המכרז שמעסיק את צמרת העולם
אל סדר יומם העמוס של שגריר ארצות הברית בישראל, ריצ'ארד ג'ונס; מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס; ראש הממשלה הישראלי, אהוד אולמרט; ואל אחרים בסביבתם - נוסף בשבועות האחרונים נושא קרדינלי נוסף, חשוב מאין כמותו. לו היינו חיים בפלנטה אחרת, ללא ספק זה היה שווה ועידת פסגה. אנאפוליס לעומתה היתה מחווירה. אם הנושא לא ייפתר בקרוב, סביר להניח שרק פגישת פסגה בין נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש ובין אולמרט - תחסל את המשבר החמור הזה. הנושא החמור המדיר שינה מעיניהם של הבכירים הללו - אינו משבר אירן, אינו נפילת הקסאמים מעזה ביישובי הדרום, לא מצוקת בתי החולים והמחסור במיטות לאשפוז, לא הקשישים והקשישות הנופלים קורבנות על בסיס יומיומי למעשי שוד ואלימות - ואפילו לא המשבר בחינוך. ג'ונס, רייס ואולמרט נאלצים בימים האחרונים להשקיע דקות ארוכות מזמנם היקר ובלוח הזמנים הצפוף שלהם על מנת לעיין במכתבים שכתב ג'ונס לאולמרט, ובמכתבים שקיבל ג'ונס עצמו - באותו נושא. הנושא, אם לא הצלחתם לנחש עד כה, הוא מכרז תעודות הזהות הדיגיטליות: אחד המכרזים הכושלים ביותר שהיו אי פעם במדינה. בסיבובו השני, המכרז נפסל על ידי משרד הפנים. לראשונה בתולדות המכרזים הבלתי גמורים שהממשלה מעורבת בהם, מעורבים כאן גורמי ממשל בינלאומיים מהמעלה הראשונה. כאלו שמבלי להכיר אותם היטב, אפשר להניח שאין להם הרבה זמן פנוי בחיים. יכול להיות שאם באמת המשבר הזה ייפתר בזכות ההתערבות של הבכירים האלו, או אז מישהו יוכל לרשום על שמו פטנט לפתרון סכסוכים, או פטנט כיצד לזכות במכרזים שהפסדת בהם. הכל החל במכתב תלונה ששיגר ג'ונס לאולרמט בעניין פסילת המכרז. ג'ונס נאלץ להשקיע אי אילו שעות עבודה כדי לשמוע את טענות HP, להאזין לבכי ולתלונות של אלו שהפסידו ולבסוף לעשות את כל מה שאמריקני גאה היה עושה: להגן על שמה הטוב של אחת מחברות המחשבים האמריקניות הגדולות בארצות הברית. עובדה זו הרגיזה את המתחרים של HP במכרז – אנשי דפוס בארי, שקראו בעיתונים את ההדלפות המכוונות על המכתב לשגריר, וקפצו מרוגזים בכיסאם. אנשי דפוס בארי סבורים, שאם יש קוזק נגזל בסיפור הזה – הרי הם הם המקופחים, ולא אנשי HP. במכתב מפורט ששלח מנהל פיתוח עסקי בדפוס בארי, גיורא עוז, לשגריר ג'ונס, עם העתקים לראש הממשלה ולראשי הממשל האמריקני – הוא מפרט אחת לאחת את כל מעלליה של HP בסיפור הבלתי נגמר הזה. התערבות מקוממת ניסיונות ההתערבות של הממשל האמריקני קצת מקוממות. יש לא מעט חברות ישראליות שפועלות בארצות הברית. חלקן אפילו מפסידות מדי פעם במכרזים שם. האם יעלה על הדעת ששגרירות ישראל בוושינגטון או הקונסוליה בניו יורק תשלח מכתב בשם אולמרט אל בוש, ובו תתלונן ותשאל מדוע היא – החברה הישראלית - נפסלה במכרז? וודאי שלא. ואם כבר עוסקים באינטרסים לאומיים. דווקא בנקודה הזו, אולי אולמרט יכול וצריך להתערב. דפוס בארי שוכן בדרום. הוא נוסד ב-1950, ומעסיק 300 אנשים. הוא נחשב לדפוס הרשמי הגדול בארץ להפקת חשבונות והודעות ממוחשבות בהיקפים גדולים. הדפוס שילב טכנולוגיות ממוחשבות בהדפסה של מסמכים אלו - לפני הרבה שנים, עוד כאשר ההיי-טק העולמי היה בחיתוליו. אם בישראל היתה מהפכת דיוור ישיר, אז ללא ספק לדפוס בארי יש בה מניות יסוד. מעבר להצלחה שלו, שוכן הדפוס ב"עוטף עזה" - בלב מטרות הקסאמים. אם אולמרט היה באמת צמוד לסיסמאות של פיתוח הנגב וסיוע לתושבי שדרות והסביבה, מן הסתם היה מורה לשר שטרית לבדוק את האפשרות לתת עדיפות מסויימת לדפוס בארי - אם וכאשר יעמדו בתנאי המכרז כחוק. לא יכול להיות דבר ציוני יותר, נכון יותר ואולי גם משתלם יותר (שוב - אם וכאשר כל יתר התנאים יתקיימו), מאשר לתת למפעל קיבוצי הקרוב לטרור האיסלאמי, להדפיס לתושבי מדינת ישראל את תעודות הזהות החכמות שלהם. תעודות, שבין היתר נועדו למנוע ביעילות יתר את התחזות מחבלי החמאס, ושימושם בתעודות זהות מזוייפות, באמצעותם יכלו להגיע ולגרום להתפוצצויות תופת בתל-אביב. בימים קשים אלו, הבטחת תעסוקה ל-300 משפחות, אשר ניצבות בחזית הדרומית שלנו - איננה בושה ואיננה בלתי הגיונית. בשיחה פנים מול פנים בין בוש לאולמרט, אפילו בוש היה מסכים לכך.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?
ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של החברה במקרה הנוכחי מצטרף לשורה של פרשות מהשנים האחרונות שבהן נחשפו עובדים פיקטיביים בספרי חברות, לעיתים בסכומים של מיליוני שקלים, על פי נתוני רשות המסים. ב-2024 בלבד הוטלו הסדרי כופר בהיקף מצטבר של מיליוני שקלים
בגין רישום הוצאות שכר כוזבות. מבחינה כלכלית-חברתית, מדובר בתופעה שפוגעת קשות בשווי השוק של חברות ובאמון המשקיעים. הדבר האבסורדי הוא שלאחר שמגיעים להסדר הכופר, בעל השליטה יכול להמשיך ולפעול - בחברות אחרות - אינו נחשב לפושט רגל אפילו וגם אם יוטלו עליו סנקציות
מסוימות - עדיין יוכל לפעול תחת פתרונות קלים אחרים. כמו במקרה של אורן קובי אשר ממשיך לפעול על אף הגבלות רבות ששמו עליו - בין היתר עם חברות על שם הנהג שלו - דירות יוקרה שגר בהם מבלי לשלם כסף וזיוף מסמכים. להרחבה בנושא ראו כאן - השיטה של אורן קובי: הונאת נדל"ן מודרנית בישראל.
מבחינת חקיקה, נבחנות מספר יוזמות שיגבילו את האפשרות להגיע להסדרי כופר בעבירות שיש
בהן פגיעה מובהקת בציבור או במשקיעים, כך שיותר תיקים יגיעו להליך פלילי מלא עם הרשעה פומבית. מהצד של הממשל התאגידי, דירקטוריונים אמורים להיות קו ההגנה הראשון נגד תשלומים פיקטיביים. הכללים המקובלים כוללים הקפדה על קיומה של ועדת ביקורת בלתי תלויה, חובת אישור הוצאות
חריגות או תשלומים לבעלי עניין בידי האסיפה הכללית, ובחינה שוטפת של נתוני השכר מול ביצועי העובדים בפועל. בשוק ההון העולמי כבר היו מקרים שבהם חשיפת תשלומי שכר פיקטיביים הובילה להתערבות של משקיעים אקטיביסטיים, שהצליחו להביא להחלפת הנהלה ולשינויי מבנה בדירקטוריון.
ברחבי העולם, הטיפול בתופעה שונה במידה ניכרת: בארצות הברית למשל, עבירות מס פדרליות הכוללות רישום שכר פיקטיבי נחשבות חמורות ביותר, והן גוררות חקירות מעמיקות של רשויות ולעיתים עונשי מאסר ממושכים, לצד קנסות כבדים והשבת כספים. בבריטניה קיימת חובת תיעוד
מדוקדקת של שעות העבודה, הסכמי ההעסקה ותהליכי האישור הפנימיים, וביקורות פתע הן עניין שבשגרה. מדינות נוספות, כמו אוסטרליה וקנדה, מפעילות מערכות ניטור בזמן אמת שמתריעות על חריגות בשכר בהשוואה לדפוסים הקיימים בענף.
