לקחי חפציבה: הבנקים יאלצו להציג חוזים אחידים שלא יאפשרו פגיעה ברוכשי הדירות
כל מי שהיה בצבא זוכר את המשפט החביב על המפקדים הקשור להוראות הבטיחות בירי - "אלו הן הוראות שנכתבו בדם", כלומר, לקחים אשר הוסקו בעקבות מקרה כזה או אחר של תקלה, או לא עלינו, אסון. לצערנו, גם באזרחות המצב אינו שונה ולא פעם מופקים לקחים רק לאחר שמתרחש מקרה קיצון אשר פגע שלא בצורך באזרחים. דוגמא מצוינת לכך הוא מקרה חפציבה אשר בעקבותיו גילו מאות משפחות כי נותרו במקרה הגרוע ללא כספם וללא קורת גג ובמקרה האופטימי יותר נקלעו לסחבת משפטית כנגד עורכי הדין של הבנקים אשר עלולה להימשך שנים.
במקרה זה, מפרסם היום המפקח על הבנקים מספר הוראות אשר נועדו למנוע הישנות של מיקרים כאלו בעתיד, ויצירת מסגרת ערבויות קבועה וחוזים אחידים לכלל הבנקים. ההוראות שפרסם פונות לבנק מזרחי טפחות להסרת תנאי ערבות אשר קיפחו עד כה את רוכשי הדירות.
הסרת תנאי הערבות המקפחים הושגה במסגרת ההסכמות שבין המפקח על הבנקים לבין הבנק וקיבלו תוקף של פסק דין בבית הדין לחוזים אחידים. בנק מזרחי-טפחות נענה לדרישות המהותיות והתחייב לפעול לשינוי נוסח הערבויות החדשות תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין.
התנאי המהותי ביותר שיימחק מכתבי הערבות של הבנק בעקבות פסק הדין הוא התנאי המתלה את תוקף הערבות הבנקאית בהפקדת כספים לחשבון הפרויקט. עובדה זו תומכת בעמדת המפקח על הבנקים בפרשת חפציבה, המכירה בתוקפן של הערבויות שקיבלו רוכשי הדירות, בלי לבחון אם התקיים התנאי האמור, בשל היותו תנאי מקפח.
תנאי נוסף, בהתאם לפסק דין יאפשר לרוכש לממש את הערבות במקרים בהם ברור שהדירה לא תיבנה, זאת גם אם טרם הגיע המועד החוזי למסירת הדירה לרוכש. בנוסח הערבות הקודם, היה הבנק רשאי לסרב למימוש הערבות, במקרים שלא ניתן, למשל, לקבלן היתר בניה, או שמסיבה אחרת ברור לכל שהקבלן, או מי שיחליף אותו, אינו יכול לבנות את הדירה כלל.

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
