הילרי קלינטון בנאום מבורסת הנאסד"ק: "החברות צריכות לסייע ללווי הסאב פריים מרצונן"

בנאום בחירות תוקפת הסנאטורית את וול סטריט ונכנסת לעניינים: מציגה את תוכניתה לטיפול במשבר האשראי. תוקפת את אדישותה של הממשלה האמריקאית וחושפת את פחדנותם של הבנקאים
ישראל הס |

הילארי קלינטון נשאה היום נאום חריף וציינה צעדים אופרטיביים לשם סיום משבר המשכנתאות. הסנאטורית, היושבת כרגע באופוזיציה בממשלת ארה"ב, לא חוסכת את ביקורתה על הממשלה האמריקאית ועל פחדנותם של הבנקאים.

יש לציין, כי הסנאטורית קלינטון נשאה את נאומה מספר שעות לפני שממשל בוש יוציא היום (ה) את הודעתו בנושא מדיניות הממשל הנוגעת לטיפול במשבר המשכנתאות.

הצעד הראשון בתוכניתה של הסנאטורית קלינטון קורא לוול סטריט "לדרוש דחיית פרעון חובות של לוקחי המשכנתאות ל-90 ימים. בזמן זה, הבנקים יקפיאו את הריביות על החובות ויהיה זמן ליועצים פיננסים לייעץ ללווים שנקלעו לחובות".

הצעד שני, "שיעור הריבית החודשי של 1.5 מיליון משכנתאות בסכום של כ-30 מיליארד דולר יוקפא למשך 5 שנים. הריבית על המשכנתא גורמת להוצאות שבין 30%-40% מעלות ההחזר החודשי של ההלוואה. צעד זה ייתן למשפחות אפשרות להתייצב, כמו גם אפשרות לשלם את חובותיהם".

הצעד השלישי - "על חברות המשכנתאות לספק שקיפות שתבוא לידי ביטוי בדיווח על מספר המשכנתאות הקיימות. אני רוצה לדעת כמה משכנתאות בעייתיות ישנן כרגע בשוק? עד כה, הבנקים שינו רק 1% מהמשכנתאות הקיימות וזה פשוט לא מספיק".

עוד אומרת הסנאטורית, "אם לא יסכימו לצעדים אלו, אפעל במהלכים רגולטורים כדי לממש את התוכנית. לבנקים ישנה הזדמנות להציל את בעלי הבתים, להציל את המשקיעים ולהבריא את הכלכלה האמריקאית". קלינטון מבקרת את פחדנות הבנקאים "זוהי טריטוריה לא מוכרת בעבור הבנקאים והרבה מהם מפחדים לחשוף את עצמם לתביעות מצד משקיעים המחזיקים באחזקות המשכנתאות".

קלינטון מציעה לתת תמיכה משפטית וחוקית לאלו שייקיימו את ההצעות אותן העלתה ובכך, לפי דבריה, ייצבו את המשק. "בתוכנית זו, אני מתכוונת לסיים את ניצול הלווים על ידי נותני המשכנתאות וגם להרחיב את התוכנית לייעוץ כלכלי ללוקחי המשכנתאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.