יום ללא פייסבוק
גבי ברדה הוא מנהל פרויקטי Web באחת מחברות הסלולר בישראל. לפני כחודש הצטרף ל-150 אלף הישראלים שנדבקו בחיידק הפייסבוק ומאז השתנו חייו. "מצאתי את עצמי נשאב אל רשת ממש ברמה של התמכרות", הוא כותב ב-Post שהפיץ לפני כמה שבועות. אפשר לומר שלא הייתה שעה שלא בדקתי סטטוסים, הגבתי לאנשים ועוד מיני פעיליות. מה שהחל ככלי לאיתור חברים, הפך אט אט ל'סקנד לייף', ולא נותר זמן לחיים אחרים, שלא לדבר על עבודה", מתוודה ברדה בראיון שנערך איתו אתמול (ב'). מחר (ד') יישב ברדה במשרדו ובמשך 24 שעות יגזור על עצמו התנזרות מוחלטת מגלישה לאתר הרשת החברתית שהשתלטה על חייו, הוא לא יענה לבקשות של אנשים שרוצים להיות חברים שלו, לא יעדכן את הדף האישי שלו, לא יגיב להודעות. בקיצור - לחצן הפייסבוק שלו יהיה מיותם. ברדה מאוד מקווה שהוא לא יהיה לבד. ברדה עומד בראש תנועת מחאה וירטואלית, ומטרתה: קריאה לכמה שיותר גולשים ישראלים ולא ישראלים להימנע במשך 24 שעות ולא לגלוש לאתר החברתי שמאיים להרוס כל דקה פנויה בחיינו ומאיים עוד יותר על הפרטיות הזעירה שעוד נותרה בעולמנו. בכך מקווה ברדה לייסד מוסד חדש: "יום ללא", שיהיה פעם בשנה, בתאריך קבוע בדיוק כמו שיש ימים ללא עישון, ללא תאונות, ללא אלימות ועוד. נכון, אף אחד מימים אלו לא פותר את בעיות העולם, אבל כפי שברדה אומר זה לפחות מסב את תשומת הלב הציבורית לנושא מסויים וגם זה משהו. מבחן עצמי ברדה אינו בחור תמהוני. הוא בן 29 , חיית אינטרנט ותיקה, מתפרנס מעיסוק באינטרנט, וסביר להניח שהוא מכיר את החלופות והממשקים שפיתו את הגולשים לא פחות מהפייסבוק. אבל הפעם, הוא חושש, זה הרבה יותר רציני ואפילו מסוכן. כל מה שהוא מבקש זה בעצם שכל אחד מגולשי הפייסבוק יוכיח קודם כל לעצמו, שהוא אכן מסוגל לשלוט על יצריו, סקרנותו ולא לגלוש לאתר השואב מאיתנו כל פרט אינטימי בחיינו ורק אלוהים ידוע לאן הפרטים האלו מתגלגלים ומה עושים איתם. "התחלתי להקים קבוצות, ליזום מטרות, לערוך סרטונים, וזה עוד בלי להזכיר את הפעילות השוטפת הרגילה של איסוף והתכתבות עם חברים ותחזוק דף הבית בשטויות חסרות שחר", אומר ברדה. מתי התחלת להבין שאתה מכור ללא תקנה? "היו בעצם שני דברים עיקריים שהטרידו אותי: האם רק אני מכור, ומה ניתן לעשות בנידון". תוך כדי שהוא מתחבט בשאלה זו עלה הרעיון המקורי: להכריז על יום ללא פייסבוק. ברדה, העלה מיד Post לדף שלו וקרא בעברית פשוטה לכל גולשי פייסבוק להצטרף ל"חרם" שהוא מציע למשך 24 שעות, על הרשת. כלומר, לא לגלוש ולא לבצע שום פעולה. "לפני כן נכנסתי מיד לגוגל לוודא שאיו יום כזה (יום ללא פייסבוק), ואחר כך חיפשתי תאריך יפה, קליט וכך הגעתי לתאריך ה-12 בדצמבר. הקמתי את ה-Event בפייסבוק ושלחתי אותו לכל חברי, תחת הסיסמא: 'יום ללא פייסבוק, כי אנחנו מסוגלים!'". לפי התגובות הראשונות שקיבל ברדה העתיד לא נראה בתחילה ורוד כל כך. מתוך 100 מיילים ששיגר לחבריו, רק שישה ענו לו ועוד אחד השאיר תגובה לא ברורה. למרות זאת, באופן לא צפוי ומבלי שהוא עשה פעולת קידום מכירות כלשהי, החל האירוע לעבור מפה לאוזן ועד אתמול הוא קיבל תגובות מ-23 אלף גולשים. לא כולם היו בעד. 5,579 גולשים הודיעו כי הם יצטרפו, 9-793 מחו בתוקף, ואמרו לו שזו אפילו חוצפה להקים תנועת מחאה בפייסבוק עצמה, וכל השאר עדיין לא החליטו או לא השיבו והיד עוד נטויה. ברדה אומר שכל חמש דקות בערך הוא מקבל עוד ועוד תגובות והכל ערוך ומוכן להשבתה הגדולה. "ביום ד', ה-12 בדצמבר לקראת חצות כל האנשים שיחגגו את יום ללא פייסבוק איתי, מתחייבים לא לבצע פעולות בפייסבוק, ולמען הדיוק לא להיכנס כלל לאתר ולא לקבל מידע מאף אחד מה קורה שם באותו היום", מבהיר ברדה את חוקי המשחק. כמו כן הוא מבקש שכל אחד מהמשתתפים יסיר את תמונת הפרופיל שלו לאותו יום ובמקומה ישים את לוגו האירוע על מנת לסמן עצמו כאחד שלוקח חלק בפעילות. בשעה 23:55 בדיוק אני אפתח קבוצה שקוראים לה: 'שרדתי יום ללא פייסבוק' ובה נדון בהשלכות היום" הוא מספר. ברדה אינו תמים. הוא גם אינו מתכוון להקים משמרות מחאה ברחובות שיעקבו אחר גולשים שינסו "לרמות". "אני מדמה את זה, לצום יום כיפור" הוא אומר, " כל אחד יכול להגיד שהוא צם. אם הוא צם או לא זה כבר עניין שלו עם עצמו. זה מעין מבחן יושר אישי. ברור לי שיהיו כאלו שיציצו לראות, ויהיו כאלו שיגלשו כרגיל, ואחרים כמוני, יעבדו על עצמם ויגידו 'זה בשליטה', וזה הכי חשוב לפי דעתי. היכולת לעצור, לא להיות כמו עדר צאן, לא להתנהג כמו רובוטים", אומר ברדה. פייסבוק החלה כרשת חברתית סגורה לסטודנטים, נפתחה לעולם הרחב בספטמבר השנה ועל פי רישומים אחרונים יותר מ-30 מיליון בני אדם רשומים בה, מתוכם 150 אלף ישראלים. אף אחד לא הצליח לפצח את המודל העסקי שמאחורי הרשת הזו, שלכאורה אינה שונה מרשתות אחרות באופיה, אבל היא היחידה שהשווי שלה נאמד ב-15 מיליארד דולרים, בעקבות השקעה של מיקרוסופט ברשת זו. עובדה גם שגוגל שחררה כמה הודעות שהיא מתכוונת להכנס לתחום הזה על ידי הקמת מספר רשתות חברתיות במקביל אשר פתוחות לכולם, שיהיו דומות למודל רעיון הג'אווה שסאן מנסה לדחוף לקהילות שונות. עבור רבים, כולל כותב שורות אלו, היא נחשבת כאתר הרכילות הגדול ביותר בעולם. כל אחד חושף את פרטיו, ומקבל פרטים על חברים שלו, כאשר ה"חברים" האלו נחלקים לשניים: כאלו שהם באמת חברים, כלומר מכיר אותם מהעולם הפיזי, או הכיר בעבר, ולכן התועלת שבהוספתם לרשת בפייסבוק היא מוגבלת לחלוטין, השני - "חברים חדשים" כאלו שמבקשים להצטרף לרשימת החברים שלך ואתה באדיבותך לא דוחה אותם. האם יש סיכוי שתפגוש עשירית מהם אי פעם? ספק. אלא אם כן מצאת את הדרך לנצל את הרשת לעוד אתר הכרויות, עובדה שממש לא הייתה כוונת ממציאה, אותו סטודנט משועמם מהווארד. פייסבוק אינה מטרידה רק את הגולשים שפוחדים להיות מכורים, אלא גם את המעסיקים, שיודעים שעובדיהם עלולים להקדיש יותר מדי שעות בגלישה ברשת החברתית ובעיקר היא מטרידה את רשויות החוק. העדר הצנזורה מאפשרת לחשוף ברשת הזו כל סוד בעולם, סוד עסקי או ביטחוני. החקיקה בעולם נוטה להסכים שמותר למעביד לחסום אתרים כמו פייסבוק במקום העבודה שלהם, אבל עובדה זו גורמת לחסידי חופש הגלישה להתחלחל. בקנדה למשך, הוקמה תנועת מחאה נגד הכוונה לסנן ולחסום רשתות חברתיות, או נכון יותר לתת עדיפות לתכנים מסחריים. בישראל התופעה כנראה עדיין לא מספיק חמורה, אבל מספיק פופולרית, לפחות על פי התגובות שקיבל גבי ברדה במיזם הפרטי הקטן שלו. "ומה תעשה ביום חמישי בבוקר"? שאלתי את ברדה לסיום. "כמובן שאחזור לגלוש בפייסבוק. אני לא מקים תנועה נגד הרשת אלא רק מבקש ליצור עוד יום ללא...." אז אם גם אתם גיליתם שיש חשש להתמכרות לרשת החברתית הגדולה, הכנסו עוד פעם אחת, לפני יום ד', התחברו לדף של ברדה וספרו לנו איך עבר עליכם הצום ביום רביעי. בהצלחה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.