הירידות בדולר מתחזקות: המטבע נחלש ב-0.63% מול השקל
המטבע הישראלי פתח את יום המסחר בהתחזקות אל מול העיקריים. הדולר נסחר בירידה של 0.63% לרמה של 3.88 שקל, האירו משיל 0.48% לרמה של 5.59 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי אתמול הבורסה בת"א קיבלה זריקת מרץ מהמגמה החיובית במדדים המובילים של בורסות ארה"ב ואסיה וסיימה גם היא בעליות חדות. הטון החיובי של הימים האחרונים בשווקים הפיננסים החזיר מעט את התאבון לסיכון בקרב המשקיעים אשר חזרו לרכוש את המטבע הישראלי. חזרתם של הספקולציות להורדות ריבית נוספות בארה"ב כשמינגד, ניראה כי בנק ישראל לא יוריד ואולי אף יעלה את הריבית, בכדי לרסן את האינפלציה, מעניקות גם הן תמיכה משמעותית לשקל.
יום שני רצוף של עליות בבורסות אסיה על רקע אמונה כי הכלכלה הגלובלית תיצלח בהתמודדות עם מבשר האשראי החזיר את התאבון לסיכון בקרב המשקיעים. הלך הרוחות החיובי בשווקי ההון הביא לחזרתו של מסחר ה Carry Trade כשהיין נחלש לשפל של שישה שבועות אל מול ההדולר והאירו רושם רווחים נאים. בנוסף, ספקולציות כי טוקושי פוקוי נגיד הבנק המרכזי היפני עשוי לבצע הורדת ריבית לראשונה מזה שש שנים טרם יסיים את תפקידו הביאו להתרחבות ההפסדים על היין.
נתונים חלשים על הכלכלה היפנית בתקופה האחרונה ודיווחים של גופים פיננסים יפניים על חשיפתם למשבר בשוק המשכנאות המשני בארה"ב מגבירים את הספקולציות לקיצוץ קרוב בריבית. יפן מחזיקה בריבית הנמוכה ביותר מבין המדינות המתועשות אשר באה להניע את הכלכלה היפנית לאחר העשור השחור של שנות התשעים. הבנק המרכזי היפני החזיק בריבית של 0% עד ליולי 2006 גם בכדי להילחם בדיפלציה.לאחרונה עודכנו תחזיות הצמיחה ל 2007 מ 2.1% ל 1.3% ושיעור האבטלה עלה מ 3.6% ל 4.0%. היין נסחר סביב רמות ה 114.05 אל מול הדולר, 164.00 כנגד האירו ו 226.20 אל מול הסטרלינג ב 06:55 (GMT)
הדולר ניחלש מעט אל מול האירו כשמשקיעים ממשים את הרווחים של הימים האחרונים. ספקולציות כי שוק הדיור בארה"ב עדיין לא מצה את התחתית מחזקות את ההערכות כי הריבית בשנת 2008 עוד צפויה לרדת. משקיעים רבים עדיין סבורים כי הדולר ימשיך להיות פגיע בטווח הארוך ולכן צפויים סוחרים רבים להמנע מהשקעות הקשורות בשטר הירוק. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4380 אל מול האירו, 114.10 אל מול היין ו 1.9830 כנגד הסטרלינג ב 07:00 (GMT).
המסחר צפוי להיות דליל בימים הקרובים בעקבות תקופת החגים הנוצרית. הסוחרים יסתמכו בעיקר על הפן הטכני של המסחר אך לא מן הנמנע שיתרחשו מהלכים נירחבים על אף הנפח הדליל.
זהב: המתכת הזהובה נהנית מביקוש גבוה לקראת החגים בארה"ב ובעולם. החוזה העתידי על הזהב נסחר כעת ברמה של 810.0 דולר לאונקיה. אם כי יש לציין כי חוזקו של הדולר מצנן את העליות במחיר הזהב ויש להניח כי ינסה לבחון את התמיכה של 800 דולר לפני ראלי נוסף של עליות. "שוק הסחורות במגמה שורית, העלייות במחירי הנפט נוטות למשוך עימן גם את הזהב", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
