הירידות בדולר מתחזקות: המטבע נחלש ב-0.63% מול השקל
המטבע הישראלי פתח את יום המסחר בהתחזקות אל מול העיקריים. הדולר נסחר בירידה של 0.63% לרמה של 3.88 שקל, האירו משיל 0.48% לרמה של 5.59 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי אתמול הבורסה בת"א קיבלה זריקת מרץ מהמגמה החיובית במדדים המובילים של בורסות ארה"ב ואסיה וסיימה גם היא בעליות חדות. הטון החיובי של הימים האחרונים בשווקים הפיננסים החזיר מעט את התאבון לסיכון בקרב המשקיעים אשר חזרו לרכוש את המטבע הישראלי. חזרתם של הספקולציות להורדות ריבית נוספות בארה"ב כשמינגד, ניראה כי בנק ישראל לא יוריד ואולי אף יעלה את הריבית, בכדי לרסן את האינפלציה, מעניקות גם הן תמיכה משמעותית לשקל.
יום שני רצוף של עליות בבורסות אסיה על רקע אמונה כי הכלכלה הגלובלית תיצלח בהתמודדות עם מבשר האשראי החזיר את התאבון לסיכון בקרב המשקיעים. הלך הרוחות החיובי בשווקי ההון הביא לחזרתו של מסחר ה Carry Trade כשהיין נחלש לשפל של שישה שבועות אל מול ההדולר והאירו רושם רווחים נאים. בנוסף, ספקולציות כי טוקושי פוקוי נגיד הבנק המרכזי היפני עשוי לבצע הורדת ריבית לראשונה מזה שש שנים טרם יסיים את תפקידו הביאו להתרחבות ההפסדים על היין.
נתונים חלשים על הכלכלה היפנית בתקופה האחרונה ודיווחים של גופים פיננסים יפניים על חשיפתם למשבר בשוק המשכנאות המשני בארה"ב מגבירים את הספקולציות לקיצוץ קרוב בריבית. יפן מחזיקה בריבית הנמוכה ביותר מבין המדינות המתועשות אשר באה להניע את הכלכלה היפנית לאחר העשור השחור של שנות התשעים. הבנק המרכזי היפני החזיק בריבית של 0% עד ליולי 2006 גם בכדי להילחם בדיפלציה.לאחרונה עודכנו תחזיות הצמיחה ל 2007 מ 2.1% ל 1.3% ושיעור האבטלה עלה מ 3.6% ל 4.0%. היין נסחר סביב רמות ה 114.05 אל מול הדולר, 164.00 כנגד האירו ו 226.20 אל מול הסטרלינג ב 06:55 (GMT)
הדולר ניחלש מעט אל מול האירו כשמשקיעים ממשים את הרווחים של הימים האחרונים. ספקולציות כי שוק הדיור בארה"ב עדיין לא מצה את התחתית מחזקות את ההערכות כי הריבית בשנת 2008 עוד צפויה לרדת. משקיעים רבים עדיין סבורים כי הדולר ימשיך להיות פגיע בטווח הארוך ולכן צפויים סוחרים רבים להמנע מהשקעות הקשורות בשטר הירוק. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4380 אל מול האירו, 114.10 אל מול היין ו 1.9830 כנגד הסטרלינג ב 07:00 (GMT).
המסחר צפוי להיות דליל בימים הקרובים בעקבות תקופת החגים הנוצרית. הסוחרים יסתמכו בעיקר על הפן הטכני של המסחר אך לא מן הנמנע שיתרחשו מהלכים נירחבים על אף הנפח הדליל.
זהב: המתכת הזהובה נהנית מביקוש גבוה לקראת החגים בארה"ב ובעולם. החוזה העתידי על הזהב נסחר כעת ברמה של 810.0 דולר לאונקיה. אם כי יש לציין כי חוזקו של הדולר מצנן את העליות במחיר הזהב ויש להניח כי ינסה לבחון את התמיכה של 800 דולר לפני ראלי נוסף של עליות. "שוק הסחורות במגמה שורית, העלייות במחירי הנפט נוטות למשוך עימן גם את הזהב", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
