מרכנתיל דיסקונט מדווח על גידול של 123% בשורת הרווח
בנק מרכנתיל דיסקונט מדווח היום, כי הרווח ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-67 מיליון שקל, גידול בשיעור של 123% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וכמו כן מהווה תשואה על ההון בשיעור של 22.9%. הרווח בתשעת החדשים הראשונים של השנה הסתכם ב- 155 מיליון שקל, גידול בשיעור של 198% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומהווה תשואה על ההון בשיעור של 17.2%.
תוצאת הרווח הינה בנכוי השפעת "מענק הפרטה" ששולם לעובדי הבנק בתקופה המקבילה אשתקד - הסתכם הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006, בסך של 85 מיליון שקל.
מנכ"ל הבנק, יעקב טננבאום: "אני רואה בתוצאות הכספיות ביטוי למאמץ השיווקי והעיסקי שהשקענו בפניה ובכניסה לקהלי מטרה חדשים. בכוונת הבנק להמשיך בשנים הקרובות בפריסה נרחבת של סניפים חדשים, הרחבת בסיס הלקוחות הקיים ושיפור מגוון המוצרים והשרותים לקהלי המטרה".
הגורמים העיקריים שתרמו לשיפור בתוצאות העסקיות של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד היו: עליה בשיעור של 18.1% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לסך של 483 מיליון שקל. ירידה בשיעור של 23.5% בהפרשות לחובות מסופקים, לסך של 62 מיליון שקל. עליה בשיעור של 15.2% בהכנסות התפעוליות והאחרות, לסך של 257 מיליון שקל. ירידה בשיעור של 2.9% בהוצאות התפעוליות והאחרות, לסך של 438 מיליון שקל.
תשואת הרווח הנקי על ההון בתשעת החדשים הראשונים של שנת 2007 הסתכמה בשיעור של 17.2%, לעומת 6.5% בתקופה המקבילה אשתקד, ותשואה בשיעור של 5.6% בכל שנת 2006 (בניכוי השפעת "מענק ההפרטה", כאמור - הסתכמה תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי בתקופה המקבילה אשתקד בשיעור של 10.6%). ברבע השלישי של השנה הסתכמה תשואת הרווח הנקי על ההון בשיעור של 22.9%, לעומת 11.3% בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 ב- 483 מליון שקל, לעומת 409 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד- עליה בשעור של כ- 18.1%. העליה ברווח מפעילות מימון נבעה, בעיקר, מעליה בשיעור של כ- 7.1% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסיים המניבים, ועליה בשיעור של 0.13 נקודות האחוז במרווח הפיננסי.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
