זה ו-25% נוספים סבורים שהממשל פועל בדיוק במידה הנכונה. 76% מבין המשיבים בוגרי התיכון ו-34% מבין המשיבים בעלי תואר אקדמי סבורים שהממשל צריך לעשות יותר כדי להגן על הקניין הרוחני.
48% מבין המשיבים סבורים שהממשל צריך להעניק הטבות מס לעובדי מיחשוב שעוברים קורסים או לומדים להסמכות, בעוד ש-44% מתנגדים להטבות אלה. 74% מבין עובדי המיחשוב שמשתכרים 20 אלף דולרים עד 40 אלף דולרים לשנה ו-40% מבין העובדים שמשתכרים למעלה מ- 100 אלף דולרים לשנה תומכים בהטבות המס.
"השימוש במחשבים הוביל את השגשוג הכלכלי ואת הגידול בתפוקה של ארה"ב מזה למעלה מעשור שנים", אמר רוג'ר קושטי, מנהל למדניות ציבורית בארגון CompTIA. "הפוליטיקאים מבינים את החשיבות של שוק המיחשוב למעמדה של ארה"ב בעולם ולרווחת האומה. הם מבינים גם את העוצמה הפוליטית של עובדי המיחשוב, ואנו משוכנעים שמעתה והלאה תחריף התחרות על קולם של עובדי המיחשוב - בדיוק כפי שהפוליטיקאים נלחמים על הקולות של מגזרים אחרים".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.